כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ואז הזאב התאהב בכבשה

"אין מה לעשות" אמרת, ואני רציתי מאד לא להראות לך כמה שזה כואב לי שאתה מוותר ככ מהר. "אז זהו? " ניסיתי, אבל הקול שלי נחנק באמצע ואתה מיד הבחנת בדמעות ניקבות בעיניי. "בבקשה אל" זה כל מה שהצלחת לומר לי.

תמיד הייתי מאוהבת בלהתאהב, אבל בסביבות גיל 18 כבר הפסקתי להתרגש מכל בחור שהראה לי סימני משיכה. הייתי בחורה תמימה ובכל זאת ידעתי שלא כל הבטחה סופה להתגשם. בעירבון מוגבל התייחסתי למילים יפות שבחורים אמרו לי ובעיקר לכאלו שגרמו למשהו בבטן שלי לזוז. השתדלתי תמיד להרוג את הציפיות כשהן רק נזרעו בראשי.

***

באותו ערב לא היה לי אכפת. זיהיתי את המבט שלך אליי אפילו שעמדת בצד השני של החדר. החיוך שלך, שחשף גומה אחת בכל צד, הפליל ישר את הכוונות שלך. ידעתי מי אתה, למעשה כולן במסיבת גיוס ידעו. בכל זאת גבעתיים היא עיר קטנה ואתה הספקת לשבור לבבות של מספיק בשביל שאכיר אותך.

"בטוחה? " המשכתי להנהן בראש שמאלה וימינה בזמן שהצבעת על כוס הצ'ייסר הריקה של הבחור השמן שישב פה לפנינו. "אפילו לא אחד? " ידעתי מה אתה מתכנן. אבל פאק למה לא? ערב כיפי אחד. זה לא שיצא מזה משהו, אני לא מהבנות שמתכננות חתונה בראש אחרי ערב אחד עם בחור. "יודע מה? יאללה! " ולך היה חיוך מרוצה שמצאת עוד טרף קל.

נהניתי מלבלבל אותך כל הערב, פעם משכתי פעם דחפתי. מטר שמונים ושבע של שרירים ואתה היית בובה על חוט שלי. כל רגע שיניתי את החלטתי ונדמה היה לי שכבר לא לגמרי היית בטוח איך הערב יגמר. אהבתי את המבט המבולבל שלך ובעיקר המופתע שלא נתתי לך לתעתע אותי, שהיוצרות התהפכו.

ידעתי שזה יהיה רק ערב אחד אז אצלך בבית שיחררתי ממה שתחשוב ועשיתי מה שרציתי. האמת, היו רגעים שבהם הבנתי למה כל כך הרבה בנות נפגעו ממך. הדרך שבה הסתכלת עלי, שנשכת את השפתיים ושנשקת אותי בעדינות על המצח. איך שהתעניינת במשפחה שלי ובתכניות שלי לעתיד, אפילו שידעת שלא תהיה חלק בהן. ובכל זאת למרות הכל, זכרתי שזה רק ערב אחד. לא התרגשתי כשפתחת לי את הדלת או כשהצעת שתכין לנו משהו לאכול. ישר משכתי אותך למיטה ונתתי למשחק שלך להתחיל. גם אני הייתי שחקנית, שחקתי את אותן הבחורות שמאמינות למשחק שלך.

"וואו" התנשפת. "כן.. אז שיהיה לך לילה טוב" קמתי והתלבשתי. התאפקתי לא לצחוק מהמבט כלבלב עזוב שלך "רגע.. את לא נשארת? את לא רוצה את המספר שלי? " גחככתי "בשביל מה? " קרצתי וטרקתי את הדלת אחריי.

מאז עברו שנתיים. שנתיים שבהם היינו החברים הכי טובים. אותו ערב כל כך בלבל אותך שהיית חייב לחפש אותי בפייסבוק ולשלוח לי הודעה כבר בבוקר אחרי. או יותר נכון בצהריים, כשהתעוררת. "חבל שהלכת" שלחת לי, ואני הסברתי לך למה זה לא חבל במשך כמה שעות של שיחה רצופה. ידעתי מי אתה, ידעתי על כל הבנות ששברת להן את הלב. ידעתי שקשר רציני מעולם לא יהיה בינינו ובאותה תקופה בעיקר ידעתי מה אני שווה. הסברתי לך את כל אלו ואתה למרבה הפתעתי הסכמת איתי.

שנתיים של חברות שבהם הכרנו כל כך טוב. אתה היית מספר לי על הבנות ששכבת איתן ואני הייתי מספרת לך על דייטים כושלים. גם כשהיה לי חבר המשכנו לשמור על קשר ואתה תמיד הקפדת לחזור ולוודא שהוא עושה אותי מאושרת ומתייחס אליי כמו שצריך. "הוא לא כמוני כן? " היית אומר בחצי חיוך. "ממתי אתה דואג לי? " זו הייתה שאלה רטורית. ידעתי שאתה דואג ואפילו חשדתי שיש לך רגשות אליי אבל מעולם לא אמרת כלום.

"אנחנו צריכים לדבר" סמסת לי שנתיים פחות או יותר אחרי הערב שבו הכרנו. "טוב.. אז אתה בא? " שלחתי לך חזרה. לפתע הרגשתי תזוזה בבטן כמו שמזמן לא הרגשתי. מין התרגשות טהורה שאולי הפעם אתה תודה ברגשות שלך אליי. מעולם לא הראתי לך את זה אבל כן רציתי אותך. דחיתי את הרגשות האלו כי לא רציתי להרוס את החברות שלנו, והאמת שפחדתי להפגע.

"שמעי אני לא יכול להמשיך להיות איתך בקשר.. זה קשה לי. " הפה שלי נפער, לזה לא ציפיתי. "מה קשה בדיוק? " יצא לי בקול מתנשא. "אני יודע שאת יודעת מה אני מרגיש אלייך. את גם יודעת מי אני ואיך אני מתנהג לבחורות. את יודעת מה את שווה וגם אני יודע. שנינו יודעים שאת טובה מדי בשבילי". "מה אתה מרגיש? " "את יודעת מה אני מרגיש. " נכון ידעתי, אבל המחשבה של לשמוע את זה ממך סוף סוף פיתתה אותי כל כך. "למה בעצם אנחנו לא מנסים? " לחשתי. "את יודעת מי אני.. אין מה לעשות. " במשך שנתיים שיחקתי אותה לא מתרגשת ממך ולא יכולתי להרוס את זה ברגע. "אז זהו? " ניסיתי להסתיר את האכזבה שאתה מוותר כל כך מהר, אבל הקול שלי נחנק באמצע ואתה מיד הבחנת בדמעות ניקבות בעיניי. "בבקשה אל" זה כל מה שהצלחת לומר לי.

אז הזאב התאהב בכבשה.
ככה הייתי אומרת לעצמי בלילות בהם הייתי מדמיינת את חום גופך, את השיחות לתוך הלילה ואת הנשיקות החצופות בצוואר. בלילות האלה שבכל זאת לא התקשרתי כי ידעתי שאתה צודק. אתה היית זאב בשבילי ואני היית רק כבשה. כבשה פחדנית או כזאת שפשוט ידעה שזאב לא יהפוך לצמחוני רק בשביל כבשה אחת קטנה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

חובבנית אלמונית עקוב אחר חובבנית
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
חובבנית אלמונית
מכתב אמיתי שמסכם שנה
מכתב אמיתי שמסכם שנה
מאת: חובבנית אלמונית
חדר אהבתנו
חדר אהבתנו
מאת: חובבנית אלמונית
לאהוב עד כאב
לאהוב עד כאב
מאת: חובבנית אלמונית
בלאק ממבה
בלאק ממבה
מאת: חובבנית אלמונית
פנטזיה
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod