כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אין מלך או מלכה בעולם.

מסר חשוב

"מיס הולי, קומי בבקשה ממיטתך". המלכה אליס אמרה לנסיכה הולי.
"אמא, שכחת שהיום אין בית ספר?" הולי התהפכה במיטתה.
" 'בית הספר לאומנויות הנסיכה'?" שאלה אליס.
"אוי, נו באמת!" הולי קמה ממיטתה, התארגנה לבית הספר וחיש מהר נכנסה להסעה שלה לבית הספר. היא ללא הרגישה כמו נסיכה אמיתית מאז ומעולם. היא תמיד הרגישה כאילו יש מישהי שהיא נסיכה כמוה. לכן היא דמיינה מישהי יותר אלגנטית ממנה שהחליפה אותה בתפקיד הנסיכה.
אבל המישהי הזאת לא באמת קיימת, לכן אין להולי ממה להתלהב כל כך.

הנסיעה לבית הספר הייתה ארוכה. התחנה הראשונה הייתה התחנה של הולי, ושאר התחנות היו בשאר הממלכות המאוד רחוקות. הולי חשבה שמי שגר כמה שיותר רחוק ממנה- בין התחנות האחרונות- מרוויח. כי הוא יכול לישון הכי הרבה זמן, וגם כי הוא לא סובל מהנסיעות המטלטלות האלו, כי בשבילם תחנתם כבר באופק. הולי לא אהבה את הנסיכות. הן היו כאלה גאוותניות. היא בכללי שנאה להיות נסיכה, היא שנאה את המושג הזה, היא שנאה כל מה שקשור לממלכות ולנסיכות שמתאהבות בנסיכים, ושהם חיו "באושר ובעושר". הולי נהגה לחשוב שהם לא באמת חיו באושר ובעושר, כי אין מצב שבאמת כל חייהם הם התפנקו על עצמם ונהנו מבקרים עדינים ונעימים, בזמן שיש להם ממלכה לנהל, שזה כאב ראש.

הולי כמעט שנאה את חייה. היא אמורה להיות המלכה הבאה כשהוריה ימותו. ולכן, היא ממש לא רוצה שהוריה ימותו. הולי אהבה את אהבת החכמה-כלומר פילוסופיה. היא אהבה לחקור איך העולם נוצר, והייתה מבריזה מהשיעורים של בית הספר הנורא הזה במקום ללכת ללמוד פילוסופיה לבד, ולחקור איך נברא העולם, איך נבראו החיות, וגם מה בא קודם- התרנגולת או הביצה, וכל מיני תופעות טבע. החלום הכי גדול שלה היה להיות פילוסופית ומדענית. היא רצתה לזכות בפרס נובל לשלום, כי היא אהבה לגשר ולפשר בין ממלכות בכאילו- שזה הדבר היחיד שאהבה בעניין המלוכה, אבל גם בזה היא פחות התעסקה. היא פשוט המציאה בעיות לממלכות ופתרה אותן. הבעיות האמיתיות של הממלכות היו צבעים של שמלות ועל התלבושת הלא צנועה של הדודה של הזאתי מההמלכה השכנה.

הולי הייתה תלמידה מצטיינת. היא אהבה ללכת לבית ספר רגיל- שהוריה שנאו ועדיין שונאים שנאת מוות. הם לא אהבו בית ספר עם אזרחים רגילים למרות שהולי תמיד החשיבה את עצמה לרגילה. היא לא התייחסה לתלמידים בבית הספר הרגיל שהתחנפו אליה. בתור אחת שאוהבת פילוסופיה, היא טענה שבני אצולה הם רק צירוף מקרים- רק בגלל שאבות אבות אבות אבותיהם היו בני אצולה אז גם הם בני אצולה. הם יכלו באותה מידה להיות אזרחים רגילים. ומי שהתחיל את כל השרשרת הזאת, הוא היה אזרח רגיל שרצה להיות מלך כדי לזכות בהון והדר. אז הוא גם נחשב לאזרח רגיל, כי הוא גדל להיות אזרח רגיל, נשם להיות אזרח רגיל, עד ששם את הכתר המפוקפק על ראשו, והכתיר את עצמו- או יותר נכון, גרם לאנשים להכתיר אותו. היא טענה שאפילו זה לא כזה משנה, כי לבוש לא יכול לתייג אותך, רק מי שאתה יכול לתייג אותך. ולכן אין מלך או מלכה בעולם.

ליבי ברגר עקוב אחר ליבי
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
תומר דגן
תומר דגן
יפה מאד ליבי!!
הגב
דווח
ליבי ברגר
ליבי ברגר
תודה! אגב מדברים, מבטיחה לקרוא בהזדמנות סיפורים שלך:)
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D