כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

עייף

סיפור קצרצר על איש בשם מוטי שבכל יום קם עייף. ממש עייף.

בקומה השנייה של בניין ישן בעל 4 קומות, מדשאה שהפכה למחסן גרוטאות וגדר אפורה גר מוטי. בכל בוקר מוטי התעורר בשעה 7:00, עייף, עייף מאוד. כלומר, ממש עייף. מוטי היה איש אשכולות חכם ואינטליגנט עם עסק מצליח לרהיטים במרכז, אשה וילדים מקסימים ובכלל לא חסר לו דבר. הוא היה מסיים לעבוד די מוקדם והיה לו פנאי במשך היום לפתח תחביבים כמו צורפות בכסף או קריאת עיתונים, אך למרות שמוטי היה מגיע לביתו בשעה מוקדמת והלך לישון בשעות סבירות, מוטי קם עייף. עייף מאוד. כל-כך עייף שגם אחרי שקם, הוצרך מוטי לכמה שעות בכדי לחשוב בראש צלול, לא פעם כמעט התנגש בעמוד עם רכבו בדרך אל החנות מחוסר שימת לב. וזה לא שמוטי לא קם, הו הו הוא קם, כמו חייל שווייצרי, בכל יום עם השמע הצלצול השני והמכריע בשעון המעורר אותו כיוון בקפדנות בלילה -צלצול ה'שעון אנלוגי' שמלווה אותו כבר כמעט עשור- הוא קם, אך קם עייף, הוא יכל לישון לפחות עוד 5 שעות אילולא היה צריך לקום, אפילו 8 או בעצם 9. ברצף.

עם הזמן הוא ניסה שיטות חדשות להתעורר, כמו לקום מיד עם השמע השעון המעורר למקלחת חמה ומענגת, אך בפועל יצא ממנה עם מגבת על הכתף ופיהוק מתמשך תוך כך שהמיטה לוחשת לו שיבוא אליה. גם קפה שחור וחזק ב'שלוק' לא בדיוק עזר, וגם קפה שחור ממש חזק לא הועיל. ממש כלום.

מוטי עם הזמן התייאש, בעצם הוא די השלים עם העובדה שאולי כך עובד גוף האדם, קמים עייפים ועם הזמן מתעוררים. 'דיסוננס קוגנטיבי' אמר הפילוסוף שבו.

את הרעיון הזה דחו מכל וכל חבריו של מוטי בעודם יושבים סביב שלחן בבית הקפה אחר-הצהרים. "אני קם כל בוקר כמו אריה" התרברב באוזניו יקיר, "בצבא הייתי ישן כל לילה שעתיים-שלוש וקם לטחון 12 שעות" חתם בעודו מנגב את פירורי העוגה משפתיו. גם אשתו של מוטי הביעה חוסר הבנה בכל הנוגע לעייפות היתר של בעלה "אני קמה עייפה, עייפה מאוד אך לא כמו שאתה מתאר, מספיקים לי רבע שעה והפוך על בסיס חלב בכדי להתחיל את הבוקר".

יום אחד מוטי קם והשעון לא צלצל, 'עדיין לא צלצל' חשב. כפי שכבר קרה לא מעט פעמים, הוא 'הקדים את השעון' פיהק לעצמו, אך מבט בעין עצומה לצד המיטה שלאשתו והאור החזק שבקע דרך וילונות הבד הלבנים אמרו אחרת. 'שבע וחצי' צעקו מספרי השעה שעל צג הפלאפון.

והנה, פלא, מוטי לא רץ בבהלה להתלבש, לשטוף פנים ולצחצח שיניים. מוטי לקח את הזמן. הוא קם באטיות בעודו מתמתח במיטה, צחצח שיניים ולבוש בפיג'מה שתה את הקפה של הבוקר תוך שהוא קורא את כותרת העיתון של השבוע, דבר שלא עשה בזמן האחרון בשעות שכאלו, "אם כבר קמת מאוחר אז כבר תהנה מזה!" פסק לעצמו, מוטי היה קצת בהלם מהחשיבה הלא אופיינית לו בכלל, אבל הוא די נהנה ממנה, אז למה שיפסיק.

מוטי ירד במדרגות הבנין ופסע אל עבר היונדאי i35 החדשה יחסית כשהוא הולך לו בנחת, מאז קם לא הביט אל השעון. הוא הגיע אל דלת הזכוכית הגדולה של החנות בכדי לפתוח אותה ועל-אף השעה המאוחרת יחסית, ושום לקוח לא עמד על מפתן הדלת. השעה הייתה 8:40. שלושים וחמש דקות איחור מכל יום רגיל, ולמרות זאת מוטי לא היה עיייף הוא חש חזק ורענן. "טעות של שנים" חשב לעצמו, "שנים אני מתענה בכל בוקר, אני בקושי רב מצליח לעמוד על שתי רגלי דבר שעולה לי באנרגיות רבות, אני בכלל לא מסוגל לדבר עם אף-אחד, כל דבר מרגיז אותי, וליטרים של קפה שחור חזק לא משנים את זה. ועכשיו מסתבר שחצי שעה איחור של סדר היום שלי, הוא דבר כל-כך משמעותי?".

"מחר" החליט מוטי "אשים לזה סוף". מוטי פתח את החנות ומיד פנה אל השלט ואיחר עם טוש שחור חצי מחיק את שעות פתיחת הבוקר בחצי שעה. 'סוג אחר של חיים' הבטיח לעצמו.

בלילה כיוון מוטי התראה חדש בשעון המעורר שלו, דבר שלא עשה מאז קנה פלאפון חדש. שבע וחצי.

יום ה', 5\11, 7:30. מוטי קם. עייף, ממש עייף.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

j.d. deekel עקוב אחר j.d.
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
j.d. deekel
אני
אני
מאת: j.d. deekel
היגיון
היגיון
מאת: j.d. deekel
אני ממהר
אני ממהר
מאת: j.d. deekel
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay