כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

מוכה בנפש נחשבת לקורבן?

לא משאיר סימנים על הגוף.

"למה אני לא עוזבת אותו"? שאלתי את עצמי.
"הוא לא מרביץ לי, אין לי סימנים על הגוף, הוא לא פוגע בי פיזית אז זאת לא סיבה מוצדקת". המשכתי לומר לעצמי.
אני קמה כל בוקר עם מועקה ענקית ואין לי סיבה
לפחות חשבתי שאין לי סיבה.
הוא מאיים, צורח, מקלל אבל זה ככה זה בין בני זוג זה רק ריב קטן.
הוא ידע גם לחבק אותי, לנשק ולהרים שצריך
כזה הוא היה. מתוחכם. ידע לשחק את שני התפקידים.
את מקום המשחק הוא בחר-ליד חברים, משפחה אי אפשר לדעת על מה ומתי יבחר להתחיל.
שדה מוקשים אני קוראת לאזור ההריסה, אי אפשר לדבר או לזוז כי הוא מחליט ומשנה את חוקי המשחק לפי רצונו.
זורק מילה פה ומילה שם כי זה מצחיק אותו או שבא לו קצת להשתעשע על חשבוני.
הוא עושה את זה לאט ובזהירות קודם כל מתחיל עם מילה טובה ולאחר כך משמיד, משמיד את כל הטוב שלי, השמחה, האושר והכבוד הבסיסי שלי.
:אולי הוא צודק" כך חשבתי והמשכתי לתת לו את נשמתי.
הוא הרס וחילל כל חלק בתוכי, אלפי השפלות קשות ופוגעות וכך מחקתי את דמותי.
"הוא בתקופה קשה" אמרתי ושיקרתי לעצמי
והמשכתי לאהוב אותו כמו מטומטמת.
ניסיתי להתעלם, להסתיר את האמת, לא להסתכל לצדדים ולהחליט להיעלם בתוכי.
כמו בובה אוטומטית שמותאמת לסגנון חייו.
ואסור לטעות, אסור להוסיף ולשנות שום דבר
הכל חייב להיעשות על פי בקשותיו ואם לא יהרוס עוד ועוד את נשמתי השבורה.
נשבתי, נשבתי לעולם המקולל הזה.
"לעזוב או לא לעזוב"? הרהרתי אלפי שנים שזרמו כמו דמעותיי במשך התקופה הזאת.
זה רק התגבר, הכאב, הקללות והכאב.
זה לא עבר וגם לא יעבור.
אני הטיפשה שנתנה לו אלפי הזדמנויות והוא זה שזרק הבטחות ללא כיסוי.
עד שהתמוטטתי. וכשזה קרה זה היה מאוחר. מאוחר מדי אבל בכל זאת ניסיתי להמשיך .
בראשי הוא המשיך להוריד ולהשפיל אותי, מילותיו נחרטו בזכרוני למרות הקשיים והמשברים הנפשיים
בחרתי בחיים.
בחרתי לעזוב אותו.
כי הבנתי שגם מי שעוברת התעללות בנפש היא קורבן. אני קורבן.
קורבן לכל דבר.
התעללות היא לא רק פיזית היא גם נפשית.
לכל אחת מגיע לחיות ולא הכוונה לחיות פיזית אלא לחיות בכל מלוא במילה.
לכל אחת מגיע להתעורר ולהבין שדי! מספיק!
שמגיע לה יותר. שלי, לנפש שלי מגיע יותר.
ולכן עזבתי ובניתי מחדש את נפשי המפורקת לחתיכות ממילים שאדם חולה ניסה לשבור אותי עוד ועוד.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

♥️♥️♥️ ♥️ עקוב אחר ♥️♥️♥️
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
גם אני הייתי קורבן
כמה גיבורות אנחנו
שאנחנו כבר לא שם..
הגב
דווח
1 אהבתי
Guy .
Guy .
שמח לשמוע שיש סוף טוב לסיפור..תהיי גאה בעצמך
הגב
דווח
1 אהבתי
♥️♥️♥️ ♥️
♥️♥️♥️ ♥️
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz