כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ברגע האחרון

(6)

"אח!" הורדתי מהר את סכין הגילוח וראיתי אגל דם נוצר על קו הלסת שלי. לקחתי נייר והצמדתי אל פניי.
הנייר נספג בדם שלי ושמתי לב שהבבואה שלי במראה התעקמה מעט, זה כנראה הפרצוף שעשיתי כשנחתכתי.
הנחתי את ידיי על שפת הכיור ונשענתי עליו תוך שאני מביט בעצמי במראה.
אני מוריד את המבט לנקודה כלשהי על הלסת שלי, המקום שהיא בדרך כלל מגניבה אליו מבטים מידי פעם ומעולם לא הבנתי מה היא רוצה... בתחילת הקורס עוד חשבתי שיש לי לכלוך שם ורצתי כל הזמן לשירותים לבדוק מה יש לי שם.
אבל אף פעם לא היה לי כלום, היא תמיד הייתה מסתכלת עלי כאילו היא רוצה לטרוף אותי ובמיוחד כשהייתי מהרהר במחשבות עליה, אז היא הייתה קולטת אותי הכי טוב.
תמיד היא הסתכלה עלי וראתה את כולי, חוץ מהפעמים שניסיתי להתחיל איתה כי עוד האמנתי שיצא מזה משהו.
נזכרתי בפעם ההיא ששלחתי לה הודעה על שיעורי הבית שהיו בקורס והיא ענתה לי עליה ברצינות כאילו הקורס הזה הוא קורס רציני...
היא כזאת שקדנית, אין שום קשר בינה וביני, אני מעולם לא אהבתי ללמוד והיא יודעת הכל, גם דברים שלא צריך לדעת.
ואיכשהו, כל כמה רגעים מצאנו את עצמנו מסתכלים אל תוך העיניים האחד של השנייה ונודדים במחשבות מתוך השיעור החוצה.
ועם זאת, לא ידעתי איך לגשת אליה כדי לברר, כל הזמן התשובות שלה היו כל כך רציניות ושטחיות, נדמה שהיא לא רצתה לדבר איתי מעבר לנדרש, רק להביט מרחוק.
ייתכן ויש לה זוגיות? אבל איך אפשר לברר את זה? מה אומרים? ואיך אפשר להמשיך הלאה ממנה?
נראה שההבעה שלי במראה התחלפה להבעת פנים מודאגת, היום יהיה היום האחרון של הקורס, אולי לא אראה אותה יותר לעולם אחר כך.
ודווקא היום אני אהיה חייב לצאת יותר מוקדם, אני חייב לדבר איתה לפני כן. לומר לה שאני רוצה לנסות, לפגוש אותה, לדבר איתה לא על הקורס.
הורדתי את הנייר מהלסת ובחנתי את הפצע. לא נראה דם באופק ומקום הפציעה נראה מזערי, לא משהו רציני.
בחנתי את עצמי שוב במראה, מעט לחוץ אבל נראה טוב. השפרצתי מעט בושם ויצאתי מהמקלחת.

אחרי טרמפ ושני אוטובוסים הגעתי למעוז חפצי והמתנתי ביחד עם כל החברים לקורס עד שהדלתות יפתחו.
והנה היא מגיעה מרחוק. אני מזהה את ההליכה שלה מקילומטרים. היא מרימה את היד ומנופפת לשלום, מיד כמה מאיתנו הרימו את היד באינסטינקט ונופפו לה בחזרה.
אני לא היחיד שרואה בה מישהי מיוחדת מסתבר. אני יודע על עוד אחד לפחות פה בינינו שמסתכל עליה לפחות כמו שאני מסתכל עליה.
ועדיין, אני חייב לנסות.
היא התקרבה עוד יותר עד שממש הגיעה כמה צעדים מאיתנו "מה הולך?" שאלה מרחוק "לא פתחו עדיין?"
"עוד לא, מחכים למדריכה" אחד מהאחרים ענה לה
"המדריכה הזאת, מוציאה לכם את העיניים זאתי, תנגבו את הריר מידי פעם, לא יפה" היא עקצה את המין הגברי ששלט בקורס הזה. מעולם לא היה לה פחד.
"מישהי פה מקנאה?" אותו אחד שענה קודם ענה לה גם עכשיו. סובבתי את הראש וגיליתי שזה אותו אחד שיצא לי לדבר איתו וגם הוא מסמפט אותה. הוא חייך בעוקצנות וחיכה לתגובה שלה.
"מקנאה? לא, רק דואגת לאסטתיקה שלכם, כולכם נראים כמו צבועים סביב פגר לידה, אבל אין לכם סיכוי, היא נשואה פלוס פלוס" גיחכה
"את יודעת, גם נישואים היום זה לא גורל..." הוא המשיך להתגרות בה והיא התחילה להאדים
"בוא, היא תיקרע אותך בתחרות הראשונה היום, היא יותר מוצלחת מכולנו, מה אתה נטפל אליה?" יצאתי להגנתה.
הבחור נשאר ללא תגובה וגילגל את עיניו.
"אני לא צריכה עזרה" היא סיננה לי בלחש והלכה לקיוסק הקרוב.
הלכתי אחריה "אני מצטער, חשבתי שנעלבת ממה שהוא אמר" נכנסתי אחריה והתקדמנו לכיוון המדפים של השתייה
"לא נעלבתי, ידעתי שהוא ישלוף את הקלף הזה. פשוט לא היה לי כוח להתמודד איתו עכשיו. אני לא מקנאה במדריכה שלנו, אבל הדרך שבה אתם מסתכלים עליה, אתם רק נותנים לה דלק לפלרטט אתכם במקום להישאר ממוקדת בשיעור" היא אמרה לי תוך כדי שבחרה לעצמה שתייה קלה "רוצה גם?" שאלה אותי, הנדתי לשלילה.
"כן, אני יודע שהיא מפלרטטת איתנו, זה מצחיק וקליל, אל תקחי את זה קשה. היא לא מהווה תחרות בשבילך בכלל..." אמרתי ומיד התחרטתי.
היא הביטה בי ומצמצה פעמיים כאילו מנסה לקלוט את מה שנאמר. היא החליטה שלא להגיב אבל אצלה זה רק אומר שהתגובה הבאה תהיה חריפה יותר.
עוד אחד מהקורס נכנס לקיוסק "בואו, השיעור מתחיל" קרא לנו וברח.
היא שילמה על השתייה שלה ויצאנו לשיעור.
הרגשתי פספוס שלא הצלחתי לדבר איתה יותר ואולי להזמין אותה לצאת איתי פעם אחת. רגע לפני שפתחנו את הדלת ונכנסנו היא הביטה בלסת שלי באותו המבט שהיא נוהגת לתת לי מידי פעם "יש לך.." סימנה לי על הלסת וכמעט שנגעה בי.
ברגע האחרון מילמלתי לה משהו על זה שאני שומר נגיעה וברחתי לשירותים שבפנים.
זהו, אבוד לי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

R. Jenkins עקוב אחר R.
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אבי בשחור לבן
אבי בשחור לבן
גדול חחחח וואי זה ענק
יש המשך?
הגב
דווח
R. Jenkins
R. Jenkins
היי אבי :)
כן יש המשכים לכל אורך הפוסטים שלי. הם יהיו משולבים עם המילה "רגע"
אפשר רק לשאול מה מצחיק?
הגב
דווח
1 אהבתי
אבי בשחור לבן
אבי בשחור לבן
כי זה שנון וזורם נכון אולי לא הייתי צריך
להגיד מצחיק אבל המחשבות של הבחור משעשעות ומעלות חיוך
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
R. Jenkins
אדום לטיני ושוקולד
אדום לטיני ושוקולד
מאת: R. Jenkins
החיים בעוד 20 שנה
החיים בעוד 20 שנה
מאת: R. Jenkins
עבדי הזמן
עבדי הזמן
מאת: R. Jenkins
רגע של הצטלבות מבטים
רגע של הצטלבות מבטים
מאת: R. Jenkins
מצחיק
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
בחורה אחרי דייט
בחורה אחרי דייט
מאת: CHEN -
האגו הנשי והשוקולדים
האגו הנשי והשוקולדים
מאת: Adam gustavo Zyl
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
לצאת עם בחורה מהרשת החברתית
מאת: Eran Shmuel
סיפורים אחרונים
כפר האוגרים
כפר האוגרים
מאת: אביטל סיאני
הסיפור על רומי
הסיפור על רומי
מאת: תומר דגן
דרגון בול T
דרגון בול T
מאת: תומר דגן
למצוא את גושוע - פרק שני
למצוא את גושוע - פרק שני
מאת: אלמוג ביטון
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema