כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

תנשמי

לפחות...

"לא לענות! לא לענות!"
הנייד שלי לא הפסיק לצלצל אבל בגלל שכבר ידעתי
שזה הנודניק שכל הזמן מציק לי שמרתי את המספר שלו ככה ולא עניתי.
הייתי בדרך לראיון עבודה ואחר כך הלכתי לבית קפה והזמנתי פרוסת עוגת שוקולד טובה שתנחם אותי ותרכך את הלא אם הוא יחליט לבוא לבקר שוב אבל כל הזמן הזה המשכתי להרגיש את הרטט של הנייד בכיס של הגי'נס שלי ובגלל שידעתי שזה הוא לא עניתי.
אחר כך יצאתי להליכה קצרה בפארק
ושפכתי הכל בכתיבה.
כזאת אני, כותבת את החיים, כותבת רגעים, כותבת רגשות ויודעים מה עזבו הגדרות, פשוט כותבת.
המשכתי ללכת ולכתוב בו זמנית והוא עדיין לא הפסיק לצלצל ואז זה כבר ממש עצבן אותי אז עניתי.
"הלו?"
"רוני? הכל בסדר? כבר דאגתי לך."
"ממתי אתה דואג לי?"
"רוני כבר שנה שאני מדמם.
שנה. כבר שנה שאני מתקשר
אלייך בלי סוף כי אני מודאג
ואת לא עונה.
אוליי תעצרי שניה ותקשיבי לי?"
הוא אמר ואני שתקתי.
"אני יודע מה את עוברת ואני יודע כמה את עושה.
אני יודע כמה את מתאמצת להתחיל מחדש
ואני יודע שאת לא מספרת לאף אחד כי אף אחד לא
יבין שום דבר אבל אוליי תתחילי לפרגן לעצמך
במקום לכעוס על עצמך כי כלום לא הולך?
הדמעות שלך לא שוות את זה.
הריצות, הכאבים, הלילות הלבנים.
אף אחד לא עובר את זה. את כן.
ועם כל זה את ממשיכה הלאה.
את גיבורה רוני. אם את רוצה או לא רוצה את גיבורה.
אבל את צריכה לתת לך ולי קצת מנוחה.
תראי, אנחנו כבר נופלים. שנינו."
הוא אמר ואני הבטתי עליו וראיתי את הדם שלי מטפטף ממנו בין ידיי.
"סליחה. אני.."
"זה בסדר רוני. אני סולח.
אבל אני הלב שלך ואני מאוד דואג לך. לנו.
אז תעצרי שניה, תסתכלי רגע על השמיים,
ותנשמי.
נכון שכשתכנסי "הביתה" תחזרי לאותה מציאות אפורה אבל אני מבקש ממך שתפעילי שיר טוב באוזניות, תתעלמי ממה שקורה סביבך ועם כל זה
תמשיכי לחפש לנו פינה שקטה בסדר?
שנינו צריכים את זה רוני. אבל קודם תעצרי שניה.
בבקשה. יש לך הרבה זמן לרוץ אבל אין לך
הרבה זמן לנשום ו.."
"אתה צודק אני..."
"תקשיבי המסע הזה הרוס גם ככה אבל
כשאת יכולה לנשום תנשמי. הכל בסדר.
אפילו אם כלום לא זז את זזה גם כשלא יוצא
מזה שום דבר וזה הכי חשוב תאמיני לי."
"תודה."
ניתקתי את השיחה,
נכנסתי לאמפי ההופעות שבפארק,
הפעלתי את "סיבה לברוח" של גיא ויהל באוזניות,
נשכבתי על הבמה, הבטתי לשמיים,
דמיינתי שקצת יותר טוב ולקחתי נשימה קטנה שתספיק אמנם לכמה שעות
אבל נשמתי,
לפחות.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בתאל דורון עקוב אחר בתאל
שמור סיפור
ספרים מאת בתאל דורון בתאל דורון
#מציאות_לא_מציאותית הוא נתן לי מילים.
מילים לשירים, מילים ליום יום, מילים ששרות במקום לדבר,
הוא נתן לי מילים שנמצאות בלי לוותר ....
הוא היה בדיוק כמו שאני אוהבת, הוא היה אחר...
ואז הוא השתנה בן רגע וגרם לי לחוות שיעור חשוב לחיים,
שיעור שגרם לי לכתוב המון מילים ולהפוך אותן לסיפורים ולמסרים עמוקים,
לחיות #מציאות_לא_מציאותית.
ליפול עמוק אל תוך אמת מזויפת והמון שקרים.
מוכנים להיכנס איתי לעולם אחר ולקחת איתכם תובנות לחיים?
היכנסו למסע שונה ומיוחד של חוויות וסיפורים מרגשים ומטלטלים.
לפרטים נוספים
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay