כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

חיי הממוצע

"מזל-טוב," אמרי הרופא להורי, "נולד לכם ממוצע" זה הדבר הראשון ששמעתי כשיצאתי מהרחם החמים ששכרתי במהלך 9 החודשים האחרונים

"מזל-טוב," אמרי הרופא להורי, "נולד לכם ממוצע"
זה הדבר הראשון ששמעתי כשיצאתי מהרחם החמים ששכרתי במהלך 9 החודשים האחרונים.
.
אני חושב שמאז שהייתי קטן הייתי ממוצע. נולדתי במשקל ממוצע, כך גם בגובה וכשהורי נשאלו אם אני בוכה הרבה ענו: "לא יותר משאר התינוקות", מה שמכניס אותי למסגרת הממוצעת של חיי.
.
לא הייתי ילד יפה במיוחד, אך גם לא מכוער, בתקופת הגן לא נפצעתי הרבה ובסוף היום לא הייתי חוזר הביתה מלוכלך במיוחד.
בבית-הספר כולם היו חבריי- בגלל כישורי הממוצעים- הייתי לומד עם התלמידים הטובים ביותר וכך גם עם התלמידים הטובים פחות, הייתי יוצא לריצות עם האצנים, יוצא למסיבות עם הבליינים, מנגן עם הנגנים, חופר עם החפרנים ואפילו מעשן עם הסטלנים. אך בכל אלו מעולם לא הצטיינתי במיוחד, מה שגרם לרגשות נחיתות עזים- מעולם לא הייתי טוב במיוחד במשהו.
בתקופת התיכון הייתי תלמיד ממוצע עם שיער ממוצע וגובה ממוצע, נראה שהייתי בן טוב להורי- צעקתי עליהם וקיללתי כמו כל הנערים וכן הייתי עוזר בניקיונות הבית ובשמירה על אחי הקטנים. באותה תקופה לא יצאתי להרבה דייטים- נראה לי שהייתי די ביישן- אך סך הבנות נשמר על הממוצע, הבנות מצידן נעו על ספקטרום די רחב של יופי. היו בנות יפות, אך יופיין התאזן עם המכוערות ובסך הכול ניתן לומר שהממוצע נשמר.
בתקופת הצבא התגייסתי ליחידה ממוצעת ששם נדרשתי לכושר גבוה שלא יכולתי להשיג מבלי להקיז דם. מה שאומר שגם בתור חייל הייתי ממוצע. השתתפתי במלחמות אך לא הזדמנו לי פעילויות מרגשות במיוחד, אך גם לא ישבנו בחדר כל היום ושיחקנו בפלייסטיישן.
כשהשתחררתי פגשתי את אשתי, שהייתה יפיפייה- אני מניח שמתישהו בעברי הייתה מכוערת שהסיטה מעט את הממוצע. אחרי שיצאנו את התקופה הממוצעת כרעתי על ברך אחת ובהצעה גרנדיוזית הצעתי לה להיות אשתי. בתוך כך הבטחתי לה רק דבר אחד- ממוצע.
הרי לא יכולתי להבטיח יותר- עבודתי ממוצעת וכך גם חיי, מיליונר אני כבר לא אהיה וגם לא טיס או אסטרונאוט. למרות גילי הצעיר אני חושב שהבנתי שהאושר האמיתי לא יגיע מהכסף.
יהיה לנו בית ממוצע, מספר ילדים ממוצע ששלוש פעמים בשבוע ניקח לחוגים ובכל סופ"ש שני ניסע לטיול בארץ. אני אוריד את הזבל בתנאי שהיא תשטוף את הכלים- הרי ממוצע הניקיונות חייב להישמר. אנחנו נריב ונשלים, נריב ונשלים, הנושאים יהיו מגוונים- החל מהטיפול בילדים ועד הכסף שנדמה שמתפוגג באוויר. אך בין כל העליות והירידות במערכת היחסים- תמיד אוהב אותה.
כיום כשאני כבר בא בימים אני מבין את האמת על חיי, נולדתי והתבגרתי כממוצע, ומעולם לא הצטיינתי בדבר. אני חושב שבשל כך חוויתי חוויות רבות ופגשתי אנשים שונים ומיוחדים, הייתי פתוח לכל ומעולם לא שללתי משהו על הסף.
במבט לאחור הכל חוזר לממוצע, יש לי מספר נכדים ממוצע שהשיעור הראשון שלי אליהם בחייהם יהיה- "ברוכים הבאים לחיים הממוצעים"

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

חיים הכט עקוב אחר חיים
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
יצירתי
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
הילדה עם הכובע הכחול והצמות
הילדה עם הכובע הכחול והצמות
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
ברגע האחרון
ברגע האחרון
מאת: R. Jenkins
סיפורים אחרונים
מראת הקסמים
מראת הקסמים
מאת: Emma Elenora Edlund
מראת הקסמים
מראת הקסמים
מאת: Emma Elenora Edlund
מראת הקסמים
מראת הקסמים
מאת: Emma Elenora Edlund
מנהרת התנים פרק 2
מנהרת התנים פרק 2
מאת: אביטל סיאני