כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1 2

לבחורה שהפליצה

לבחורה שהפליצה היום ב-14:08 בשירותים של המכללה למנהל, רציתי לומר לך תודה.

לבחורה שהפליצה היום ב-14:08 בשירותים של המכללה למנהל, רציתי לומר לך תודה.
עברו עליי ימים מהגיהינום.
מהקשים יותר שידעתי, ונשבעת לך שבצה״ל ידעתי.
אלה היו ימים שאיבדתי תקווה, איבדתי משמעות ואיבדתי את עצמי. הכוחות לקום מהמיטה לא אבדו, הם פשוט מלכתחילה לא היו שם, לעומת הדמעות שליוו את כל התהליך בקפידה, תמיכה ונאמנות רבה.
אלה היו ימים שהשאלה ״מה, לי לא מגיע?״ חירפנה אותי, והתשובה של השאלה הזו ״כן! מגיע לי! אני מספיק טובה כדי שיגיע לי!״ הפכה לי את השכל, ויותר גרוע מזה, הפכה לי את הלב, כי אם זה מגיע לי, אז כוס אמק! למה זה לא מגיע אליי?
נשברתי כל פעם מחדש לנוכח ההצלחה של כולם להתאהב ולהיות נאהבים, ונכוויתי כל פעם בצורה שורפת יותר לנוכח החוסר הצלחה שלי להתאהב ולהיות נאהבת. בעיקר בו זמנית.
אלה היו ימים וואו. מחרידים.
לא הצלחתי להכיל את עצמי, וכעסתי על הסביבה שלי שציפתה שאכיל אותה. אנשים גדולים בחיים שלי עם צרות קטנות מאלו שבחיים שלי, כי הם כבר השיגו את האחד והאחת שלהם, והלב שלי עם כל הרצון הטוב לא יכול היה להכיל אושר של מישהו אחר כשהוא כל כך זקוק לאחד משלו.
אלו היו ימים שבהם רק הכרית ואלוהים הבינו אותי, כי שניהם היו היחידים ששמעו אותי, ראו אותי, ושתקו. וזה בדיוק מה שהייתי צריכה, שישתקו. מישהו שישתוק ולא ישתיק את הכאב שלי ב״יהיה בסדר, גם שלך יגיע״. כי זה לא רלוונטי חבר׳ס, המשפטים האלה יעילים כמו פלסטר על פצע ירי בחזה.

אז לבחורה שהפליצה היום ב-14:08 בשירותים של המכללה למנהל, רציתי לומר לך תודה.
כי נכנסתי בטעות, לקחת נייר טואלט שיסתיר את הדמעה שעלתה לעין שלי במקום ציבורי, בלי שבכלל הוזמנה, ואת, הבחורה שהפליצה, היית בטוחה שאת לבד, ואף אחד לא שומע, והרגשת חופשי להפליץ.
וזה הצחיק אותי, לא כי הפלצת וזה מביך, אלא כי זה גרם לי להבין שאני לא היחידה שמפליצה.
גם את מפליצה, וגם שירה, ודן, ורוני, וליה וכולם.
וזה ניחם אותי, כי הפלוץ שלך גרם לי להבין שבמקום אחר יושבת מישהי שבוכה כי הלב נשבר, הנשמה שלה נשרפת והדם שלה מבעבע.
ואלוהים יודע, שאם הייתה לידה עוד מישהי שמפליצה, גם לה זה היה מזכיר שלמרות הכל, היא לא לבד במערכה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

דנה לוי עקוב אחר דנה
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
L R
L R
את הורסת!!!!
הגב
דווח
Anael Gutman
Anael Gutman
אז את לומדת במכללה למנהל ?
אם זו הייתה אני הייתי מתוודה ... אבל לא הייתי בשעה הזאת במכללה
הגב
דווח
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz