כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2

התאהבתי במכשפה

אני התאהבתי בו. חזק. "כמו שנרדמים, לאט לאט ואז בום, בבת אחת" אחרי שנים שהלב שלי היה אטום ונעול כמו כספת של פחדים.

"התאהבתי במכשפה" הוא אמר לי כשישבנו במעיין ההוא מחוץ לקיבוץ, כשכפות הרגליים שלנו ניהלו דו שיח משלהן בתוך המים.
הוא גם אמר שאין הסבר אחר הגיוני יותר מאשר זה שהוא התאהב במכשפה.
ואני לא ידעתי אם להיפגע או לצחוק אבל למרות זאת חייכתי.
"מה את מחייכת?" הוא אומר לי כשעל פניו מתחיל להופיע סומק בשני צדדי לחייו.
מבט נבוך, וליטוף עדין ומפתיע בראשי שאבו ממני את כל הזיקוקים שהלב שלי ירה לאוויר באותם הרגעים שלגמרי הרגישו מלאים בקסם. החיוך שבי גדל.
"זה נראה לך הגיוני שקשה לי לנשום כשאת מסתכלת עלי? וכשאת מחייכת אני מרגיש שאני רוצה לחיות לנצח"
"את מבינה...זה לא הגיוני כל זה. אני לא גבר כזה של מילים ורגשות. אני גבר של – בואי, תעלי אליי הביתה. יהיה כיף, מבטיח"
"כישפת אותי" הוא אמר בקול קטן, כשעינייו לפתע נעצמו ברכות, וכף ידו הגדולה לוחצת חזק על שלי.
ובאותו הרגע ידעתי. זה היה ברור כמו שמש בצהריי היום של חודש אוגוסט.
אני התאהבתי בו. חזק.
"כמו שנרדמים, לאט לאט ואז בום, בבת אחת"
אחרי שנים שהלב שלי היה אטום ונעול כמו כספת של פחדים.
"תפסיקי עם זה" הוא אמר לי כשצחוק קל ברח מבין השפתיים שלו, שגרמו לי לחשוב רק על דבר אחד.
"עם מה?" שאלתי
"עם החיוך הזה...אם לא הייתי יושב כנראה הייתי נופל מהרגליים"
הרגשתי שהלב שלי מתכווץ. חזק חזק ואז מרפה. וזה כל כך נעים.
משב רוח קרירה החלה לעטוף אותנו, וצבעים של אדום וכתום השתלטו על השמיים, וזה היה נראה כמו יצירת אומנות של אלוהים. הוא הרי אוהב להוסיף קישוטים לרגעים שכאלו.
המים היו קרים, אבל היה לי כל כך חם בנוכחות שלו.
זה היה משהו ממכר ולא מוכר, ורציתי עוד ועוד רק שלא ייגמר.
אני לא יודעת אם זה היה אלוהים, או הרגש אבל הרגע הזה לא היה יכול להיות מושלם יותר.
השמש שוקעת מולנו, ואנחנו זורחים אחד ליד השניה.
אני כל כך התאהבתי בו.
התאהבתי בו באמת. בלי טריקים. רק עם קסמים אמיתיים, כמו של אגדות.
הוא החזיק לי את היד, כשכפות הרגליים שלנו עדיין נוגעות-לא נוגעות בתוך המים שכבר הפכו לחמים.
ובין לבין כשחיכינו לירח שיחליף את מקומה של השמש, החלפנו בנינו כמה מבטים קטנים, ונשיקה גדולה.
"התאהבתי במכשפה" הוא המשיך למלמל לעצמו, ואם בהתחלה היה לי ספק, עכשיו ידעתי שאין לי מה להיפגע, אז התחלתי לצחוק.

שיר אביעוז עקוב אחר שיר
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Eden Mordehaiev
Eden Mordehaiev
את כותבת מרגש ומדמה את הדברים בצורה מעמיקה ומעוררת סקרנ
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
נעורים
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay