כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אמת או חובה

״אמת או חובה״ נדב אמר לנטלי בעוד היא מרימה את הצייסר, היא הביטה בו במבט משועשע וענתה ׳חובה׳ עם חיוך גדול. ״אני רוצה שתלכי לשירותים ותחזרי כשהחוטיני בתיק שלך״

״אמת או חובה״
נדב אמר לנטלי בעוד היא מרימה את הצייסר, היא הביטה בו במבט משועשע וענתה ׳חובה׳ עם חיוך גדול. ״אני רוצה שתלכי לשירותים ותחזרי כשהחוטיני בתיק שלך״ הוא זרק לאוויר ועיניה נפערו, הפעם זה היה תורו לחייך.

כעבור 5 דקות נטלי חזרה בהליכה מהוססת, כשרק חצאית וחולצה דקה מכסים את גופה העירום והתחתונים עמוק בתיק, הוא הניח את ידו על רגליה ואמר לה בשקט ״תפשקי אותן״

נטלי הביטה בנדב ובלעה את הרוק, לא ככה היא חשבה שהערב יתגלגל, היא לקחה עוד שאחטה מהגויינט ופיסקה לאט לאט את רגליה נותנת למשב רוח קריר לחדור אל בין רגליה, ידו של נדב נחה על הירך שלה בדיוק סנטימטרים ספורים משפתיה, היא לא חושבת שאף פעם היא הייתה מגורה כמו שהיא עכשיו.

היא הרגישה איך הנשימות שלה הופכות להיות יותר ויותר מהירות בעוד היד של נדב מטפסת לאורך הירך, היא הביטה בו ולחשה ״בבקשה״ ולא ידעה אם התכוונה לבבקשה תפסיק או בבקשה תמשיך.

נדב הביט לה עמוק בעיניים ונישק אותה נשיקה עמוקה וסוחפת, הלשונות שלהם נפגשו למספר שניות לוהטות ולפתע נדב עצר, התקרב עם פיו לאוזן שלה ושאל אותה בלחישה ״את מוכנה? ..״

האצבע של נדב החליקה לתוכה ותפסה את נטלי לא מוכנה, העיניים שלה נעצמו והפה שלה נפתח ורק שפתיו של נדב מנעו ממנה לגנוח כל כך חזק שכל הרחוב ישמע.

הוא לחץ בכל הנקודות הנכונות, ידע איך לסחוט ממנה הבעות עונג ואיבוד חושים, נטלי כבר חשבה שנרגעה, הקצב הואט והנשימות שלה חזרו להיות בקצב רגיל, בדיוק באותו הרגע אצבע נוספת חדרה אליה.

לפתע נדב הפסיק ולקח אותה אחריו, בעוד נטלי בסערת חושים נדב החלטי ושקול, מוביל אותה אחריו לחדר אחורי בבר, הוא מוציא מפתח מכיסו האחורי פותח את הדלת והם נכנסים. נטלי עמדה שם בעוד נדב נועל אחריהם.

היה שקט מקפיא למשך כמה שניות עד שנדב התקרב אליה עמד סנטימטרים ספורים ממנה, היא הביטה בו מתנשמת מחכה לראות מה יקרה. ״תתפשטי״ הוא ירה וחתם בחיוך.

לנטלי לקח כמה זמן לעכל את שאמר, אך משהו בציווי הזו גרם לה לציית. היא הורידה את החצאית ואז פשטה את החולצה ועמדה שם עירומה לחלוטין, חושפת חזה גדול ועומד, הפטמות שלה היו זקורות ככל האפשר, והיא הייתה רטובה, כל כך רטובה.

נדב התקרב אליה והשעין אותה על הקיר, הוא ירד על ברכיו והריח אותה, הסניף את ריחה המתוק ונישק אותה נשיקה עמוקה ורטובה ושאל אותה בפעם השניה להערב ״את מוכנה.. ?״

הוא הכניס את לשונו אל הר הגעש שבין רגליה, סוחט ממנה גניחה חזקה שהרעידה את כל החדר, הרטיבות שלה לא ידעה מנוח.

הלשון שלו ידעה בדיוק היכן לגעת, מעבירה בה זרמים שלא ידעה יותר מידי זמן, רגליה היו פשוקות פיה פתוח וכל הגוף שלה בער.

נדב עצר התרומם וצעד לאחור, פושט את הגינס והבוקסר, מסמן לנטלי לגשת אליו, היא הלכה מהוססת, נרגשת, מחכה להמשך ״רדי בבקשה על הברכיים״ הוא אמר, מחכה לתגובה.

נטלי הביטה באיברו של נדב בעיניים פעורות, הוא היה אדום וקשיח, סנטימטרים ספורים מפיה, נטלי פתחה את שפתיה לקלוט אותו בפיה, תחילה הכניסה רק את הקצה אבל ידעה שנדב לא יסתפק רק בזה.

איברו תפח בפיה, היא הרגישה אותו ממלא כל סנטימטר פנוי, טיפות רוק ירדו על פטמותיה בעוד היא מכניסה ומוציאה אותו מפיה.

נדב הרים אותה כאילו הייתה צעצוע והניח עליו, מביט בעיניה וברגע מושלם אחד חודר אליה, מכניס אותה לטירוף. מבעיר בה להבה. חודר עד הסוף,
חודר עד שאין יותר לאן.

הוא הפך אותה על בטנה והחל לסטור לישבנה בכל פעם שהוא חודר אליה, משהו בסטירות האלה זעזע וחרמן אותה בו זמנית, מעביר אותה על דעתה.

האורגזמה שלה החלה מבעבעת בה, ממלאת את כולה, מטפסת מבפנים עד לקצה האצבעות, מעבירה בה זרמים ותחושות. נדב יצא ממנה ושאל אותה שאלה בפעם השלישית להערב. ״על הפנים או על החזה?״

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Nizan Zarotski עקוב אחר Nizan
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
הרפתקאות
הדרך הבייתה
הדרך הבייתה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
אתה זוכר את הפעם הראשונה?
מאת: שקד מיכאל
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
חייה של הנסיכה דיאנה - פרק 4
מאת: Stav BH
סיפורים אחרונים
כך נפרדנו
כך נפרדנו
מאת: Alis .p
ילדים גדולים
ילדים גדולים
מאת: Lior K
גאווה
גאווה
מאת: K L
משחקי אהבה
משחקי אהבה
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף