כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

"בית"

אין לי בית לחזור אליו...

רצתי מה"בית" אל מעבר לכביש
ונפלתי על המדרכה.
המכנס שלי נקרע, הברך שלי דיממה ובכיתי.
לא רציתי לקום כי לא היה לי בשביל מה.
ראיתי את כל מה שעברתי כמו סרט נע וכל כך
רציתי להעלם מתחת לאדמה.
"לא יצא ממך כלום. כשרון? מי אמר שיש לך כשרון?"
"עוד מעט כל זה נגמר גם ככה"
"את? מקסימום תעבדי באיזו חנות בשכונה"
שמעתי את הקולות מפעם, הם הדהדו בי
ואז הכל עוד יותר כאב לי פתאום, לא רק הברך.
"את בסדר? הכל בסדר? מה קרה?"
מישהו שעבר בסביבה שאל ואני כרגיל שתקתי.
אני בדרך כלל זאת שלא מדברת מאז כל מה שקרה.
זאת אומרת, מדברת, רק עם כמה אנשים ספציפיים שאני סומכת עליהם וזהו.
אה, כן ודרך הכתיבה והמוזיקה שלי ומי שמבין מבין.
הוא לקח את ידי ועזר לי לקום "בואי,
זה נראה כמו משהו שצריך לחבוש."
הוא אמר.
הסתכלתי עליו ולא הבנתי למה הוא מציע לעזור לי.
מה פתאום הוא כל כך נחמד אליי?
הוא הרי לא מכיר אותי בכלל.
זה היה כל כך מוזר ועדיין משום מה הרגשתי
שזה בסדר לבוא איתו אז באתי.
נסענו למיון הקרוב ובמיון כמו במיון צריך לשבת כמה שעות טובות עד שמקבלים טיפול אז הוא אמר
"טוב. את רוצה לספר לי מה קרה?"
"אני.."
"אוקיי הבנתי. לא לוחץ. הכל בסדר."
הוא אמר והמשכנו להמתין עד שקראו לי.
"מספר 40 לחדר מספר 1"
"זה אנחנו."
הוא אמר ואני לא הבנתי למה.
"אנחנו? אני לא מכירה אותך בכלל." אמרתי
"את עוד תכירי." הוא חייך וקרץ לי
ואני רק רציתי לגמור עם זה וללכת,
לא יודעת לאן, אבל ללכת.
האחות עשתה לי בדיקות מקיפות ואז שלחה אותי לרופא שהיה די נחמד האמת.
"בואי נראה, רוני נכון? רוני שיר?"
"כן זאת אני."
"מעולה, הבדיקות בסדר. תשכבי על המיטה,
בואי נבדוק את הברך שלך."
שכבתי שם, הוא נגע לי כמה פעמים בברך
וחבש אותה.
"מכה קטנה וכמה שריטות זה הכל. את משוחררת."
הנהנתי וכשיצאתי ההוא שעזר לי אמר
"אפילו לא הצגתי את עצמי. סליחה.
עילי. נעים מאוד."
הוא לחץ לי את היד ואמרתי "רוני. אתה בעצם כבר יודע. תודה על הכל, אני פשוט ממהרת ל.."
"אני יודע שאת לא ממהרת לשום מקום וסתם מתרצת עכשיו כדי שלא נדבר. בכל מקרה אם תרצי לדבר אני כאן. אני השכן החדש בבניין שלכם, קומה 8."
שתקתי, הנהנתי והלכתי. לאן? לא ידעתי.
אבל הלכתי.
כשהגעתי לפארק השכונתי, עצרתי לנשום קצת
אוויר ולכתוב כרגיל.
פתאום ראיתי אותו עומד שם ורצתי בלי לדעת לאן.
אפילו שזה כאב.
כי עליו אני לא סומכת
ו"בית"?
אין לי בית לחזור אליו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

בתאל דורון עקוב אחר בתאל
שמור סיפור
ספרים מאת בתאל דורון בתאל דורון
#מציאות_לא_מציאותית הוא נתן לי מילים.
מילים לשירים, מילים ליום יום, מילים ששרות במקום לדבר,
הוא נתן לי מילים שנמצאות בלי לוותר ....
הוא היה בדיוק כמו שאני אוהבת, הוא היה אחר...
ואז הוא השתנה בן רגע וגרם לי לחוות שיעור חשוב לחיים,
שיעור שגרם לי לכתוב המון מילים ולהפוך אותן לסיפורים ולמסרים עמוקים,
לחיות #מציאות_לא_מציאותית.
ליפול עמוק אל תוך אמת מזויפת והמון שקרים.
מוכנים להיכנס איתי לעולם אחר ולקחת איתכם תובנות לחיים?
היכנסו למסע שונה ומיוחד של חוויות וסיפורים מרגשים ומטלטלים.
לפרטים נוספים
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אוהבת⁦❤️⁩
הגב
דווח
1 אהבתי
אפריל גל גילרוביץ'
אפריל גל גילרוביץ'
וואו, ללא ספק אחת היצירות הכי טובות שקראתי שלך. חזק ומצמרר.
את צריכה לכתוב יותר קטעים / סיפורים כאלה. הכתיבה מהסוג הזה יושבת עלייך ממש טוב.
הגב
דווח
1 אהבתי
בתאל דורון
בתאל דורון
תודה רבה יקירה ❤
הגב
דווח
1 אהבתי
כותבי החודש בספרייה
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
פרשתי כנפיים
פרשתי כנפיים
מאת: Just me .
הסיוטים שמעבר לפינה/ קללת בית העץ
הסיוטים שמעבר לפינה/ קללת בית העץ
מאת: M A
כך נפרדנו
כך נפרדנו
מאת: Alis .p
ילדים גדולים
ילדים גדולים
מאת: Lior K
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay