כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2

כעסים

.

אני מתיישבת על הקצה של המיטה.
מורידה כתפיה אחת של השמלה,
ואז לאט לאט את הכתפיה השניה.
הכל מאוד שקט בשעה המאוחרת הזו של הלילה,
אבל יש לי המון רעש מבפנים.
המוח שלי כל הזמן טרוד במחשבות.
עסוק במה הייתי יכולה לעשות אחרת, ואת מה הייתי צריכה לשנות.
בלי כוונה וללא רצון, המחשבות עובדות אצלי שעות נוספות.

ואני בעיקר כועסת.
אני כועסת עלייך.
אני כועסת על העולם.
אני כועסת על הכל.
אני כועסת על החתולה המיוחמת שמייללת לי מתחת לחלון,
ואני כועסת על המזגן שלא מקרר את החדר מספיק מהר.
וחם לי.
אני מזיעה.
אני מזיעה מכעס.
אפילו לא עוזר שכבר פשטתי מעצמי את השמלה לחלוטין.
ולא חם לי כי מיליון מעלות בחוץ,
חם לי כי הנפש לא נרגעת.
איך היא יכולה, כשהיא כל הזמן נפגעת?
אז אני כועסת.

ואז אני שואלת את עצמי, למה?
מה זה משנה עכשיו?
במה זה יעזור?
זה לא.
זה לא ישנה את העבר. זה לא יגרום לך לחזור.
וזה לא ישנה את הדברים שאמרת,
זה לא יחזיר את הזמן לאחור,
את כל הפעמים שנשארתי במקום לטרוק לך את הדלת בפנים.
זה לא יאחה את הסדק שנעשה בי. עמוק. בפנים.
ההאכזבות שחוויתי כל פעם מחדש, מההחלטות שלך ומהמעשים.
מהמילים שבחרת כל כך בקפידה כדי לזרות לי מלח על הפצעים.
הפצעים שאתה עשית,
שאתה השארת פתוחים.

ואני יושבת על הקצה של המיטה.
השמלה כבר נמצאת על הרצפה, בקצות האצבעות.
ואני מסתכלת על המראה שמולי.
ואני כועסת על כולם. ועל הכל. ובעיקר על עצמי.
ואני בוחנת את ההשתקפות שבראי,
ורואה במבט שלי את כל הצלקות שיש לי על הלב,
את רסיסי השאריות שנשארו מהתמימות שלי אחרי כל גבר שעוזב.
את כל החומות שהקמתי אחרי כל נפילה,
אני כבר לא מאמינה לאף מילה.

ואני כנראה תמיד אמשיך לכעוס על כולם, ועל הכל, וקצת גם על עצמי.
אבל חוץ מאותי.. אין לי את מי להאשים.
אבל היי, לפחות המזגן קירר קצת את החדר וניהיה פה כבר יותר נעים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

SH . עקוב אחר SH
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
גיא .
גיא .
כל כמה זמן יש לי חשק לעשות קעקועים על כל הצלקות שלי. אבל אני קולט שגם אם אני אסתיר אותן..הן עדיין יהיו חלק ממני.
וזה מה שהופך אותי לאדם שאני, ואותך לאדם שאת. תחבקי אותן ושאי אותן בגאווה ❤
הגב
דווח
1 אהבתי
SH .
SH .
אתה קסם ❤️
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
SH .
את לא מתגעגעת אליו
את לא מתגעגעת אליו
מאת: SH .
הפכת אותי לשרמוטה
הפכת אותי לשרמוטה
מאת: SH .
מחקתי אותך
מחקתי אותך
מאת: SH .
סיפורים אחרונים
זה לא סוף העולם
זה לא סוף העולם
מאת: שיר פיליבה
בחזרה לחיים - חלק 8
בחזרה לחיים - חלק 8
מאת: נטלי אשכנזי
הלוואי
הלוואי
מאת: To infiniy And beyond
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay