כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 1

היא

הסם שלי

יום חמישי, סוף סוף סופ"ש.
שבוע ארוך ומתיש עבר עלי.
אני מגיע לדלת הדירה ומכניס את המפתח למנעול, הדלת פתוחה.
אני מתחיל לשחזר את הבוקר שעבר עלי ואני זוכר בוודאות שנעלתי את הדלת.
מוציא את המפתח ופותח את הדלת לאט.
הכל מסודר, כל דבר במקומו כמו שעזבתי בבוקר.
אני נכנס וסוגר אחריי את הדלת, מניח את הנייד והמפתחות על שולחן האוכל.
אני מתקדם במסדרון לכיוון חדר השינה ומוצא שמלה כחולה זרוקה על הרצפה,
"אין סיכוי שזה שלה" ממלמל לעצמי.
אני ממשיך להתקדם לחדר השינה שלי והריח המוכר הזה, שגם אחרי חצי שנה לא שכחתי, ממלא את החלל.
ככל שאני מתקדם לחדר ריח האוכמניות הזה נהיה דומיננטי יותר.
אני נכנס לחדר שדלתו פתוחה ורואה אותה.
היא שוכבת על מיטתי, שיערה החום פזור על הכרית.
לבושה בחולצת טישירט לבנה שלי, פלג גופה התחתון חשוף.
אני נושך את פנים הלחי שלי, מנסה להבין אם זאת עוד אחת מהפעמים שדמיינתי אותה שוב פה איתי.
אני מפסיק כשטעם של דם ממלא את פי.
לא, אני לא מדמיין.
היא זזה קלות ושנייה לפני שהיא פוקחת את עיניה אני נעלם לתוך חדר המקלחת וסוגר בשקט את הדלת אחריי.
נעלי העקב השחורות שלה על הרצפה, החוטיני הלבן שלה זרוק בסל הכביסה.
אני נכנס למקלחון ונותן לזרם המים לשטוף אותי, מנסה לשטוף את ההלם ממני ולסדר את מחשבותיי.
הייתי צריך להחליף מנעול, שכחתי לגמרי שיש לה מפתח או שפשוט חיכיתי ליום הזה...
אחרי 3 חודשים אינטנסיבים ומטורפים היא פשוט נעלמה.
בלי הסבר, בלי הודעה, בלי מכתב.
בלי להגיד לי "ביי, זה נגמר".
כאילו אני כלום בשבילה, כאילו הייתי אוויר.
מכונה ללא לב.

הראש צועק לי "תעיף אותה מפה",
והלב, הלב שלי מסתחרר בתוך בית החזה.
מניח את כפות ידי על הקיר וראשי מתחת לזרם, מלא מחשבות רצות בו.
רק כאשר הרגשתי את כפות ידיה על החזה שלי קלטתי שהיא נכנסה.
המגע הזה, שגורם לגופי להשתגע.
כמה פעמים שדמיינתי את הרגע הזה, ניסיתי להכין את עצמי.
להיות אדיש, קר.
משפטים שהרצתי בראשי כמו מנטרה "אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים".
ועכשיו, כל גופי בוגד בי.
הלב שלי רץ, צמרמורת עוטפת כל פיסת עור בגופי, המח נוזל, הראש מתרוקן.
דמי זורם כלפי מטה.
היא מצמידה את שפתיה לגבי ואני מרגיש אותן נמתחות לחיוך, החיוך המשגע שלה, זה שהייתי יכול לבהות בו שעות. זה שאם לרגע נמחק מפניה הייתי מנסה להשיב.
כל המחשבות נמחקות, הראש לא חושב על שום דבר.
כל הקונפליקט שהטריף אותי לפני שניה, נעלם כלא היה.

ואני כועס על עצמי,
וכל כך שונא אותה על זה.
על איך שהיא מצליחה להמיס אותי, לשגע, להטריף.
כאילו כלום לא קרה, כאילו היא לא נעלמה בפתאומיות ביום בהיר, לפני חצי שנה.
ואז הקול הזה שלה, הקול החמים שלה, העדין והרך.

"התגעגעת אלי?"

אני לא לא זז, עדיין באותה התנוחה.
ידיי צמודות לקיר, לא זזות.
ראשי מתחת לזרם המים.
והיא, ידיה על החזה שלי מטיילות כלפי מטה,
שפתיה עדיין מרוחות על גבי בחיוך.
אני מרגיש את שדיה נמעכים על גבי, מצמידה את גופה לשלי.
עוד הוכחה שהיא באמת כאן ושאני לא מדמיין.
אני מחליט לשתוק מהסיבה הפשוטה,
שאין לי מושג איך להגיב.

ואז שוב הקול שלה,
"תגיד לי שלא ואני נעלמת מפה לתמיד".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

S. . עקוב אחר S.
שמור סיפור
לסיפור זה 4 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Gekyosi Geki
Gekyosi Geki
געגוע לסיפורים האלה
הגב
דווח
Peter Pan
Peter Pan
you're back mf
הגב
דווח
5 אהבתי
S. .
S. .
קופצת מידי פעם לביקור ;)
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
S. .
הנקודה הלבנה
הנקודה הלבנה
מאת: S. .
זבוב הבית
זבוב הבית
מאת: S. .
לבן
לבן
מאת: S. .
שברים
שברים
מאת: S. .
לילה מטורף
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
המתנה שלי
המתנה שלי
מאת: Luba Viskun
סיפורים אחרונים
קרן שמש
קרן שמש
מאת: רינה זיגדון
מסיכות הלבה
מסיכות הלבה
מאת: ליבי ברגר
נימפומנית שאת
נימפומנית שאת
מאת: דוד .
תני אימון והדברים יקרו מעצמם
תני אימון והדברים יקרו מעצמם
מאת: דון סלבדור
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
לאן נעלם הנסיך על הסוס הלבן?
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay