כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 2

כולנו חיילים של אהבה

"כנראה שאהבה נכזבת מוציאה ממך כוחות שלא ידעת על קיומם"..

היום חשבתי עליה, אחרי הרבה זמן שלא..

אפילו כעסתי על עצמי שמחקתי את כל ההתכתבויות בינינו למרות שזה היה הדבר הכי נכון לעשות.

היום הבנתי שהלב לא באמת שוכח..
הוא רק מדחיק, ונהנה להציף לך את כל הזכרונות בדיוק בזמן הכי לא מתאים.

2:00 בלילה

עזבתי את הגיטרה לנפשה, עבדה קשה היום.
לא ברור איך התרגלתי לחיות על 3 שעות שינה,
כנראה שאהבה נכזבת מוציאה ממך כוחות
שלא ידעת על קיומם.

לוקח את המפתחות ובדרך נתקל בעציץ המטפס שמזמן השתלט על כל הבית.

"לאיפה אתה יוצא בשעה כזאת?"

(כרגיל אמא שלי והנדודי שינה שלה,
אולי הדבר היחיד שקיבלתי ממנה. )

"סתם יוצא לראות משחק עם חברים"..
עניתי.

מצחיק אותי שהיא לא יודעת שהבן שלה בכלל
לא אוהב כדורגל.
ועוד בשתיים בלילה.

"לילה טוב אמא"
אמרתי וסגרתי את הדלת אחריי.

שוב מצאתי את עצמי נוסע בעיר
ועובר בכל המקומות שהיינו בהם.
לאחרונה אימצתי לי תחביב כזה מוזר
להסתובב עם האוטו במעגלים.
השקט של העיר בשעות הקטנות עוזר לי לסדר
את המחשבות.
הראש צועק לי תברח!
ורק הלב עוד נהנה
להתרפק על זכרונות העבר.
וישי לוי ברדיו שר על "הזונה מרחוב הש"ך"
עם האומץ והכנות שרק אצלו קיימים.
כי כזאת היא האהבה דופקת לך על החלון
מתי שבא לה ואז חומקת מהדלת האחורית בבוגדנות בדיוק כשהתחלת להתרגל.
ואיך כל אחת שעוברת כאן מזכירה לי אותה..
ככה זה..
לב שבור לא שוכח פרצופים כל כך מהר.

כי בסוף כולנו בעצם חיילים של האהבה.
ואהבה לא באמת נגמרת אף פעם..
לא יכול להיות שפעם מישהי הייתה חשובה לך עד עמקי נשמתך והיום כבר לא.
או שאתה כלוא באהבה הזאת לעד,
או שמלכתחילה לא אהבת באמת.
זו יכולה להיות תשוקה, הנאה זמנית או סתם נוחות לא מוגדרת אבל לא אהבה.

נזכרתי שהיא אמרה לי "אתה טיפוס של אתגרים"
ולא היה לה מושג כמה היא צודקת.
הלב שלי כמו מחבל מתאבד קופץ על המטרה הכי קשה להשגה שבסביבה.
מהמר על כל הקופה כל פעם מחדש..
כדי שיוכל אחר כך להתכווץ ולבכות על מר גורלו
כשהוא חוזר הביתה לבד עם חצאי רגשות מנופצים.

וכמה זה קשה לחיות עם אהבה ישנה על הגב..
כשהעבר תופס אותך בצווארון של החולצה
ולא מוכן לתת לך להמשיך קדימה.

ואני נוסע ונוסע..
כאילו הדלק לא מתייקר כאן כל שני וחמישי.

טוב.. מספיק להיום..
מחנה את האוטו ונכנס הביתה על קצות האצבעות.

"איך היה המשחק?"

נבהלתי! מסתבר שאמא שלי עוד ערה.

"אתה באמת חושב שאני מאמינה לך..
אתה בכלל לא אוהב כדורגל"..

(וואלה אז היא כן יודעת.. )

"אני מכינה קפה אתה רוצה גם?"

"כן" עניתי.

באותו לילה למדתי שני דברים..
שאני חייב להמשיך הלאה.

ושאין דבר שאמא שלי לא יודעת כנראה..


moshe shachar עקוב אחר moshe
שמור סיפור
לסיפור זה 5 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
unknown user
unknown user
אתה מוכשר ברמות ומרגש..
הגב
דווח
1 אהבתי
moshe shachar
moshe shachar
איזה כיף תודה רבה לך!!
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
הבטחתי
הבטחתי
מאת: imagine me
perfect imperfections
perfect imperfections
מאת: No Name Needed .
כתם שחור
כתם שחור
מאת: No Name
רק שניה אחת ! רגע של אופטימיות !
רק שניה אחת ! רגע של אופטימיות !
מאת: ג'רונימו .
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D