כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

אני גבר פחדן

תאהב, תתחייב. כי זה מגיע לה.

כבר שעה שאני בפייסבוק, מחטט בחיים האישיים שלה-, זאת שהייתה אמורה להיות אשתי,
וכל מה שאני יודע, זה שאני פחדן.

אחרי השחרור עשיתי קורס ברמנים, וכמו כולם עברתי לתל-אביב לדירת שותפים, מעביר את הימים בשינה ואת הלילות בעבודה היחידה שבאמת נהניתי ממנה;
לגרום לאנשים לשתות ולהשתחרר, לשכוח את הנאחס שלהם. כי לכולם יש.
כולם קינאו בי, בעיקר בגלל הקטע של הבחורות.
כבר ידעתי איך לזהות אותן בקלות. בדרך כלל הן היו מגיעות לבד או מקסימום עם חברה אחת, מבט אבוד עטוף בשכבה עבה של איפור, ורק בקשה אחת :

"תן לי משהו, אבל שיהיה חזק".

בארבע בערך כשסגרנו ת'פאב, כמעט תמיד אספתי מישהי. החיים בתל אביב הם בית-זונות אחד גדול, וחשבתי לעצמי שלא יכולים להיות יותר מושלמים מהחיים האלה.
בכלל לא דמיינתי שהם יישתנו, עד שהיא הגיעה.

ליטל, בניגוד לכולן, לא התחילה איתי.
היא התיישבה על הכסא האחרון בפינה, איפה שהכי יקשה על הגברברים להטריד אותה.
שיער שחור אסוף בצמה, ועיניים שהיו מדהימות גם באפלולית הזאת של הפאב. טיפת איפור לא הייתה על הפנים המושלמות שלה, ואולי רק מבט עצוב שגם היום אני לא יודע אם רק דמיינתי אותו.

"אז מה בשבילך ילדה?'
ניגשתי אליה עם החיוך שלי שתמיד עבד, מנגב כוס בירה גדולה.

"איזה יין אדום יש לכם?"

"פיייי... יש לי עסק עם אחת שמבינה, אה?"
היא שתקה מייבשת אותי,
ממתינה לתשובה.

"יש לנו מרלו יבש בן שש, וקברנה צעיר הכי שווה בעיר.."

"מרלו." קטעה אותי והדליקה סיגריה,
מבטה נודד מסביב כאילו כבר שעממתי אותה.

מוזר, איך אנחנו הגברים מעריכים בחורות. אנחנו מעדיפים את הזורמות שלא יהיה מסובך מידיי להשכיב, אבל רוצים באמת את הקשות להשגה.. כאלה שלא סופרות אותנו ממטר.
וליטל הייתה כזו.
לקח לי שעתיים להוציא ממנה מספר טלפון, ועוד חודשיים עד שהסכימה להיפגש.

הלילה היה חשוך כמו שרק על שפת הים הוא יודע.
אני וליטל מצאנו כסא מיותם שלא נקשר בשרשרת, וישבנו עליו שנינו מביטים בכוכבים שהיו למעלה דולקים כאילו רק בשבילנו.
לפעמים שתקנו, מידיי פעם התנשקנו, והיא בעיקר הניחה את הראש שלה עליי מדברת על סתם שטויות, כשאני מסניף את הריח שלה חושב כמה טוב לי שמצאתי את הבחורה המושלמת.
הייתי מאושר.
באותו לילה על החוף ליד הדולפינריום כבר היינו כמעט שנה ביחד. היא גרמה לי לעזוב את העבודה ולעבור לגור איתה, כי לא הסכימה לצאת איתי כל עוד אני בסטטוס פרפר.
היה לנו טוב ביחד, ובאמת שכבר לא עיניינו אותי השטויות של פעם, היא הייתה רמה אחרת מכל הבחורות שהיו שם מסביב.

ג'יפ איסוזו נסע על החוף החשוך חצי מגלגליו שקועים במים עד שנעצר מולנו כשאנחנו בדיוק אמצע צרפתית סוערת.

לא שמנו לב אליו עד שהנהג פתח את החלון ובחיוך ממזרי אמר:
"ילדים, אם אין לכם מקום אחר אתם מוזמנים אליי.."

"לא תודה, כיף לנו כאן.."
עניתי לו צוחק.

"תיהנו, תיהנו מהרומנטיקה כל עוד היא כאן, למה היא לא תישאר עוד הרבה זמן."
והתרחק חזרה אל החושך.

ליטל צחקה במבוכה ואני אמרתי לה שכולם מקנאים באהבה כזאת כמו שלנו. במיוחד מבוגרים כמו שבאיסוזו הזה.

"מאמי.. מה יהיה איתנו באמת?"

"מה זאת אומרת? אני אוהב אותך.. וטוב לנו ביחד, לא?"

"כן אבל.. אתה לא חושב שחבל על הזמן? כבר הרבה זמן שאני רוצה שנתקדם.. "
שקט. הכל נעצר.

הכוכבים למעלה פתאום לא נראו לי כל כך רומנטיים, הים נהיה מפחיד, ואפילו הלילה נהיה קר מידיי.
כי הנה שיחת 'יחסינו לאן', השיחה שתמיד מגיעה ומפחידה אותנו הגברים. לא ידעתי איך לצאת מזה, אז שתקתי.

"מאמי, למה אתה שותק?"

"סתם.. לא יודע.. את מלחיצה אותי.." גמגמתי, "אנחנו בסך הכל עדיין ילדים, בואי ניקח ת'זמן בלי לחץ!"
עכשיו היה תורה לשתוק.

הייתי מת לעוף משם, וכנראה שהיא הרגישה את זה כי פתאום קמה מעליי, ניערה את הכפכפים מהחול הרך ואמרה שכבר מאוחר.

ליטל לא הייתה כמו כולן.
היא לא מאלה שמבזבזות זמן, בטח לא על גבר פחדן.
יום למחרת כבר הכל היה שונה וזמן קצר אחר כך נפרדנו. אני חזרתי לפאב המוכר ולשלושת הסטלנים שקיבלו אותי חזרה כאילו כלום לא קרה, והמשכתי בחיים.
שכחתי ממנה כי ככה העולם עובד, שכחתי ממנה כי קל יותר להתעלם מהאמת שלך מאשר להילחם למענה..
עד שהפייסבוק הזה הקפיץ לי אותה בהצעות לחברים, ורק צוקרברג יודע איך ומה הקשר.
והכל חזר אליי.
יוני 2012, לפני שנתיים בול.
זה התאריך בו הכל נגמר, זה התאריך אותו חיפשתי.
והם היו שם, הסטטוסים העצובים שלה בזמן שאני כבר חגגתי עם אחרות, בנות אבודות ללילה אחד.
הן היו שם, המחשבות שלה על גברים שבורחים, מפחדים מאחריות ומאהבה שתגרום להם להתחייב, - בזמן שאני הצטלמתי באותו החוף ממש עם בחורות זולות.
מחשבה אכזרית הכתה בי, מתי שאני שכחתי ממנה בטח היא ראתה איך המשכתי כאילו כלום לא קרה.. ונקרעה מבפנים.
סגרתי את הדלת של החדר, עופר ושי שיחקו פיפ"א מקללים אחד ת'שני בצעקות, לא שמים לב בכלל למה שעובר עליי.

מזגתי לי כוס מלאה וויסקי הדלקתי עוד סיגריה, והמשכתי לקרוא את סיפור חייה מהרגע בו הפסקתי אני להיות שם :

חצי שנה אחר כך נראה היה שהתגברה עלי סוף סוף, ואז תקופה של שקט, עד שגבר צעיר נראה בתמונות איתה מחבק את זו שהייתה פעם רק שלי.
חשבתי על כמה טיפש ופחדן הייתי. ויתרתי על בחורה מושלמת ואהבה ענקית רק כי פחדתי להתחייב, ואולי, אוליי גם להתחתן..
והיום? אני סתם עוד רווק עם חיים של כלום, מביט במסך 23 אינטש בחיים של היחידה שבאמת אהבתי.

אני ממשיך לגלול אותה עם העכבר מגלה עוד ועוד ממה שעובר עליה.
הגבר ההוא נעלם ואז שוב שקט.
סטטוסים על אהבה ובגידה, ואני מבין את מה שלא סיפרה.
וזהו. עוד שקט. סטטוס אחרון מלפני חודש:
"אני לא רוצה כלום, רק את מה שהיה לפני שהלכת, עם הלב שלי בידיים שלך."
באתי לשלוח לה הודעה אבל לא היה טעם. היא לא מחוברת כבר המון זמן.

איזה חארות אנחנו, חשבתי לעצמי. אחד ברח ממנה פוחד, השני סתם בוגד.
והלב שלה, מי יודע מה נשאר ממנו?
זה היה אחד מהרגעים הבודדים האלה בחיים, רגע כזה שמעיר אותך, גורם לך להבין שאתה משקר כבר הרבה זמן לעצמך ולאמת שלך, ושאם לא תתעורר עכשיו יהיה מאוחר מידיי..
בהחלטה של רגע קמתי.

הלילה היה חשוך כמו שרק בלילה כזה הוא יודע, בזמן ששוב עשיתי את הדרך המוכרת לדירה של ליטל,
והלוואי שגם אל הלב שלה.

מוזמנים לעקוב Amitay Avrahami

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Avrahami Amitay עקוב אחר Avrahami
שמור סיפור
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
אורורה כותבת
אורורה כותבת
מקסים
הגב
דווח
הודיה מיכל עם - פז
הודיה מיכל עם - פז
מהמם!!!
הגב
דווח
guest
וואו הדמעות לא מפסיקות! מרגש!!!
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Avrahami Amitay
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
חמש דקות אצלך
חמש דקות אצלך
מאת: Avrahami Amitay
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
סיפורים אחרונים
חדר מספר 5 - פרק 3
חדר מספר 5 - פרק 3
מאת: בתאל דורון
להיות ה'לא רצינית'
להיות ה'לא רצינית'
מאת: secret charm
תודה שהלכתם
תודה שהלכתם
מאת: No One
רגשות מפלסטיק- פרק 3
רגשות מפלסטיק- פרק 3
מאת: מאיה .
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod