כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כינור עד היום

ליבי ברגר

הכל התחיל בקיץ 2019.
תמיד אמא אומרת לי שאין לי כישרון, ושאני חייבת למצוא אחד. אני תמיד עונה לה שהיא טועה.

אני הכי אוהבת להיות אני. אני אוהבת להמשיך לחיות את החיים. מדי פעם אני יוצאת לרכב על אופניים, או שאני מכינה עוגיות, ואפילו אני סורגת צעיפים. אבל זה לא נקרא תחביב. בתחביב אני אמורה להיות הכי טובה תמיד. ולא תמיד אני רוכבת על אופניים מבלי לצאת עם פציעה, ולא תמיד העוגיות שלי יוצאות מושלמות, (אלא עם סימנים שרופים), וכמובן שהצעיפים שלי לא יוצאים הכי חלקים ונעימים שבעולם.

בוקר אחד, אמא אמרה לי: "את חייבת למצוא תחביב! אולי תנגני בכינור?"
"נו אמא, כבר דיברנו על זה... חוץ מזה, מה פתאום כינור? אני נראית לך נגנית?"
"לא ניסית!" אמא אמרה בחיוך מנצח. "את משועממת מדי!"

אז הלכתי לשיעור כינור במתנ"ס השכונתי.
היה בסדר.
אבל...
כל התלמידים היו שונים ממני. רובם באו עם בגדים מהודרים.
בשמלת הבנות היה באמצע לב קטן ולבנבן,
ובחולצת הבנים היה עניבה או פפיון קטן ולבנבן.

היה ממש כיף בשיעור הכינור. כל רגע המורה החמיא לי על נגינתי. "דרפקטו! וואו! כבוד למתחילה!"

"ברכות, ליידי קטנה. את נגנית מעולה. אם תרצי להירשם לחוג כינור, תצטרכי לבוא כמו כל הילדים. אני אתן לך מחיר וכתובת לבגדים, ומחיר וכתובת לכינור טוב." המורה רשם קצת על פתק, וניגשתי לאמא אחרי החוג, מאושרת.

"בבקשה, תקני לי את הבגדים והכינור!" אמרתי. "היה ממש כיף בשיעור הכינור! המורה נתן לי פתק לתת לך, את הכתובת והמחיר של הבגדים!"
אימי חייכה, אך כאשר הסתכלה על הפתק היא הורידה את חיוכה.
"אמא? אימוש? הכל בסדר?" אמרתי וחיבקתי את אימי.
"כן..." אמרה.
"לא! זה נראה שמשהו קרה!" עניתי.
"זה המון כסף. אין לי את הכסף לשלם לכל זה..." אימי השפילה מבט.
"אז... מה אעשה? איך ארשם לחוג הכינור?"

"אני אדבר איתך יותר מאוחר." אמרה אמא. "יש לי שיחת טלפון דחופה כרגע."
הייתי עצובה. מאוד-מאוד.
"מתוקה, אני הולכת לסידורים. נדבר על הכל בערב." היא נשקה אותי במצחי, והלכה.

אמא חזרה מאוד מאוחר. אפילו בלילה. רגע לפני שנרדמתי. היא חזרה עם שתי שקיות.
"היי, מצטערת על האיחור. הבאתי בשבילך הפתעה." אמרה אמא.
"מה הבאת?" שאלתי.
"כינור ובגדים." היא ענתה.
מיהרתי לפתוח את העטיפות. אבל... ראיתי כינור, לא הכי חזק.
"מה... מאיפה קנית את הכינור הזה?" רציתי לבכות.
"לא קניתי. נסעתי לסבא נחום שיבנה לך את הכינור. הוא הכין מיתרים מדהימים. את יודעת כמה שהוא טוב בהכנת דברים." אמרה אמא.
ראיתי את הבגדים, ונדהמתי. באמת שרציתי לבכות. "ומה זה?" שאלתי.
"אחרי שהכינור היה מוכן, הלכתי לדודה רינת. היא תפרה לך בגדים בדיוק כמו בכתובת שהמורה נתן, רק שהיא תפרה אותו."
"אבל זה לא מאותו בד... הבד של הכתובת שהמורה נתן... איכותי יותר... ואותו הדבר בנוגע לכינור..."
"לא נכון. תמדדי את זה, ותנסי לנגן." אמרה אמא.

ניסיתי. כבר ידעתי שזה חסר טעם.
אולם...
הבד היה מעולה ונוח.
הכינור ניגן מצוין.
השמלה קלילה.
הכינור היה נוח לניגון.

בקיצור... לא שופטים בגדים וכינור לפי יוקרה וכתובות.

והמורה? צחק.
והילדים בחוג? התפקעו מצחוק.
אך אחרי שראו אותו ושמעו אותי,
לא האמינו שהיום אני נגנית כינור אחת המצליחות

הסוף!

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ליבי ברגר עקוב אחר ליבי
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
צודק
הגב
דווח
ליבי ברגר
ליבי ברגר
תודה! :)
הגב
דווח
אפריל גל גילרוביץ'
אפריל גל גילרוביץ'
קטע מקסים!!
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
ילדות
בסוף מתרגלים להכל
בסוף מתרגלים להכל
מאת: Asaf Goldstein
ואז את הגעת
ואז את הגעת
מאת: אתי בן ארויה
"מה ... בתולה"
"מה ... בתולה"
מאת: דפנה דניאל
טלפון ציבורי,
טלפון ציבורי,
מאת: someone else
סיפורים אחרונים
הסיפור על רומי- פרק 1 ד'
הסיפור על רומי- פרק 1 ד'
מאת: תומר דגן
Mariposa De barrio
Mariposa De barrio
מאת: אביטל סיאני
במגרש במכוניות
במגרש במכוניות
מאת: גלעד חיים אריאל
הלב
הלב
מאת: Jul ...
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D