כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מחזה-מחשבות

השלכות של הענקת כח והאנשה של מחשבות טורדניות

תמונה 1

*"מחשבות" עומדת על הבמה בחזייה ותחתונים*

מחשבות: "אישה שותתת דם ערכה טקס פולחן על גופה העירום
שיספה את עורה קורבן לגבירה
עובדת על משכבה כאילו היה למיזבח

זעקותיה כקריאות עורב
שערותיה, נוזל שחור סמיך,
משתרכות על פניה
טפריה, כציפור הקורעת את קרביי טירפה

אישה רוחצת בדמה כביום היוולדה בטבילה
גוררת גופה בטלפיה האוחזים באדמה המטנפת את גופה של האישה לא אישה
אישה בת תמותה אשר המכשפות המליכו לדאבונה עד שנשתבשה דעתה למלוכתה לה זכתה אך כך גם למותה"

תמונה 2

*האישה שורטת את הגב שלה בציפורנייה לבושה בחזייה ותחתונים מחשבות במאחורה של הבמה*

מחשבות+ אישה: "אני המלאך, המלאך אדום הכנף, פצוע, מטופריו
כשכנפיי יתאחו אזכה למלוכה "

תמונה 3

*האישה והבעל על הבמה*

אישה: לפני שעזב, הפציר בי בעלי, אהובי, לחפש עזרה ואולי כך מוטב. אחפש אחר מיטב המטפלים עד שאמצא מרפא לצרותיי. כאב לו, לבעלי בסבלותיי ולא היה יכול עוד לשאת הצרה. גרמתי לו סבל רב, לא הותרתי לו ברירה אלא לנוס על נפשו, מה היה יכול עוד לעשות? הגבירה השפיעה גם עליו! כן! היא הכתה בו בשוט עד הקיזה את כוחותיו והותירה אותו כבוי וחסר יכולת. אח! בחיקו הרגשתי מוגנת מפני הגבירה אך גם עליו היא גברה. אין דבר שאין בכוחה לכער. ומאז עברו חודשים והוא לא דיבר איתי יותר. רק שלא תפגע בוולד ברחמי. ואולי עוד יחזור אהובי.

תמונה 4

*האישה והמחשבות על הבמה*

מחשבות: "משועבדת שלי, נשבעת לי בשבר קודש אמונים, משועבדת שלי, הייתי לך לגבירה, בחסותי, פרחת, בת תמותה, תשורתי לך הייתה עוז, ואכזריות אימים, לאופיך החלש, בניתי לך שלד מעצמות חזקות. דם מבקשת בתמורה למתן חסותי, שפכי דם בשר מבשרך משועבדת שלי, ללא רחמים. ימות יומת הוא לפנים יראה השחר מפציע.

*האישה צורחת*

תמונה 5

*הפסיכיאטר יושב מול האישה*

אישה: "שמעתי עליך המלצות רבות דוקטור, כן שמעתי אודותיך וקסמיך ומעלליך בקרב חולים ונפשות אומללות. הבן נא אדוני, הגבירה האימתנית, השליטה, צמאת גדולה, צמאת דם, הצילני ממלתעותיה, ממרחצאות האודם, המרוח על שפתיי, תן סמי מרפא לנדודי השינה, למחשבות התמותה, לדם, ריח הדם הסמיך, שואפת כמו עשן סיגריות לראותיי וכל בשמי הערב לא יצליחו לבשם, דם, המכה הראשונה, דם, וקולה של האישה דורש את החטא הנורא מכל, לשפוך דם התינוק ברחמי!

פסיכיאטר: השליטה היא בידיך, עזרי אומץ, עזרי תושייה, העולל יוולד ולא תעוללי לו כל רע, כי לא את היא שרוצה בכך אלא מחשבה סתמית, אימתנית אמנם, אך חסרת כל יכולת ללא שיתוף הפעולה שלך. היי עיקשת, היי סרבנית, היי פיקחת, דעי כי השליטה היא אצלך ולא אצל הקרויה בפיך השליטה.

תמונה6

*התינוק בוכה בזרועות האישה שמניקה אותו*

אישה: "עוללי שלי תינוקי, אהובי שלי, בני יקירי, קפיר הוא חלב שדיי, אוי לי, פן תערים עליי גבירתי ואעולל לך דבר מה, אוי לי, אויה לי, דיפרסיה, וצער כה גדול, הס נא עוללי הס פן תכעיס את גבירתי, שששש.

נומה, נומה עולל מתוק, שפתיים ישקו ללחייך, נומה נומה ילד רך, הלבנה מפציעה, חוטי כסף, רוקמים חלומות פז, נומה נומה עולל מתוק שששש"

תמונה 7

*מחשבות והאישה על הבמה*

מחשבות: "יצר הרע בקרביך
מראות אימים וזוועות ידירו שנתך
רחצת בדם הקרוש לטלפייך
דבוק לשיערך
כאות קין, אות חטא
עשי לי כתר ומלכתי עליך
היי לי למקדש ושכנתי בתוכם
עשי לי מזבח והעלי הקורבן
היי לי לחבל ואהיה התליין"

אישה: "שפחת גבירת יצר התועבה
אמנית השידול דוברת דרכי
לוחשת הרס וחורבן שלישי
רוחשת מזימות ופגע
מעוללת תככים
וקולה מחלחל
ורצונותיה וזדונה נצורים בי
דם היא מבקשת, לא היא דורשת.
כעס, שנאה עכורה מקוללת, דובקים בי, אוחזים בי ותשורת הקורבן תוביל לשפיות המיוחלת.
די לך אדונית רשע!
סורי מעליי!"

תמונה 8

הבן: "אמא, היית מלאכית עם כנפיים?"

אישה: "כן עוללי"

הבן: "אמא, כרתו לך את הכנפיים?"

האישה: "כן עוללי"

הבן: "אמא, אני אוהב אותך"

האישה: "ואני אותך, עוללי שלי"

תמונה 9

פסיכיאטר: "תרופות אלו ייצבו נפשך המעורערת, ימתנו וישיבונך לשכל הישר, הקפידי על המינון המדויק, וצפי והשמרי מפני תופעות הלוואי. זכרי שלא במיידית ישפיעו התרופות ובינתיים השארי הגיבורה הלוחמת במלחמה אליה התגייסת בגאווה ביום בו התדפקת על דלתי."

תמונה 10

האישה: שששששש! הס! סמי מרגוע זורמים בדמי! הס לפירפורים, הס לדפיקות המפעימות חזי, סתמו את פיה של הגבירה. אך מה זו התחושה המערערת שלוותי, חוסר מנוחה, רעש פנימי, היא מתמרדת, משיבה מלחמה, מוטב כי אכנע לה? ולו רק הפעם?

*האישה שורטת את גבה בציפורנייה*

אישה: "אני המלאך, המלאך אדום הכנף, פצוע, מטופריו
כשכנפיי יתאחו אזכה למלוכה
קורבן דם למינחה, לשרת את הגבירה האצילית.

*הבן נכנס לבמה, מחבק את אמא שלו ומרגיע אותה*

הבן: "משדייך ינקתי חלב קפיר, לשרת את הגבירה; הגבירה היה היא אמא? האנשת מחשבות טורדניות והכתרת אותן למלוך עליך, אוי אמא, כרתת את כנפיך במו ידיך הארורות. אמא, אני אוהב אותך."

אמא *מחבקת את הבן*: "בני שלי, אני יודעת, אני יודעת, הייתי כה שקועה וטרודה שלא ראיתי שאתה כואב, בני, אנא סלח לי, בני, הייתי מפוחדת, חטאתי לך, אנא סלח לי... שפתיך שבורות, מקולקלות, עגמומיות, היה הוא החיוך? החיוך המתוק היה הוא? .."

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

217 א עקוב אחר 217
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
217 א
3 שירים קצרים
3 שירים קצרים
מאת: 217 א
תשוקה
תשוקה
מאת: 217 א
בלילה
בלילה
מאת: 217 א
מסירות
מסירות
מאת: 217 א
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
סיפורים אחרונים
לעשות בגרות עם הלב
לעשות בגרות עם הלב
מאת: שיר פיליבה
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
לעשות בגרות עם הלב
לעשות בגרות עם הלב
מאת: שיר פיליבה
משחק האסוציאציות
משחק האסוציאציות
מאת: לירון שאלתיאל
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions