כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

המכה.

לפעמים אינך מתייסר על משהו, עד שהוא דופק על דלתך ועומד מולך.

היא עמדה שם, קפואה, מביטה בו.
הוא מעבר לכביש, בוהה וקפוא גם כן.
צמרמורת עברה בהם. עיניהם ננעלו אחד על השניה.
כמה זמן לא התראו?
יותר מידי.

הבוקר היא קראה שוב את המסרונים האחרונים ביניהם, נאנחה, וסגרה את הווטסאפ.
אתמול בערב הוא הציץ לה לפייסבוק. לראות מה חדש, מה נשתנה.
הם יודעים שזה לא בריא, ההתעסקות הזאת. אבל הראש שלהם לא מרפה.
היא כבר מזמן הבינה שאין מה לעשות בנדון. הוא בחר מה שבחר.
היא ניסתה. היא המשיכה הלאה. או כך היא חשבה.
והוא?
הוא כבר חיפש אחרות. יצאו לו כמה סטוצים, אבל לא מעבר. הוא לא הביט לאחור.
לפעמים אינך מתייסר על משהו, עד שהוא דופק על דלתך ועומד מולך.

והנה היא, בשר ודם, מעבר לכביש.
השעה 2 בלילה, והוא משפשף עיניו כלא מאמין.
והמכה הזאת שלא הרגיש כ''כ עד עכשיו, פתאום חטף אותה חזק לבטן. ליבו החסיר פעימה. והדחף הראשוני הוא ללכת אליה.
הוא לא רצה לברוח. הוא רצה להתקרב. הוא הרגיש את אותה המשיכה הזו שלא הצליח להסביר.

אותה המשיכה הראשונית שהרגיש בפעם הראשונה. היא פשוט סקרנה אותו. משהו בעיני השקד שלה כישף אותו.
והוא נקשר על אף שלא יכל להישאר.
אז הוא עזב. חתך את החוט. ומאז הוא לא חזר. זה לא הרגיש נכון. למה, אגב?
הוא אמר לעצמו שזה פשוט לא יסתדר.
משהו שם לא היה נראה לו.
היא רצתה לתת הזדמנות. הוא פסל.
ועכשיו?
הזכרונות רצו לו בראש. נשיקה ראשונה, דייטים ראשונים, סקס ראשון ואחרון. כמה התגעגע אליה. לריח שלה. לגוף שלה.
היא הריצה מחדש את הכל. את כל השיחות. את כל הפגישות.
וכאב לה. כאב קטן.

הוא החל לפסוע לעברה.
היא החלה לפסוע לעברו, וירדה לכביש.
הוא בא לחצות את הכביש, כשלפתע מכונית עברה במהירות ודרסה אותה.

המחשבה הסתלקה ממוחו. איזה חיזיון מבהיל, חשב לעצמו. היא עוד עמדה שם, קפואה.
הוא החל להתקדם, הפעם באמת.
ומכונית באמת עברה. עצרה ממש לידה.
היא הביטה אליו מרחוק בצער, ונכנסה אל הרכב.
ברכב היה בחור אחר שלא הכיר.
והבחור הזה נישק אותה.
היא לא הביטה לאחור. היא לא עצרה את הרכב. היא המשיכה בשלה.

והוא המשיך לעמוד שם, קפוא במקומו.
ואז הוא הרגיש את זה. המכה הזאת.
שיט.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Chen Danielle עקוב אחר Chen
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
משהו שהייתי מאחל לאקסית, את המכה הזאת.
לפעמים אני מדמיין אותה רוצה לחזור אליי, אז אני קובע להפגש רק בשביל להגיד לה "לא", רק בשביל להראות לה איך זה מרגיש לקבל את המכה בבטן, להרגיש דחויה, שהבחירה היא רק בידי ושאני בוחר לא לעשות את הטעות ולחזור אליה.
הגב
דווח
Chen Danielle
Chen Danielle
אנחנו תמיד רוצים להוכיח משהו לאנשים שבחרו לא לקחת חלק בחיינו. וברוב המקרים אנחנו לא זוכים לתת את המכה, אלא בעיקר לחוש אותה בעצמנו. העיקר שאנחנו ממשיכים הלאה :)
הגב
דווח
guest
ממשיכים הלאה אבל חלק מאיתנו תמיד נשאר שם.
הגב
דווח
טען עוד 3 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Chen Danielle
קצת פלפל.
קצת פלפל.
מאת: Chen Danielle
היקר לי מכל.
היקר לי מכל.
מאת: Chen Danielle
אני שחררתי.
אני שחררתי.
מאת: Chen Danielle
אהבה
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
לכתוב זה סם
לכתוב זה סם
מאת: SH .
סיפורים אחרונים
הסודות שלנו
הסודות שלנו
מאת: Alina Lave
בר תיקון
בר תיקון
מאת: שיר פיליבה
רק עוד פעם אחת
רק עוד פעם אחת
מאת: Lidor Ashkenazi