כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.

לא למבוגרים בלבד.

הכלב של אחותי הגדולה לירון אידיוט,
כל פעם כשהיא מגיעה הביתה הוא רץ אליה
מתהפך על הגב ולא זז עד שהיא
מלטפת לו את הבטן.

אחותי גם אידיוטית,
היא רק בת 22 וכבר היא מגדלת שתי חיות,
אחד זה הכלב המשוגע שלה ׳ציקי׳ והשני סרטן קטן אבל לא חמוד שישן לה בכבד,
ניסינו להעיר אותו כמה פעמים ולהגיד לו שהגיע הזמן שלו ללכת אבל הוא נשאר לישון.

כל שבוע לירון הולכת לבית חולים לכמה שעות וחוזרת ממש מאוחר בערב, שניה לפני שאמא שולחת אותי לישון, למרות שאמא נראית יותר עייפה ממני. היא אפילו בכתה דמעות של עייפות.
ככה היא קוראת לזה.

עד לפני שנה ללירון היה שיער שהגיע לה עד הסוף של הגב ולי היו קוצים כמו לרונאלדו מהכדורגל, ועכשיו אני עקפתי אותה.
יש לה קרחת מכוערת, ואני שאלתי אותה למה היא הסתפרה והיא התחילה לבכות.
רציתי לשאול אותה אם זה גם דמעות של עייפות אבל שכחתי.

כשלירון בבית חולים אני צריך לטפל בכלב הטיפש שלה, אבל הוא לא אוהב אותי והוא תמיד ישן ליד הדלת שלה ולא שלי.

עוד שבועיים אני יהיה בן 6 אבל אמא אמרה שלא נחגוג עכשיו, אולי עוד כמה חודשים.
ממש כעסתי עליה, והיא התחילה לבכות אז הפסקתי. אני שונא שבוכים. אני אף פעם לא בוכה.

היום בבוקר אמא לא העירה אותי.
שמעתי קולות חזקים כאלה ׳וויו וויו׳ ואנשים נכנסו לתוך הבית. כשירדתי אבא אמר לי להתלבש מהר ושנוסעים לבית חולים.

כשהגענו לבית חולים אמרו לי לשבת בצד והרופאים לקחו את אמא ואבא לצד, ניסיתי להקשיב למה שהוא אמר להם ורק הצלחתי לשמוע ״הסרטן התפשט״ וזה לא נשמע לי הגיוני אז חזרתי לשחק באנגרי בירדס.

שבוע היינו שם עד שקראו לי לבוא לחדר של לירון ולהגיד לה להתראות, הרמתי את הראש למעלה והסתכלתי על העיניים של אמא ואבא,
שניהם בכו דמעות של עייפות, אמא אמרה לי שעכשיו לירון גם הולכת לישון עם הסרטן.
החזקתי את היד הגדולה של לירון וביקשתי ממנה סליחה שקראתי לכלב שלה אידיוט.

אחרי כמה ימים נסענו למקום רחוק עם מלא אבנים שכתובים עליהן שמות.
גם ציקי בא איתנו.

אחרי שמישהו שהיה לבוש שחור סיים לדבר ציקי ברח ורץ לאבן עם השם של לירון, הוא התהפך על הגב וחיכה לליטופים.

אמא ואבא כעסו וצעקו שהוא כלב טיפש,
ורק לי התחילו דמעות של עייפות

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Nizan Zarotski עקוב אחר Nizan
שמור סיפור
לסיפור זה 20 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
מעין קדוש
מעין קדוש
וואוו! ריגשת! ואלו לא דמעות של עייפות, למרות שעכשיו ארבע לפנות בוקר
הגב
דווח
שמי נעמה
שמי נעמה
לא יכולה להפסיק לקרוא את הקטעים שלך. ממכר כמה שהם טובים
הגב
דווח
Shira A
Shira A
וואו עצוב
זה אמיתי ?
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Nizan Zarotski
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
אני רוצה שתהיי מה שכל האחרות לא
מאת: Nizan Zarotski
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
אמא של יונתן והאיפור בעיניים
מאת: Nizan Zarotski
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
לפני חצי שנה מתתי, ולא משנה מה הרופאים אומרים.
מאת: Nizan Zarotski
פילוסופיה
להרוויח את עצמי מחדש
להרוויח את עצמי מחדש
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
צומת דרכים
צומת דרכים
מאת: Kipod Kipod
להמשיך הלאה ולהתקדם
להמשיך הלאה ולהתקדם
מאת: Kipod Kipod
סיפורים אחרונים
יומנו של לורי - חייזר אדם
יומנו של לורי - חייזר אדם
מאת: שי מצפה
נשאר מאחור
נשאר מאחור
מאת: מירב BY
אל תשמור בבטן
אל תשמור בבטן
מאת: שין שין
מראת הקסמים
מראת הקסמים
מאת: Emma Elenora Edlund