כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.

לא למבוגרים בלבד.

הכלב של אחותי הגדולה לירון אידיוט,
כל פעם כשהיא מגיעה הביתה הוא רץ אליה
מתהפך על הגב ולא זז עד שהיא
מלטפת לו את הבטן.

אחותי גם אידיוטית,
היא רק בת 22 וכבר היא מגדלת שתי חיות,
אחד זה הכלב המשוגע שלה ׳ציקי׳ והשני סרטן קטן אבל לא חמוד שישן לה בכבד,
ניסינו להעיר אותו כמה פעמים ולהגיד לו שהגיע הזמן שלו ללכת אבל הוא נשאר לישון.

כל שבוע לירון הולכת לבית חולים לכמה שעות וחוזרת ממש מאוחר בערב, שניה לפני שאמא שולחת אותי לישון, למרות שאמא נראית יותר עייפה ממני. היא אפילו בכתה דמעות של עייפות.
ככה היא קוראת לזה.

עד לפני שנה ללירון היה שיער שהגיע לה עד הסוף של הגב ולי היו קוצים כמו לרונאלדו מהכדורגל, ועכשיו אני עקפתי אותה.
יש לה קרחת מכוערת, ואני שאלתי אותה למה היא הסתפרה והיא התחילה לבכות.
רציתי לשאול אותה אם זה גם דמעות של עייפות אבל שכחתי.

כשלירון בבית חולים אני צריך לטפל בכלב הטיפש שלה, אבל הוא לא אוהב אותי והוא תמיד ישן ליד הדלת שלה ולא שלי.

עוד שבועיים אני יהיה בן 6 אבל אמא אמרה שלא נחגוג עכשיו, אולי עוד כמה חודשים.
ממש כעסתי עליה, והיא התחילה לבכות אז הפסקתי. אני שונא שבוכים. אני אף פעם לא בוכה.

היום בבוקר אמא לא העירה אותי.
שמעתי קולות חזקים כאלה ׳וויו וויו׳ ואנשים נכנסו לתוך הבית. כשירדתי אבא אמר לי להתלבש מהר ושנוסעים לבית חולים.

כשהגענו לבית חולים אמרו לי לשבת בצד והרופאים לקחו את אמא ואבא לצד, ניסיתי להקשיב למה שהוא אמר להם ורק הצלחתי לשמוע ״הסרטן התפשט״ וזה לא נשמע לי הגיוני אז חזרתי לשחק באנגרי בירדס.

שבוע היינו שם עד שקראו לי לבוא לחדר של לירון ולהגיד לה להתראות, הרמתי את הראש למעלה והסתכלתי על העיניים של אמא ואבא,
שניהם בכו דמעות של עייפות, אמא אמרה לי שעכשיו לירון גם הולכת לישון עם הסרטן.
החזקתי את היד הגדולה של לירון וביקשתי ממנה סליחה שקראתי לכלב שלה אידיוט.

אחרי כמה ימים נסענו למקום רחוק עם מלא אבנים שכתובים עליהן שמות.
גם ציקי בא איתנו.

אחרי שמישהו שהיה לבוש שחור סיים לדבר ציקי ברח ורץ לאבן עם השם של לירון, הוא התהפך על הגב וחיכה לליטופים.

אמא ואבא כעסו וצעקו שהוא כלב טיפש,
ורק לי התחילו דמעות של עייפות

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Nizan Zarotski עקוב אחר Nizan
שמור סיפור
לסיפור זה 20 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Stupid and Strong
Stupid and Strong
וואוו! ריגשת! ואלו לא דמעות של עייפות, למרות שעכשיו ארבע לפנות בוקר
הגב
דווח
שמי נעמה
שמי נעמה
לא יכולה להפסיק לקרוא את הקטעים שלך. ממכר כמה שהם טובים
הגב
דווח
Shira A
Shira A
וואו עצוב
זה אמיתי ?
הגב
דווח
טען עוד 25 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פילוסופיה
היא רק סטוץ בשבילי
היא רק סטוץ בשבילי
מאת: Kipod Kipod
אנחנו השמנות
אנחנו השמנות
מאת: שקד מיכאל
אל תדאג לה
אל תדאג לה
מאת: Mia Termapolis
אני כלבה.
אני כלבה.
מאת: Just me .
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer