כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

אז קראתי לו שובינסט

בין כה וכה הוא לא מבין בדיוק מה זה?

אם אקרא לו אידיוט או רפה שכל יכול להיות שהוא כבר יבין. הוא ישאל מישהו והוא יסביר לו .
אז הסיפור הוא כזה. אנחנו גרים בשכנות, רק שלושים ומשהו שנה.
אשתו, אשה נחמדה, אולי אפילו אשה מוכה? אין יודעים .
היא מתלבשת רגיל כמו כולנו, עם ג'ינס מהמאה הקודמת . וצובעת לבלונד פלטינה בוהק.
והיא עובדת בגן הבוטני. לא רחוק מביתנו. דווקא נעימת סבר .
בשנותינו הראשונות בשכונה, התחלנו בידידות מסויימת, אבל עם הזמן, התאדתה והגיעה לשלום שלום.
הוא, בעלה גבר גדול וכרסתן, ולא פלא שהרי הוא יושב שנים מאחורי ההגה של המשאית.
ואתמול בערב הוא חזר כנראה מאוחר מנסיעה. החנה את המשאית ממש אבל ממש בצורה שלא יכולתי לצאת. זה היה כמובן חסר התחשבות להחלוטין.
השעה היתה כמעט 10 בבוקר, הייתי חייבת לצאת ופחדתי שכאשר אצא ברוורס אתקל במשאית שלו.
ובהתחשב בהכרותי עם הנמען, ביקשתי מעצמי להתאזר עוד קצת בסבלנות.
כמה דקות אחרכך התקשרתי לחברה שבה הוא עובד ורשומה על השלט של המשאית.
אוקיי, הם יעירו אותו. אמרו לי.
לא, הם לא העירו אותו.
ואז צפצתי וצפצפתי כי אזלה לי הסבלנות!
ואז דהוא הגיע . בדיוק כשישבתי באוטו שלי ועברתי על המיילים. הוא דפק בחוזקה בחלון לידי .
פרצוף של תשעה באב, עם חולצת פיג'מה של אשתו כנראה, שלא מסתירה כלל וכלל את הפרווה שיש לו על כרסו. מחזה דוחה ביותר.
מה קרה? הוא שואל מופתע .
את לא יודעת לצאת מחניה?
אוקיי ברור שאני יודעת. אבל אדוני אתה סגרת אותי .ואין לי אפשרות לצאת, רק אם אני נוהגת קדימה ועלולה ליפול מהגדר של הגשר של החניה .
(טוב, למה אני בעצם מספרת לו את זה? למה זה אמור לעניין אותו)
וחוץ מזה אני אומרת לו אתה שוביניסט!
הוא ממש לא נעלב. כי אולי הוא לא יודע מה זה?
אבל את התואר המפוקפק רפה שכל, זה כבר שמרתי לעצמי. לא צריך להגזים, אמרתי בליבי.
ואז כנראה הוא הבין.
כי הוא אמר, אני לא מוציא את הרכב! דווקא .
אז נכנסתי לאוטו חזרה והודעתי לו שאני מזמינה משטרה .יופי, הוא קלט . סוף סוף. והלך להוציא את האוטו.
אתמול פגשתי את אשתו בסופר. היא חייכה אלי, וביקשה סליחה בשמו . כן היא אומרת שמעתי שהיתה לך בעיה, הוא חזר בלילה מרופא שיניים וכולו מפוצץ מכדורים . אני לא יכולה להוציא את הרכב כי אין לי רישיון, אבל באמת היית יכולה לצאת, זאת ממש לא בעיה ...
אוקיי אמרתי לה, שיהיה בריא . אני סולחת לו באמת . בסכהכ אנחנו שכנים . ולא קרה כלום .

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רינה זיגדון עקוב אחר רינה
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרתק
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
הספר שלי, "מסדרונות" - 5 הפרקים הראשונים לקריאה
מאת: אפריל גל גילרוביץ'
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
רגשות מפלסטיק- פרק 1
רגשות מפלסטיק- פרק 1
מאת: מאיה .
סיפורים אחרונים
מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4
מאסר עולם בתוך עיניה פרק 4
מאת: קריסטין .
ספר הג'ונגל של סינדרלה
ספר הג'ונגל של סינדרלה
מאת: הילדה הזאת
ארז התימני שלי- פרק 5
ארז התימני שלי- פרק 5
מאת: Just Me