כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מפגשי קוקה-קולה

התאהבתי בכאב ושכבתי עם החרטה

התעוררתי משנת צהוריים חריפה ביום שלא בדיוק הייתה אפשרות לא להירדם, אחריי משמרת ארוכה של שכר מינימום מתסכל.
עברו המון ימים, שעות ודקות מאז ששיתפנו אחד את השני בשיחות על מזג האוויר.
התחושה שזה בהסכמתי לא נותן הצדקה למצפון השקט בהכחשה שלך. אתה כנראה לא רואה כמה שאני רואה אותך, מתייסר מעבר לים.
כל כך הרבה שנים של תשוקה, של איסור מוחלט ושל העמדת פנים מצידך. כאילו הכל בסדר, ״אני חזק ואני יכול״ אתה מדקלם כל פעם לפניי שאתה פוגש אותי בדלת מחזיקה בקבוקי קוקה-קולה שאתה ביקשת ממני לקנות בדרך אלייך עם אח שלך שבדיעבד גם בן הזוג הנוכחי שלי.
היו אילו ימים בהם הכל היה נראה בעני שינינו כל כך פשוט ומסובך בו זמנית. נשענתי עלייך קצת נפשית וגם אתה. כאילו יש מישהו בחושך באיזור שבו שוב אסור, שיחכה לך וינחם אותך במידה ותקרוס או תישבר. הייתי ישר הולכת לחדר העישון בידיעה אחת - אתה תלך אחריי. אתה תלך אחריי ושנינו ניהיה סגורים בחדר הקטן והמלא עשן ההוא, בעודי יושבת מעל מכונת כביסה ומנסה להקשיב למעוראות היום שלך. זה תמיד היה נקטע איפשהו בכך שאתה ״אופטימיסט בכל מחיר״ ושאני עוד יראה לאן תגיע, או שפשוט הייתה נגמרת לך הקולה או הסיגריה וכבר לא עניין אותך לשמוע קצת עליי כי הריי פרקת. במיוחד עם סיפורי ההתגלות המינית שלך עם נשים מגוונות ושונות. נע בין זו לבין זו, רוצה ״לשמוע״ את עמדתי בכל נושא הפילוסופיה של היחסים. לא שזה לא החמיא לי, אפילו להפך. אך ידעתי בתוך תוכי שאתה רוצה לקנות אותי בכך שאתה מבקש ממני את דעתי.
אולי אפילו קצת הרגיע אותך ושימח אותך לגרום לי כביכול לקנא לך, ברגעים שבהם אתה שולח לי תמונות של נשים ומספר לי בשקט באוזן על כל החוויות המיניות שלך, כאילו היה זה סוד גדול.
זו הייתה מעין רוטינה של שקט והצגה. הצגה כל כך גרועה וטובה, קפואה ורותחת, שלא היה בה איזון. תמיד הייתי צריכה לקרוא בין השורות איתך, כי כבר אי אפשר היה לדעת מכל המשחק הזה מה אמיתי ומה לא.
כעסתי כעס לא רציונלי, כאילו בגבול המיותר כל כך הרבה פעמים. ״למה את לא באה?״ היית שולח לי בכל פעם שהייתי מפספסת מפגש. היית נותן לי להרגיש חלק מהאושר הרגעי, מהציפייה. היית מזיז לי משהו בפנים, ידעת שאני מינימליסטית שמתרגשת מהדברים הקטנים. כל כך קטנים אבל כל כך משמעותיים בעניי. ידעת ושכחת לאחר שנייה, כי כשרציתי ליזום בפעם אחת אחריי תירצת שכבר לא במצב הרוח שלך לראות אף אחד. לא הבנתי את התהפוכה הזו, מה אתה מבקש, מה אתה בעצם אומר, למה אחריי שחיפשתי שעות את המילים בין השורות מצאתי הפעם רק שקט וריקנות נחרצת. כאילו רק זה היה אמיתי, אחריי המון מילים טובות שהטלתי בהן ספק.
אל תרחם עליי, כי אתה נוטה לעשות זאת לעיתים קרובות בהן אתה שוב מרגיש חוזק ומנגד חולשה ממני. איך אמרת לי אז, ״אני יודע שאת לא מסופקת מהחיים שלך איתו״. כאילו אתה היית יכול להיות כזאת מציאה.
אל תרחם עליי. אני יודעת להתמודד לבד, גם כשאין לי מישהו בחושך במקום הזה שבו שוב ושוב ושוב אסור.
אל תשקר לי לאור יום ותעמיד פנים כאילו אתה חזק כדי להראות לי כמה אינטיליגנט, רוחני וחכם אתה יכול להיות. קל לקנות את הלב שלי בזה, אבל כשזה מגיע איתך בעיסקת חבילה כנראה שהיא ריקה בעצם מתוכן. אז אני נשאלת בשאלה, ״לאן שחינו כל השנים במפגשים שבתוך נהרי הקוקה-קולה הרעילים האלה?״.

שפיכת דמים ברטרו
שפיכת דמים ברטרו

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Volume V עקוב אחר Volume
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Volume V
הליכה
הליכה
מאת: Volume V
המדורגים ביותר
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
מומלצים מהמגירה
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף