כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

לצוד חדי קרן

.

אחרי כל הסיפור שלי ושל מאי נגמר, הייתי די מבואס. אפשר להגיד אפילו בדיכאון טיפה. הייתי בטוח שהיא האחת או לפחות די קרובה לזה אבל זה נגמר די בפתאומיות.
במשך חודש לא יצאתי מהבית. ראיתי נטפליקס כל היום ושמעתי מוזיקה כדי להעביר את הכאב והבאסה ששבה אלי אחרי תקופה די ארוכה שהייתי מאושר.
אח שלי שם לב לזה אחרי שבועיים בערך, אבל לא דיבר איתי על זה.
עד שבאמצע יום שישי, הוא קרא לי לבוא לחדר שלו.
"מה? " שאלתי ומצאתי אותו בחדר שלו מארגן תיק גדול. זה היה התיק שלו מהתקופה שבה הוא היה בצבא, בכלל לא ידעתי שהוא שמר אותו.
ושהוא משתמש בו.
"תתלבש טוב" הוא אמר לי " משהו שאפשר ללכלך טיפה. תשים בתיק חולצה נוספת, גם זוג נוסף של נעליים וגרביים ליתר ביטחון". הוא המשיך להגיד לי תוך כדי שהוא מסיים לארגן את התיק שלו.
"מה?" שאלתי שוב, מנסה להבין מה הוא רוצה מחיי.
"לך תתלבש זריז ויאללה יוצאים." הוא אמר לי ודחף אותי לכיוון החדר שלי.
"מה?" שאלתי בפעם השלישית.
"מה אתה כבשה?" הוא שאל אותי בחזרה.
"מ... לאיפה הולכים?" שאלתי אותו אבל התחלתי לארגן תיק גם. לא יודע למה בכלל.
"לצוד " הוא צעק לי מהחדר שלו.
"לצוד?" שאלתי בחוסר אמונה. "אנחנו גרים בפאקינג נתניה, מה אתה רוצה לצוד? ערסים?" עניתי לו תוך כדי שאני לובש חולצה ומכנסיים חדשים.
"סיימת? " הוא בא ושאל אותי כשהוא סיים להכין את כל הדברים לטיול ציד שלנו.
"כן כן " עניתי בקוצר רוח.
"יופי " אמר לי "יאללה זזנו מפה" הוא המשיך להגיד לי וירד במדרגות של הבניין שלנו לכיוון האוטו שלו. הלכתי אחריו בחוסר חשק מופגן, רציתי רק לחזור ולראות את העונה שלישית של ריק ומורטי שוב. במקום זה אני מוצא את עצמי נכנס לרכב שלו.

"אנחנו הולכים לצוד חדי קרן" הוא אמר לי בפרצוף רציני.
"חדי קרן?" שאלתי והתחלתי לצחוק " מה לקחת?" אמרתי לו והמשכתי "חדי קרן לא אמיתים ואתה יודע את זה " אמרתי לו, למה אני בכלל רב איתו על זה.
"אוו הם אמיתים, אחי הקטן וחסר האמונה, הם קיימים ואנחנו הולכים לצוד אחד כזה" הוא אמר לי וחייך לעברי והמשיך בנסיעה.
הנסיעה עצמה לקחה כשעה וחצי. אחי סירב להגיד לי לאיפה אנחנו נוסעים רק שזה שווה את זה. לבסוף הגענו ליער קטן באמצע שום מקום. הוא יצא בשקט מהרכב ולקח את התיק שלו.
"בוא. יש לנו בערך כשעה הליכה עד לנקודה" הוא אמר לי והתחיל ללכת לתוך היער.
"זה בטוח?" שאלתי אותו, הוא רק אמר לי שכן והתחיל ללכת.
הלכנו בשקט במשך כ20 דקות. לבסוף אחי התחיל לדבר.
"אני יודע שאתה מבואס ממאי ומכל הסיפור. ואתה אמור להיות מבואס בגלל זה. זה דבר טוב שאתה מבואס מזה כי זה אומר שזה היה אמיתי. גם אם זה לא הצליח בסוף. זה קרה ויקרה לך עוד עד שתמצא את האחת האמיתית. המושלמת בשבילך. יש לך 2 אופציות בסופו של דבר. האופציה הראשונה היא שתמשיך להתבאס, תישאר בבית ותראה את הכל התכנים שיש לנטפליקס להציע. ותחיה ככה עד שתמות או אופציה שנייה שתיקח את הבאסה הזאת ותהפוך אותה למשהו אחר, משהו טוב. אתה יכול לגדול מהבאסה שלך ולהתקדם הלאה. כי מי שהפסיד פה זה לא אתה זאת היא, היא פספסה בחור מושלם ואיכותי. אני יודע את זה כי יש לנו את אותו גנים אז אנחנו איכותיים וזה בטוח.
" הוא עצר וצחק לעצמו ואז המשיך " בכל מה קרה היא הפסידה, תזכור את זה. תשנן את זה כל בוקר וכל ערב אם אתה צריך. אתה יכול לגדול מהזוגיות הזאת וללמוד דברים חדשים על עצמך, על החיים, על זוגיות ועל מה שאתה יכול לעשות כדי להיות בן זוג יותר טוב. "
באתי לענות לו אבל לא ידעתי מה להגיד לו. ממתי אנחנו מגיעים לרמה כזאת של רגישות? בדרך כלל אנחנו מדברים על משחקים לפלייסטשן וסרטים, לא על דברים כאלה.
"שקט. הגענו " הוא קטע אותי לפני שהספקתי להגיד משהו. עצרנו ליד שיח גדול מספיק כדי שנוכל לראות דרכו מבלי שיראו אותנו.
"מאוד חשוב עם חדי קרן זה לא להבהיל אותם, הם לא אמורים לדעת שאנחנו פה." הוא אמר לי בלחש.
"רגע, איך אתה אמור לצוד אותם אם אין לך חץ וקשת או רובה?" שאלתי אותו.
"אנחנו לא באמת צדים אותם, הם יותר מדי נדירים מכדי שנוכל באמת להרוג אותם וגם בוא נודה שאמא תהרוג אותי אם נפגע בהם. לא אתה ולא אני יכול לנצח אותה כשהיא עצבנית."
"צודק, אפשר לצלם אותם לפחות?" שאלתי אותו.
"לא כדאי. שמעתי שהעדשה מלחיצה אותם" הוא ענה לי בשקט. חיכינו במשך דקות ארוכות ושום דבר לא הגיע. לא חד קרן ולא במבי. כבר חשבתי לוותר אבל אז אחי קרא לי בשקט.
"הנה " הוא לחש והצביע דרך השיח.
הוא צדק. לפנינו עמד חד קרן אמיתי. הוא היה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי. שום דבר לא השתווה אליו ביופי. הוא עמד בשקט ואכל טיפה עשב. הסתכלתי על אח שלי והוא רק חייך בשקט בזמן שהוא בלע כל רגע מהיופי של החד קרן.
"אתה רואה?" הוא לחש לי אחרי כמה דקות "יכולת להישאר בבית ולפספס את זה? תגיד לי משהו בטלוויזיה שמשתווה לזה" הוא אמר לי אבל טיפה בקול חזק כי החד קרן שמע אותנו.
הוא הסתובב והסתכל עלינו, כנראה ניסה לנחש אם אנחנו רעים או טובים. הוא התקרב אלינו לאט לאט.
החלטתי לעמוד ולהסתכל עליו יותר טוב. אחי ניסה למשוך אותי למטה אבל לא הצליח.
החד קרן התקרב אליי.
הוא היה כל כך קרוב אלי עד שיכולתי לגעת בו. מה עוצר אותי בעצם?
הושטתי לו יד.
הוא הסתכל עלי בחשדנות.
וכשהייתי בטוח שהוא יברח ממני, הוא עצר ונתן לי ללטף אותו לכמה שניות ואז הוא ברח.

חזרנו לאוטו ונסענו בשקט עד הבית. לא היה לאף אחד מאיתנו מילים להגיד וגם לא היה צריך.
הגענו הביתה ועליתי לחדר שלי. הנטפליקס היה מוכן ומזומן.
במקום הלכתי לאח שלי ושאלתי אותו אם בא לו ללכת לעשות משהו.
הייתי מספיק זמן בבית והגיע הזמן ללכת ולמצוא לי חד קרן משלי.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Tomer Hozavsky עקוב אחר Tomer
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Tomer Hozavsky
השעון
השעון
מאת: Tomer Hozavsky
גרביים
גרביים
מאת: Tomer Hozavsky
הסוף לכל הדברים הטובים
הסוף לכל הדברים הטובים
מאת: Tomer Hozavsky
בר החלומות השבורים חלק ג'
בר החלומות השבורים חלק ג'
מאת: Tomer Hozavsky
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
אתה בן זונה, ואני בכלל מתגעגעת לאופק.
מאת: קריסטין .
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D