כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
5

אהבה של חורף

בחיים לא אשכח את היום ההוא. זה היה חורף, 1845. בדיוק מלאו לי 18 שנים.

בחיים לא אשכח את היום ההוא. זה היה חורף, 1845. בדיוק מלאו לי 18 שנים.
אמא בחיים לא הרשתה לי לצאת לבד מהאחוזה בלי המשרתת שלי. היא אמרה שבחוץ מסתובבים כל מיני טיפוסים מגעילים ומטונפים. טיפוסים שכל חיי חונכתי לשנוא ולהיזהר מהם.
"אם הם מתקרבים אלייך, תברחי מיד ותקראי למשרתת," אמרה אמא שוב ושוב כשהייתי קטנה.
אבל באותו היום, החלטתי לצאת החוצה. להריח את ריח החורף, לטייל ברחובות, לפגוש אנשים.
לבד.
לבשתי את המעיל שלי והתגנבתי בזהירות מהדלת האחורית. אחרי שחציתי את הגן הגדול שהקיף את האחוזה ויצאתי בשקט מהשער הגדול שניצב בקצה הגן, התחלתי ללכת. לא ידעתי לאן אני הולכת. מעולם לא יצאתי לכאן לבדי. בדיוק כשעמדתי להתייאש ולחזור לאחוזה, שמעתי קולות רחוקים. בהתחלה הם נשמעו כמו זמזום דבורים משונה, אך ככל שהתקדמתי לעבר הרעש – הבנתי שאלה קולות דיבורים. קולות של בני אדם. כעבור זמן לא רב ניצבתי מול אחד הדברים המופלאים ביותר שראיתי עד אז בחיי. זה היה שוק הומה, מלא באנשים.
"כיכר לחם! לחם חם!"
"תותים אדומים וטריים! במחיר הזול ביותר שתמצאו!"
התקדמתי לעבר ההמון, מעט חוששת, ועם זאת – מאוד סקרנית. מולי עמדו עשרות אנשים, הולכים ממקום למקום במרץ, צועקים ומדברים. קונים ומוכרים. זה היה נראה כמו ציור. ציור שמעולם לא ראיתי.
"מה היא עושה כאן?" שאל אחד האנשים והצביע עליי.
"לכי מכאן, עשירה מפונקת!" אמר איש אחר, "את לא רצויה כאן!"
לאט לאט ההמון הרב החל להקיף אותי ולמשוך בבגדיי.
"תעזבו אותי!" צעקתי, "תנו לי ללכת!"
אמא צדקה. למה לא הקשבתי לה?!
נפלתי על הרצפה, שמלתי קרועה ומלוכלכת, והתחלתי לבכות.
לפתע הרגשתי יד חמה נוגעת בכתפיי.
"את בסדר?" שאל קול נעים ומרגיע מאחוריי.
הסתובבתי והבטתי בו. לפתע הרגשתי את ההרגשה המוזרה הזאת. הרגשה שמעולם לא הרגשתי קודם. היה נדמה לי שסופת הוריקן ענקית משתוללת בתוך לבי, ומאיימת לפוצץ אותו בכל רגע.
"אני מייקל," הוא חייך אליי, "ואת?"
"ג'... ג'יין," גמגמתי.
הוא היה לבוש בסחבות ישנות בצבע חום, שיערו מעט פרוע, ופניו מלוכלכים. האזהרה של אמא הדהדה במוחי ללא הרף, אך סילקתי אותה מיד.
"אני מקווה שאת בסדר," הוא אמר וחייך. זה היה החיוך המדהים ביותר שראיתי בחיי. כל כך מתוק, כל כך נעים. כל כך אמיתי.
אני חושבת שאפשר לחלק את החיים שלי לשני חלקים. לפני החיוך ואחריו. מאותו רגע ואילך, משהו השתנה בי. כשחזרתי הבייתה, קרועה ומלוכלכת באותו היום, אמא נתנה לי הרצאה ארוכה. הבטחתי להישמע בקולה בפעם הבאה. רגע לפני שהיא יצאה מחדרי, אזרתי אומץ ושאלתי אותה האם מישהי ממעמד גבוה יכולה אי פעם להיות עם איכר עני? היא פקחה את עיניה לרווחה וצעקה שזה בחיים לא יקרה! אין שום סיכוי!
אך למרות צעקותיה של אמא, ולמרות שידעתי כמה זה לא מקובל, זה קרה.
יום-יום התגנבתי מחוץ לביתי ופגשתי אותו. טיילנו בשדות הירוקים, ביערות הגדולים שהקיפו את הכפר, ערכנו פיקניק בחורשות, ולעיתים אף נרדמנו מחובקים, זה בזרועותיו של זו, מתחת לאחד העצים.
בהתחלה רק טיילנו ודיברנו. היינו יושבים שעות ומדברים על הכל. הוא היה כל כך חכם ומעניין, ולפעמים היה נדמה לי שאני יכולה להקשיב לו לנצח. אבל ככל שעבר הזמן, ועמו עונות השנה שחלפו במהירות, התקרבנו יותר והתחלנו להתאהב באמת. פתאום מצאתי את עצמי עושה מעשים שלעולם לא חשבתי שאעשה בגיל הזה. אלה היו מעשים שהוריי בחיים לא היו מאשרים, ואם הם היו יודעים – קרוב לוודאי שהיו סוגרים אותי בחדרי למשך שנים ומבודדים אותי מהעולם, רק בשל החרפה שהבאתי על משפחתם. אבל באותו הרגע, לא היה אכפת לי מכלום. כל מה שרציתי היה להיות איתו, עם האדם שעושה אותי כל כך מאושרת.
אלה היו הימים היפים ביותר שהיו בחיי, והסוד נשמר לאורך כל השנה הראשונה. גם אם מישהו מבני משפחתי חשד, לא הייתה לו הוכחה שמשהו באמת מתרחש.
אבל אז הכל השתנה.
ביום חורף קר במיוחד, הבנתי שלעולם לא אוכל לשמור את הסוד הזה יותר. לעולם לא יתנו לי לצאת איתו יותר לטיולים סודיים, לעולם לא אוכל שוב להתגנב החוצה ולראות אותו בסתר.
לעולם לא.
כי באותו החורף, אהובי לא השאיר לי רק את אהבתו צרובה עמוק בתוך לבי.
הוא השאיר לי גם ילד.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

אפריל גל גילרוביץ' עקוב אחר אפריל גל
שמור סיפור
ספרים מאת אפריל גל גילרוביץ' אפריל גל גילרוביץ'
מסדרונות רוני בת השבע לא ידעה שחייה עומדים להשתנות. ביום שבו אמה הביולוגית מתה, היא פוגשת בבית החולים את מישל, אישה בת עשרים ושתיים שעומדת ללדת בקרוב. קשר חם ומדהים נרקם בין השתיים והן מבלות שלושה שבועות נפלאים ומלאי אהבה בבית החולים. ואז, מגיע הרגע שבו מישל צריכה לעזוב ולהתחיל את חייה החדשים עם משפחתה החדשה. בבוקר חורפי של חודש ינואר, רוני הקטנה ננטשת מאחור עם לב שבור. החיים בחוץ לא קלים עבורה והיא נאלצת לחוות רגעים קשים של מחסור ובדידות. עם הזמן, היא לומדת להתמודד עם אותן חוויות בדרכים שונות ומעניינות, בעזרת אנשים יקרים שהיא פוגשת בדרכה. אך בכל מקום שאליו היא מגיעה בחייה, רוני תמיד ממשיכה לחפש את מישל, אותה דמות אימהית שאיבדה בגיל שבע, וחולמת לפגוש אותה שוב יום אחד. מחיר: החל מ₪20 לרכישת הספר
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
עמית גולדמן
עמית גולדמן
אני המעריצה הכי גדולה של אפריל ואמרתי את זה כבר מזמן! ♥
הגב
דווח
guest
אני מעריצה אותה יותרררר! אין מצב שאתם!
הגב
דווח
guest
אני המעריצה הכי גדולה של אפריל!!!!!!!!!!
הגב
דווח
טען עוד 17 תגובות
אפריל גל גילרוביץ' היא מחברת הספר
מסדרונות לרכישת הספר
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
כששולט משחרר לי שליטה
כששולט משחרר לי שליטה
מאת: Yael Shayn
האור בקצה המנהרה 8
האור בקצה המנהרה 8
מאת: שיר פיליבה
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
הסתערות של תשוקה פרק ג 18+
מאת: Gekyosi Geki
כמעט וזה היה פספוס
כמעט וזה היה פספוס
מאת: Lian Sahy
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף