כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

יונת רחוב

לפעמים אני רואה יונה . לא לבנה, יונת רחוב כאילו. עומדת על המעקה של המרפסת שלי, ואני מדמ ה כאילו היא כאן, באה לתת לי מסר. היא לא סתם עומדת שם. הומה .

אני לא מבינה ממש. מה היא מלהגת שם.
אני מדמה את אותה יונה, כאילו שפגשה את אהובי שהלך לבלי שוב. לפני שנים רבות.
היונה חוזרת עם מסר.
"אל תדאגי"אני כאן, בעולם שכולו טוב, אני מאושר, אני "חי" חיים מלאים. יש לי משפחה חדשה.
"אבל אני לא שוכח אותכם, אני רואה אותכם בכל יום ויום"
"שמח בשמחתכם, ועצוב כשנופלות פניכם"
"אני אפילו מעודכן, אני יודע הכל .הכל מה שקורה על פני האדמה"
"כואב לי שאת עדיין לבד!"
"חשבתי שמיד עם לכתי, תפגשי מישהו חדש ותבני איתו את המשך חייך, את הרי עדיין צעירה"
"אני רואה שהחיים כאן בארץ, ממשיכים להיות קשים, אני גם רואה את גל הטרור שנעשה צונאמי. אותו השלום הערטילאי שדיברו עליו רבות, מתפוגג מיום ליום"
"אני מודאג מילדינו ומנכדינו. זאת ארץ אוכלת יושביה, ככתוב, את יודעת מה שרואים מכאן לא רואים משם"... וזאת לא קלישאה.

"בטח את רוצה לדעת על חיי החדשים "כמעט שנה אחרי שהלכתי {כאן אין כלכך זמנים} וכולם נראים יפה, וכולם רגועים, כל הצלקות, הפציעות, הפגיעות, המחלות, הכאבים, הכתמים והקמטים, כל הסבל, הכל, הכל נמחק כאן.
"פה כולם מתחילים דף חדש"!
רציתי לספר לך עוד, שפגשתי בגן, כן, יש דבר כזה,"גן עדן", גדול, עם חורשות רחבות ידיים, ערוגות פרחים נדירים, ציפורים מצייצות בכל מיני פינות הגן, ואגמים כחולי עין נוצצים וזוהרים, בסמוך להם, ניצבים ספסלי אבן שאפשר לשבת עליהם ולנוח. , להאזין לציפורי הגן ולהריח את הפרחים הצבעוניים, פשוט כמו בחלום."
"כאן פגשתי אשה"
"אני לא יודע בת כמה היא, כאן זה לא רלבנטי. היא סיפרה לי שמתה בתאונת דרכים"היא מספרת לי על משפחתה. עזבה שלושה ילדים קטנים ובעל"
"אימצנו ילדה" ילדה קטנה שנפטרה ממחלה קשה "
"אני רוצה שתדעי, אני לא עצוב!"
אני מאושר, אני יודע הכל עליכם. ואני גאה בכם. מזמן עזבתי אותכם והנה הסתדרתם בחיים תודה לאל"
אני כל הזמן מתפלל ומברך אותכם.
אותך ואת הילדים שלנו היקרים"
שוב אני אומר שתדעי שאני מאושר ולא חסר לי דבר"
"כמובן שאין כאן קניוני ענק, ואין מסעדות פאר, ובתי קפה, אבל יש חיים מלאים "
"תשמרי על עצמך"
"אתגעגע אלייך" "אבל אל תמהרי.."
"אני יודע שהיית כבר צעד אחד בדרך אלי"
"ברגע האחרון, המלאך הטוב הסיט אותך חזרה לחיים, וטוב טוב שכך ."
"הילדים שלנו עדיין זקוקים לך"
"חיזקי ואימצי, ולעולם אל תפחדי"!
והיונה פרשה את כנפיה ועפה אל האופק הכחול.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

רינה זיגדון עקוב אחר רינה
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
רינה זיגדון
את לא כמו כולם
את לא כמו כולם
מאת: רינה זיגדון
על הרציף בתחנת הרכבת בבוקרשט
על הרציף בתחנת הרכבת בבוקרשט
מאת: רינה זיגדון
מה את עושה כל הימים?
מה את עושה כל הימים?
מאת: רינה זיגדון
סיפורים אחרונים
כדורגל ונשים
כדורגל ונשים
מאת: Lula Mine
עכשיו נפרדים
עכשיו נפרדים
מאת: Lian Shay
מוחקת המחשבות
מוחקת המחשבות
מאת: Simple Libby
מומלצים מהמגירה
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף