כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
4

כיפור

יום שמחה או עצב?

הרבה אנשים רואים ביום הכיפורים יום רע, יום קשה, יום בו מתענים וצועקים תפילות, לא אוכלים, עוצרים את החיים לגמרי.

זה לא יום רע, זה לא יכול להיות.
אם זה היה נכון, הרי יש כאן קונפליקט, כל השנה אפשר לחזור בתשובה, אז למה אנחנו נזכרים רק בדקה ה90?
למה שמישהו ייסלח לך כשאתה מבקש סליחה רגע לפני שאי אפשר יותר? זאת לא חוכמה ועוד ביום מפחיד שכזה, כאילו מאיימים עלינו לשנות את דרכנו.

אני אדם דתי, כל חיי הייתי, אין לי כוונה להעביר כאן ביקורת או לפתוח בדיון מעמיק על אמונה.
כל מה שבאתי לעשות הוא להסביר את יום הכיפורים מנקודת מבטי.

קודם כל, כן זה טיפה מוזר.
יום הכיפורים מוגדר כיום טוב, כמו שאר החגים.
למה?
ביהדות יש תאריכים מיוחדים, תאריכים בהם יש סגולה מיוחדת, לטובה ולרעה.
כיפור הוא אחד מאותם ימים, יום הכיפורים ניתן לנו כמתנה, זהו יום בו הרחמים נגישים יותר, כפרה על כל החטאים נעשית יחסית בקלות, כל מה שצריך זה להתכוון בכוונה אמיתית לתקן.

יש כמה תנאים, הראשון הוא לא להגיע למצב של "אחטא ואשוב"
זאת אומרת, לא לבקש סליחה ובלב לחשוב עם עצמי:
"טוב נו יסלחו לי, יעבור כיפור ונמשיך כרגיל".
זה לא יועיל ולא יסלח, אתם הייתם מקבלים סליחה כזאת?

דבר שני, בן אדם לחברו.
אם פגעתי באדם אחר, לא יעזור שאבקש סליחה מלמעלה.
"יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות של בן אדם לחברו".
צריך לבקש סליחה מאותו אדם.
לא תמיד זוכרים, אולי אמרתי בדיחה לחבר אך הוא נפגע?
מכאן המנהג לבקש סליחה אחד מהשני לפני יום הכיפור, על הדברים שזוכרים ושלא זוכרים.
תבקשו סליחה ברצינות, גם בלי קשר ליום הזה אתם לא רוצים שמכר שלכם יכעס עליכם, תמיד טוב להתנצל.

נעבור לנושא הבא, התפילות.

אני אוהב את התפילות, המון רואים בהן מעמסה, עול, אני לא.
אני רואה בהן הזדמנות.

יש את התפילות המיוחדות, כמו התפילה האחרונה, תפילת הנעילה.
פתאום בית הכנסת מתמלא אנשים לא מוכרים, כולם לבושים לבן ועייפים מן הצום.
אבל בכל זאת, קורה משהו מיוחד.
צעקות תפילה, כל מילה ומילה מתנגנות בעוצמה שאי אפשר להסביר, גם מי שיודע להתפלל וגם מי שלא, כולם ביחד, מאוחדים, הגרון יבש, הראש כואב, אבל כולם צועקים ומשתדלים להתכוון.
בעיניי זה מיוחד.

נכון, כל השנה צריך לתקן, לעשות חשבון נפש, אבל לא תמיד הכל מתכפר ולעיתים אנו שבים לסורנו, זה בסדר, אנחנו בני אדם בסך הכל.

ביום מיוחד זה, רגע לפני שנקבע מה יקרה לנו בשנה הקרובה, ניתנת לנו הזדמנות לתקן.
כמו ילד שעשה משהו רע, רגע לפני שאבא או אמא מרימים את הקול, לפני שמקבלים את העונש המר:

"תחזיר את זה ותבטיח לי שלא תעשה את זה יותר ונשכח מזה, אבל שלא אראה את זה קורה שוב"

האם זה לא מדהים? לתקן בעזרת אמון ולא פחד, באהבה ולא ביראה.
זה גם מראה על סוג של בגרות, להבין שטעית בלי לקבל עונש לפני, מי שמאמין בזה כמובן.

ולדבר האחרון, הצום, למה אנו מתענים אם זה יום טוב כל כך?
אנסה להסביר,
דמיינו מקרה, נשאר יום אחרון לפני גזר הדין, הזדמנות אחרונה לגרום לכך שהשופט ישפוט לטובתכם.. אתם יודעים שהדבר אפשרי מאוד, כל מה שצריך זה לבקש, השופט אפילו בא אליכם, אתם לא צריכים לחפש אותו.
הוא עומד ממש לידכם ומתבונן, כל היום, מחכה לשמוע, רוצה לשמוע, לתת את ההזדמנות, רק להראות שאכפת, רק להראות שיש הבנה.
מה תעשו באותו היום?
אני מניח שזה מספיק מובן, הצום מראה על אכפתיות, חשיבות המעמד, סוג של כבוד אפילו.
חוץ מזה, יש לצום המון הבטים חברתיים, אבל זה לא לפוסט הזה.

זה יום הכיפורים בשבילי, אני מקווה שלא פגעתי באף אחד, איו לי כוונה כזאת, אולי עוד כמה אנשים יראו אותו כמוני, יאהבו אותו ולא יפחדו ממנו.
מי שלא, אולי יקבל תובנות חדשות, בכל מקרה תמיד טוב לשמוע ולהכיר עוד דעות.

פעם ראשונה שאני משלב את דעותיי כאן, דיי התחמקתי מזה עד היום, אבל אני מרגיש צורך גדול לפרוק, אז תודה רבה על תשומת הלב.

שיהיה לנו גמר חתימה טובה
וצום קל למי שצם

אלירן מלכה עקוב אחר אלירן
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
אלירנייי
ממש יפה 3> אתה יודע מי זאת חח ;)
הגב
דווח
אלירן מלכה
אלירן מלכה
חחח תודה רבה על כל מה שאת עושה בשבילי3>
הגב
דווח
guest
אני אוהבת אותך :)
הגב
דווח
1 אהבתי
טען עוד 15 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
נוזלים
נוזלים
מאת: imagine me
ילדה
ילדה
מאת: Loren ..
מגיע לה
מגיע לה
מאת: איש המגבעת
לאבד את השפיות (המשך)
לאבד את השפיות (המשך)
מאת: M A
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan