כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

גבר שהוא לא אתה

התעוררתי הבוקר במיטה שהיא לא שלי. עם הראש על כרית שהיא לא שלי, מכוסה בשמיכה שהיא לא שלי. לצד גבר שהוא לא אתה.

התעוררתי הבוקר במיטה שהיא לא שלי. עם הראש על כרית שהיא לא שלי, מכוסה בשמיכה שהיא לא שלי.
לצד גבר שהוא לא אתה.
לקח לי כמה דקות להתאפס על עצמי, להזכר איך הגעתי אל המיטה הזו ולמה.
הכאב ראש ותחושת היובש המגעילה הזו - הדבר היחיד שהיה ברור לי באותו רגע, שתיתי אתמול כמה כוסות יותר מידי.
ואז נזכרתי. זה היכה בי כמו תאונה חזיתית על 180 קמ"ש. חזק ובלתי הפיך.

"אני עובר לגור עם אורן. השותף שלו עוזב ואני נכנס במקומו. אני יודע שאמרתי שההפלה לא תשנה כלום, אבל היא שינתה לי הכל. לא רציתי, אבל עם הרגש אי אפשר להתווכח"
ככה. ככה בחרת לסיים את הזוגיות שלנו. בלי יותר מידי הסברים ארוכים ובלי מילים יפות בכלל. כי כזה אתה, תמיד אומר את האמת בפנים - אפילו אם היא לא כזו נעימה.
תמיד הערכתי את התכונה הזו בך. לומר את האמת הכואבת, בכזו פשטות וטבעיות.
אתמול, פעם ראשונה ששנאתי את זה. ושנאתי אותך ושנאתי את עצמי. שנאתי את העובדה שהיית כל כך קר אלי. שנאתי אותך, כי רק לפני 4 חודשים הבטחת לי ששום דבר לא ישתנה. אחרי עשרות שיחות שבהן אתה מנסה להציג טיעונים למה כן כדאי לנו להמשיך את ההריון והסברים שלי למה אני לא חושבת שאנחנו מוכנים לילד. למה אני לא מוכנה. במיוחד כשאנחנו אפילו לא נשואים. עשרות פעמים שבהן אמרתי שאני מסרבת להתחתן בגלל הריון. ושנאתי את עצמי, על כך שלא הייתי מוכנה להביא את הילד הזה לעולם. לא ככה.
ואחרי ששנאתי אותך, אהבתי אותך. כאבתי אותך.
הסתכלתי עליך אורז את הדברים שלך. רועד, נחוש. וכל מה שרציתי היה לקום, לחבק אותך ולהתחנן אליך שלא תלך. שתשאר איתי. הרגשתי באותו רגע כמו תינוקת שלקחו לה את הסוכריה שהיא הכי אוהבת בעולם.
אבל ההגיון העקום שלי ואולי, גם קצת האגו שלי, מנעו ממני את זה. לחשו לי באוזן אמירות שחילחלו עמוק.

השעה היתה עשר בלילה. אתה לקחת את הדברים שהצלחת והלכת.
השארת אותי לבד. בבית שלנו. כל מה שרציתי היה לברוח מהחלל הזה שנקרא 'הבית שלנו' כי 'שלנו' היה רחוק שנות אור מאיתנו באותם רגעים.
אז התקשרתי לנועה וסיפרתי לה הכל. היא אמרה לי לבוא לבר, בדיוק התחילה משמרת.
הלכתי.
כשהגעתי לשם, בכניסה, פתאום הרגיש לי חנוק. יותר מידי אנשים מאושרים. ופתאום להיות בחדר מלא באנשים היה קשה ואפילו בלתי אפשרי. כי אף אחד מהם הוא לא אתה. ושום דבר לא נחשב, אם אתה לא שם, מסתכל עלי ומחייך.

נועה ראתה את ההתקף אסתמה המדומה שלי ודאגה להזרים אלי את השתיה. אני השתדלתי לחייך חיוכים מזויפים. לשדר עסקים כרגיל. כי מי רוצה לידו בחורה שבורת לב, עם עיניים דומעות?

ואז גבר שהוא לא אתה, התיישב לידי. דיבר ופלירטט. במפתיע, זה הרגיש טוב. אז פלירטטתי, בקושי, בחזרה.
הוא אמר מילים נעימות, הוא לא היה קר וחד. היה פשוט.
ופשוט זה משהו שכל כך השתוקקתי אליו באותם רגעים.

העולם התחיל להסתובב
הכאב נהיה כהה
הדמעות התייבשו
העור התקשה
החיוך המזויף השתלט

וכך קרה,
שהיום בבוקר התעוררתי במיטה שלא שלי, כשהראש על כרית שלא שלי, מכוסה בשמיכה שלא שלי.
עם לב שבור, כאב ראש וסחרחורת שבהחלט שלי.

Marian Gorge עקוב אחר Marian
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
chen Shitrit
chen Shitrit
ואו! מרגש ברמות
הגב
דווח
Marian Gorge
Marian Gorge
תודה ❤
הגב
דווח
Orenge Orenge
Orenge Orenge
מדהימה!!!
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Marian Gorge
 תחושת ריקנות
תחושת ריקנות
מאת: Marian Gorge
כל מה שאני רוצה
כל מה שאני רוצה
מאת: Marian Gorge
להמשיך הלאה
להמשיך הלאה
מאת: Marian Gorge
כבר מזמן לא קוראים לזה דייט
כבר מזמן לא קוראים לזה דייט
מאת: Marian Gorge
דרמה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אתה הולך ברחוב
אתה הולך ברחוב
מאת: אורי אוחיון
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
המדורגים ביותר
אמא בחופש הגדול
אמא בחופש הגדול
מאת: V D
פסק זמן
פסק זמן
מאת: אורי אוחיון
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף