כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

גבר שהוא לא אתה

התעוררתי הבוקר במיטה שהיא לא שלי. עם הראש על כרית שהיא לא שלי, מכוסה בשמיכה שהיא לא שלי. לצד גבר שהוא לא אתה.

התעוררתי הבוקר במיטה שהיא לא שלי. עם הראש על כרית שהיא לא שלי, מכוסה בשמיכה שהיא לא שלי.
לצד גבר שהוא לא אתה.
לקח לי כמה דקות להתאפס על עצמי, להזכר איך הגעתי אל המיטה הזו ולמה.
הכאב ראש ותחושת היובש המגעילה הזו - הדבר היחיד שהיה ברור לי באותו רגע, שתיתי אתמול כמה כוסות יותר מידי.
ואז נזכרתי. זה היכה בי כמו תאונה חזיתית על 180 קמ"ש. חזק ובלתי הפיך.

"אני עובר לגור עם אורן. השותף שלו עוזב ואני נכנס במקומו. אני יודע שאמרתי שההפלה לא תשנה כלום, אבל היא שינתה לי הכל. לא רציתי, אבל עם הרגש אי אפשר להתווכח"
ככה. ככה בחרת לסיים את הזוגיות שלנו. בלי יותר מידי הסברים ארוכים ובלי מילים יפות בכלל. כי כזה אתה, תמיד אומר את האמת בפנים - אפילו אם היא לא כזו נעימה.
תמיד הערכתי את התכונה הזו בך. לומר את האמת הכואבת, בכזו פשטות וטבעיות.
אתמול, פעם ראשונה ששנאתי את זה. ושנאתי אותך ושנאתי את עצמי. שנאתי את העובדה שהיית כל כך קר אלי. שנאתי אותך, כי רק לפני 4 חודשים הבטחת לי ששום דבר לא ישתנה. אחרי עשרות שיחות שבהן אתה מנסה להציג טיעונים למה כן כדאי לנו להמשיך את ההריון והסברים שלי למה אני לא חושבת שאנחנו מוכנים לילד. למה אני לא מוכנה. במיוחד כשאנחנו אפילו לא נשואים. עשרות פעמים שבהן אמרתי שאני מסרבת להתחתן בגלל הריון. ושנאתי את עצמי, על כך שלא הייתי מוכנה להביא את הילד הזה לעולם. לא ככה.
ואחרי ששנאתי אותך, אהבתי אותך. כאבתי אותך.
הסתכלתי עליך אורז את הדברים שלך. רועד, נחוש. וכל מה שרציתי היה לקום, לחבק אותך ולהתחנן אליך שלא תלך. שתשאר איתי. הרגשתי באותו רגע כמו תינוקת שלקחו לה את הסוכריה שהיא הכי אוהבת בעולם.
אבל ההגיון העקום שלי ואולי, גם קצת האגו שלי, מנעו ממני את זה. לחשו לי באוזן אמירות שחילחלו עמוק.

השעה היתה עשר בלילה. אתה לקחת את הדברים שהצלחת והלכת.
השארת אותי לבד. בבית שלנו. כל מה שרציתי היה לברוח מהחלל הזה שנקרא 'הבית שלנו' כי 'שלנו' היה רחוק שנות אור מאיתנו באותם רגעים.
אז התקשרתי לנועה וסיפרתי לה הכל. היא אמרה לי לבוא לבר, בדיוק התחילה משמרת.
הלכתי.
כשהגעתי לשם, בכניסה, פתאום הרגיש לי חנוק. יותר מידי אנשים מאושרים. ופתאום להיות בחדר מלא באנשים היה קשה ואפילו בלתי אפשרי. כי אף אחד מהם הוא לא אתה. ושום דבר לא נחשב, אם אתה לא שם, מסתכל עלי ומחייך.

נועה ראתה את ההתקף אסתמה המדומה שלי ודאגה להזרים אלי את השתיה. אני השתדלתי לחייך חיוכים מזויפים. לשדר עסקים כרגיל. כי מי רוצה לידו בחורה שבורת לב, עם עיניים דומעות?

ואז גבר שהוא לא אתה, התיישב לידי. דיבר ופלירטט. במפתיע, זה הרגיש טוב. אז פלירטטתי, בקושי, בחזרה.
הוא אמר מילים נעימות, הוא לא היה קר וחד. היה פשוט.
ופשוט זה משהו שכל כך השתוקקתי אליו באותם רגעים.

העולם התחיל להסתובב
הכאב נהיה כהה
הדמעות התייבשו
העור התקשה
החיוך המזויף השתלט

וכך קרה,
שהיום בבוקר התעוררתי במיטה שלא שלי, כשהראש על כרית שלא שלי, מכוסה בשמיכה שלא שלי.
עם לב שבור, כאב ראש וסחרחורת שבהחלט שלי.

Marian Gorge עקוב אחר Marian
שמור סיפור
לסיפור זה 6 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
chen Shitrit
chen Shitrit
ואו! מרגש ברמות
הגב
דווח
Marian Gorge
Marian Gorge
תודה ❤
הגב
דווח
Orenge Orenge
Orenge Orenge
מדהימה!!!
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
Marian Gorge
 תחושת ריקנות
תחושת ריקנות
מאת: Marian Gorge
כל מה שאני רוצה
כל מה שאני רוצה
מאת: Marian Gorge
להמשיך הלאה
להמשיך הלאה
מאת: Marian Gorge
כבר מזמן לא קוראים לזה דייט
כבר מזמן לא קוראים לזה דייט
מאת: Marian Gorge
אהבה
חיים שלי, חוקים שלי!
חיים שלי, חוקים שלי!
מאת: V D
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
תכנס אם אתה גבר ושברת למישהי את הלב.
מאת: Shirel Ben-Or
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: עד הפעם הבאה
סיפורים אחרונים
יש לי הכל- פרק 92
יש לי הכל- פרק 92
מאת: שלכת כותבת מהלב
את שקרנית
את שקרנית
מאת: ליאל משעל
"הבית"
"הבית"
מאת: y t
את לא חוזרת
את לא חוזרת
מאת: בת שבע מועלמי