כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

ים

לשבת על החוף

התחלתי לעבוד משמרות צהריים ב"גלוק", סתם איזה פאב סטנדרטי במרכז העיר, בתור שוטף כלים. אחלה ג'וב לקיץ עד שאתחיל י"ב. חוץ מזה זאת ששכרה אותי הייתה די חמודה, היא בת 23 בערך ואני בן 17, לא סביר אבל קרו דברים מעולם.
לשטוף כלים בתור עבודה זה די אידיאלי עבורי, עבודה שאפשר לרחף בה, לתת לגוף לפעול על אוטומט ולנדוד במחשבות למחוזות אחרים. אני אוהב ללכת לים אחרי העבודה, לא כדי לשחות, סתם כדי לשבת על החול בשקיעה. לפעמים אני מגניב איזה בירה מהפאב ככה בלי שאף אחד שם לב, שם אותה בצד ושומר אותה לכשאני אלך לים בסוף המשמרת.
איזה יום שישי אחד ווידאתי שאף אחד לא מסתכל, לקחתי איזה בירה גרמנית שהתחלתי לחבב וחתכתי מוקדם לים כדי שאני לא אחמיץ את השקיעה.
התיישבתי על החוף, פתחתי את הבקבוק בירה, לקחתי לגימה והתחלתי לפנטז לי על זאתי ששכרה אותי.

"למה אתה עצוב?" - סובבתי את ראשי וראיתי ילדה בלונדינית קטנה עם עיניים כחולות - " אני לא עצוב" עניתי לה.
"אצלנו בכיתה כשמישהו יושב ולא אומר כלום וסתם בוהה הוא עצוב."
"אני לא עצוב, סתם שקט" - כל פעם שהיו שואלים אותי אם משהו לא בסדר, זאת התשובה שהייתי נותן, רוב הזמן התשובה הזו באמת נכונה.
"אמא שלי אמרה לי לא לדבר עם אף אחד עד שהיא תחזור אבל אתה נראית עצוב אז רציתי לעזור."
"אני מודה לך על ההתחשבות אבל אני לא עצוב, איפה אמא שלך?"
"היא הלכה להביא אוכל, היא אמרה לי לחכות פה כי זה בבר והיא לא רוצה שאלך לשם."
"טוב את מוזמנת להישאר פה עד שאמא שלך תגיע." - היא התיישבה לידי בשקט ושנינו האזנו לגלים המתנפצים על החוף.

המשכנו להקשיב גם כשהסירנות והאמבולנסים התחילו לנהור למרכז העיר. לא יכולתי להפסיק לחשוב על זאת ששכרה אותי. הפחידה אותי המחשבה שלא אפגוש אותה עוד - שלא אריח את הבושם שלה או אסמיק כשתחייך אליי. הפנטזיה שלי תישאר פנטזיה, עד שניפגש שנית, אני מבטיח.
אני והילדה ראינו אחד את השני שוב בבית חולים, אני הייתי שם כדי לנסות לזהות חלק מהגופות. ראיתי אותה ישנה במסדרון, נשענת על איזה מישהו שהוא כנראה אבא שלה.
בכיתי.
בכיתי עד שכאב לי הגרון, עד שלא יכולתי עוד.
נתתי לדמעות לזרום מעיני ולמלא את הארץ, להפוך אותה לים.
קיוויתי שאשקע, פחדתי שאצוף.

#EastWorld

Gal Raifen עקוב אחר Gal
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
זאב בודד
זאב בודד
מדהים! אחד הכותבים המוכשרים של האתר
הגב
דווח
Gal Raifen
Gal Raifen
תודה רבה אחי!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Gal Raifen
שקיעה
שקיעה
מאת: Gal Raifen
בעד ארצנו
בעד ארצנו
מאת: Gal Raifen
משבר כתיבה
משבר כתיבה
מאת: Gal Raifen
המשחק האלוהי
המשחק האלוהי
מאת: Gal Raifen
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה