כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
3 2

חמש וחצי בבוקר

משאית הזבל בדיוק מגיעה, כדי לאפשר לפח החנוק לנשום אוויר נקי. הלוואי, ולו לכמה רגעים, הייתי יכול להתחפש לאותו פח, ולפנות מתוכי את כל הדברים שמזהמים אותי מבפנים. לרוקן מתוכי את הרגעים הפחות טובים שנצרבים לי בזיכרון, לתת לאופטימיות לתפוס לעצמה מקום, ולא לפחד. לאפשר לחיוך שבו זכיתי לחייך, לחייך גם לעצמו, לפני שייכנע לתסכול ויימחק.

השעה חמש וחצי לפנות בוקר, ובמקום לישון אני יושב לי בגינה.
הזריחה בדיוק עולה, צובעת את השמים בכתום המדויק מדי הזה שלה.
חושב לעצמי אם לפעמים גם השמש רוצה לישון עוד כמה דקות,
ולא להפציע כדי להעיר אותי למציאות שמלאה בכל הדברים
שרק הלילה מצליח להשכיח ממני.

מוציא את האוזניות מהאוזניים. עוצם לכמה רגעים את העיניים,
ונותן לציפורים את ההזדמנות לממש את הכישרון שיוצא להן מהגרון.
חושב לעצמי האם לפעמים גם הן מתבאסות, שבמהלך היום
כולם לבטח יהיו עסוקים בלצפצף לאנשים אחרים בזמן הפקקים.

משאית הזבל בדיוק מגיעה, כדי לאפשר לפח החנוק לנשום אוויר נקי.
הלוואי, ולו לכמה רגעים, הייתי יכול להתחפש לאותו פח,
ולפנות מתוכי את כל הדברים שמזהמים אותי מבפנים.
לרוקן מתוכי את הרגעים הפחות טובים שנצרבים לי בזיכרון,
לתת לאופטימיות לתפוס לעצמה מקום, ולא לפחד.
לאפשר לחיוך שבו זכיתי לחייך, לחייך גם לעצמו,
לפני שייכנע לתסכול ויימחק.

השמש ממשיכה לטפס, והחושך שמשכיח את הדאגות נעלם לו בזהירות.
הוא לא רוצה שכל הפחדים שבי יתעוררו במהירות.
על אדמה חמה רגליים יחפות, עושה דרכי לעבר המטבח,
להכין לי את השוקו הקבוע של הבוקר, שממתיק לי טיפה את המרירות.

יוצא שוב לכיסא שאירח לי חברה כל הלילה, ובין דמעה לגלגול סיגריה,
אני מבין שהכול זמני. תכף אמא שלי תתעורר ותשאל למה העיניים שלי אדומות.
אני אשקר, ואגיד לה שזה מהעייפות. היא לעולם לא תדע
שהילד שהיא גילדה בכל כך רכות,
כבר מזמן איבד את התמימות. אז אחבק אותה ואלחש,

"אני אוהב, אמא.
תודה על כל האהבה שאת מספקת לי ללב.
בלעדייך הוא כבר לא היה סוחב."

השעון המעורר שכיוונתי צלצל פתאום,
והזכיר לי שלא הייתי צריך אותו בכלל הלילה.
ככה זה כשאתה עייף, אבל המחשבות לא רוצות לישון.
בדרך כלל הן מרחמות עליי, ונותנות לי עוד סיכוי
לחלום על כל מה שאני נמנע מלהגשים.

ככה זה עם אנשים, בשביל ליצור דף כורתים עצים,
אבל בכדי ליצור שמחה, הם לא כורתים פחדים
.

ואני חוטא באותו החטא. במקום להתמודד, אני יושב וכותב.
כותב על אהבה בזמן ששכחתי איך זה להרגיש;
על לא לפחד מלב שבור, כשבתוכי מסתתר לו לב שביר;
כותב על הגשמה; על מלחמה;
כותב על איך לעבור את כל המכשולים שהחיים מזמנים בהצלחה,
בזמן שמחפש רק דבר אחד - את הדממה.

השעה חמש וחצי לפנות בוקר, ובמקום לישון אני יושב לי בגינה.
הזריחה בדיוק עולה, צובעת את השמים בכתום המדויק מדי הזה שלה.
חושב לעצמי אם לפעמים גם השמש רוצה לישון עוד כמה דקות, ולא להיות ערה.

בוקר טוב לכם פחדים שלי,
אני חוזר לישון עד שהשמש תשקע.
כשאתעורר לשקיעה, אל אותה הגינה,
אדע שהזמן לא נועד לעצירה.
זה רק אני שבורח ממי שאני,
אולי בכל זאת נישאר ערים הפעם ביחד פחדים,
למדתי לקבל אתכם, וסוף סוף גם את עצמי.

פויקה של רגשות - בקרוב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Eran Savi עקוב אחר Eran
שמור סיפור
ספרים מאת Eran Savi Eran Savi
פויקה של רגשות יום יבוא ונבין שהחיים קצרים מדי, שהנופים יפים מדי, שאהבה
יש פעם בחיים, ואכזבה כל כמה חודשים. שהתעסקנו בלהשיג יותר
מאשר לקבל, ולשנוא יותר מאשר לחבב, שלא הרבינו לקחת סיכונים
ותמיד אהבנו את אזור המבטחים. שלא אמרנו מספיק, שלא מיצינו
אפילו פסיק... ממי שאנחנו.
הספר פויקה של רגשות הינו אגודה של קטעים קצרים
הנוגעים בשלל נושאים מחיי היום יום שלנו.
חלק מהקטעים מדברים על אהבה, חלקם על אכזבה,
חלקם מדברים על המסע אותו אנו צריכים לעבור פה בעולם שלנו, ובעיקר כולם מלווים באופטימיות גדולה ואמונה חזקה, שאנחנו מסוגלים לעבור את הכל ולחייך בסופו של דבר.
הספר כתוב בשפה פשוטה ובגובהה עיניים, ומביא את הקוראים להתמודד באומץ מול החולשות הנסתרות בדרך ליציאה לדרך חדשה, קבלה עצמית והערכה על המתנה שאנחנו.
הצטרפו למילים שלי, אלו שישבתי בלילות וכתבתי, אלו שמחקתי, אלו שנחרטו לי בדם, המילים הללו, שמשנים לי את החיים בכל פעם שאני חוזר אליהן.
ניפגש מתחת לפוך עם איזה ספר טוב :)
באהבה, ערן.
לפרטים נוספים
לסיפור זה 13 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
פייטרית אמיתית
פייטרית אמיתית
מקסים!! התיאורים שלך מדוייקים כ"כ. מבטאים טלטלות נפשיות בצורה מדוייקת.
רק שתדע, שזה בסדר לעבור תקופות בהן אנו על הקצה. זה בסופו של דבר מחשל ומחזק אותנו. כי הנפש שלנו חזקה ורוצה רק קדימה.
המון המון כוחות, אל תפסיק לכתוב!!
הגב
דווח
שי מצפה
שי מצפה
אהבתי
הגב
דווח
נופר זיתוני
נופר זיתוני
מוכשר!
הגב
דווח
טען עוד 10 תגובות
כותבי החודש בספרייה
פסיכולוגיה
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
נשבע שאת הכי יפה במסיבה כפרה
מאת: אתי בן ארויה
שלא תעז
שלא תעז
מאת: אתי בן ארויה
לא מתנצלת
לא מתנצלת
מאת: Shir Levi
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan