כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

אלוהים אדירים

קטע הנכתב בעקבות מותם של סגן אבשלום ערמוני ז"ל וסמ"ר איבנועם כהן, ולזכרו של חלל נוסף מהגדוד שנטל את חייו

מי אתה בכלל, אלוהים? אומרים שיום אחד הגעת והחלטת לשנות הכל. אומרים שהיה כאן ממש תוהו ובוהו לפניך. שלפני שהגעת לא היה בכלל אור או חושך, לא היו חיים. אומרים שאנחנו כאן בזכותך.

אז אומרים, נכון? אומרים המון דברים. פעם שמעתי על מישהו שנשבע שכל חייו לא קילל פעם אחת. ואיך זה בכלל יכול להיות, שיש מישהו, או משהו, כל כך גדול כמוך? אחד שרוקם חיים במו ידיו, שוזר בנו גורלות וכל הזמן מקשיב ומסתכל ושומע את כולנו. מה יוצא לך מזה? איפה אתה בכל הסיפור?

ואם כבר מדברים על למה. אז תגיד לי, אלוהים, למה הבאת מוות יחד עם החיים? למה לך לחבר יחד משפחות ואנשים, ויום אחד לקצור הכל בהינף יד קליל? וצדק, מה איתו? הרי לא מזמן ראיתי שלוש משפחות קוברות שלושה ילדים. איך אתה מעז, אם יורשה לי לשאול. איך אתה לוקח את הטובים ביותר, הזכים, הטהורים שכל כולם רק אור ויופי, מלאי אור ואהבה, כאלו שהעזו להגיד בקול שהם רוצים דבר אחד- רוצים טוב?

איך אתה נותן לילד קטן, שרק הגיע לצבא, שרק התחיל את חייו, לטייל קצת קרוב מידי לשפה? איך אתה נותן לו להסתכל על חייו בלי לשים שום מיגננות, ישר בלבן של העיניים, ולא לתת לו סיבה אחת לחיות? אם יש משהו הנורא יותר ממוות של נער, זה אך ורק שהוא יהיה גם הרוצח. בדם קר, לבד בחשכה, בשקט בלי שאף אחד ישמע. רגע קצר, כדור בראש, והוא מת, שרוע, מוטל על הרצפה.

לקחת כולנו יכולים. לי לקחת הרבה אלוהים, אין זה מקומי להגיד שאפילו אולי קצת יותר מידי, ולכן רק אומר שלקחת מספיק. לקחת לי ילד בהפלה, לקחת לי גבריות באונס מר, כמעט לקחת לי אור חיי כשאימי הייתה חולה. ועכשיו, לקחת לי גם חברים יקרים מאוד. ואין ביידי אלא לשאול- מה נשאר?

אולי אני טועה, אתה יודע מה? אולי זאת לא השאלה המתאימה. אולי נכון יותר לשאול מה נתת לי מאז שאני קיים. או לפחות מה שאני זוכר. נתת לי משפחה קטנה וחמה, עם אח יחיד ומיוחד שכמותו אין בעולם. נתת לי זוג הורים, עליהם שמרת אפילו מפני המחלה הנוראה. נתת לי את היכולת להבחין בין טוב לרע, מוסר אנושי אמיתי, כזה שמנחה אותי כמעט בכל החלטה. נתת לי אהבה, כזאת שמי אמר בכלל שמגיעה לי. נתת חיים, כמו שרק אתה יודע לתת. נתת חיים לארבעה חיילים שהתהפכו בתותח ההוא. נתת חיים לתום, נתת לו את האפשרות להילחם עד שיום אחד הוא עוד ילך על הרגליים. נתת *לי* חיים, אלוהים, מלאים בטוב ורע, כמו שני זאבים שצריך לסירוגין להאכיל. ואני? אני מקשיב לך אלוהים, שהרי אתה אמרת יום אחד בעצמך "נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע.. ובחרת בחיים".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Anonymous Anonymous עקוב אחר Anonymous
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
אהבתי
הגב
דווח
Anonymous Anonymous
Anonymous Anonymous
תודה !
הגב
דווח
SHALEV PERETZ
SHALEV PERETZ
הרבה זמן לא קראתי קטע כל כך טוב ומחובר, ענק!
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
מרגש
המקום המושלם בעינייו
המקום המושלם בעינייו
מאת: שבורת כנף
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
המדורגים ביותר
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
כשאלוהים לא מחזיר לך שיחות, ואז שוכב איתך
מאת: Nizan Zarotski
יובנטוס נגד ארסנאל
יובנטוס נגד ארסנאל
מאת: אבי בשחור לבן
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay