כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

דרקון

המסע אל האמת

אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל לי קוראים גלי. אני לא אחת כזו שהולכת עם הזרם, ממש לא. שבוע שעבר למשל, אימצתי דרקון תינוק. אמא שלי הסכימה לנו- לי ולאחי, לאמץ אותו בתנאי, שנדאג לכל הצרכים שלו - נוציא אותו לבחוץ ונדאג לו לאוכל.

מה דרקונים אוהבים לאכול, אתם שואלים? אה, סתם אוכל מיוחד לדרקונים. ואיך קראנו לו? פיץ. אני אחת כזו שאוהבת לדבר הרבה, אז תסלחו לי אם אני קצת מוציאה אתכם משלוותכם. בראש שלי, דמיינתי את הדרקון המושלם: אדום עם פס ירוק שעובר כל הדרך עד לזנב שלו ועיניים ירוקות טובות. קיוויתי שהדרקון שלנו יהיה טוב לב, הרי יש בימינו כל כך הרבה דרקונים רעים...

בכל מקרה, שבוע שעבר, בתאריך 7/7/2049 ראיתי דרקון בוקע מביצה. למעשה, גם אחי לוי ראה אותו. קודם הראש, אחר כך שאר הגוף. אני לא מומחית לדרקונים, אבל ברגע שיצא מהביצה ידעתי שהלב שלו טוב.

שמונה שנים עוברות חולפות להן ואני רוכבת על הדרקון טוב הלב שלי, עוברת איתו חוויות והרפתקאות מחממות לב. רק אתמול, למשל, הצלנו עלמה במצוקה. היא הייתה כלואה במרתף של דרקון שנראה תחילה מרושע, אבל אחרי שפיץ דיבר איתו הבנו שהוא בסך הכל רצה שיארחו לו קצת חברה. "אבל למה שמת אותה בכלוב?" שאל פיץ ברוך,"מה היא עשתה שמגיע לה את זה?" "אני מאוד מצטער" אמר הדרקון השחור ( שקראתי לו בלב שחורי ), "לא התכוונתי. לא ידעתי מה אני עושה, אתה מבין?

הייתי תחת השפעת אלכוהול. וויסקי טוב. תתכבד ותשתה איתי קצת, מר..." "פיץ" הוא ענה, "קוראים לי מר פיץ." בינתיים שחורי שחרר את אנה ( ככה קוראים לה ) מהכלוב, והיא ישבה לידי בנחת. "אז... דרקון שיכור? זה משהו שהייתי רוצה לראות!" אמרתי ופרצתי בצחוק מתגלגל. שלושתם הסתכלו עליי ברצינות, כאילו לא הבינו מה אני רוצה. החיוך שלי נמחק.

אנה ואני התחלנו לפטפט יחד, עוברות מנושא לנושא כמו קפיצה מאבן לאבן. הפכנו לחברות. למעשה, השנים עוברות ואנחנו חברות עד ליום שאנחנו בנות 80.

הדרקונים דיברו ביניהם, סיפרו בדיחות ואנקדוטות מחייהם, הופכים לחברים הכי טובים.

אני ושון, בעלי, הקמנו משפחה מאושרת, מלאת חיים וטוב, עם ארבעה ילדים ושני דרקונים ( אתם יכולים לנחש מי ), שעברו במשפחה מדור לדור. בתור בת 80, אני יכולה לומר שחייתי חיים מלאים ומספקים. עכשיו אני יכולה לעצום את העיניים.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Maya Tzur עקוב אחר Maya
שמור סיפור
לסיפור זה 2 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
שי מצפה
שי מצפה
אהבתי
הגב
דווח
Maya Tzur
Maya Tzur
תודה :)
הגב
דווח
guest
מדהים
הגב
דווח
טען עוד תגובה 1
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
רעש לבן
רעש לבן
מאת: L'Etranger surréaliste
להילחם בשבילו- פרק 88
להילחם בשבילו- פרק 88
מאת: שלכת כותבת מהלב
חצי
חצי
מאת: Tzori Admoni
מומלצים מהמגזין
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay