כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1

לשבור את הכוס

אני לא מאמינה שאתה מתחתן. ואני אורחת בקהל... אתה באמת מתחתן איתה אחרי שהבטחת לי שזה לא יקרה לעולם.

אני לא מאמינה שאתה מתחתן.
ואני אורחת בקהל.
אתה באמת מתחתן איתה,
אחרי שהבטחת לי שזה לא יקרה לעולם.
אתה כל כך יפה ככה, לבוש חליפה שחורה ויקרה, שכל כך לא מתאימה לך לאופי אבל יושבת עליך בצורה כל כך מדוייקת ממש כאילו נתפרה עבורך, אני לא אתפלא אם היא גרמה לך לתפור אותה בשביל המאורע.
והנה גם היא בשמלה לבנה מצועצעת, צועדת לחופה עם שיר שהיה פעם שלנו.
והיא בוכה, ורועדת מרוב התרגשות, כנראה שאם לא היו מחזיקים אותה משני הצדדים היא לא הייתה מצליחה להגיע עד לחופה.
היא יודעת שהיא זכתה בפיס, זכתה להזדקן איתך לנצח.
וכל האורחים שלכם מאושרים ונלהבים, מעודדים בקריאות "ווההווו" ומחיאות כפיים סוערות לכלה היפה, אין מה לומר היא באמת יפה.
ואתה מתחת לחופה מביט בה צועדת לקראתך, באותו מבט שהיה שמור רק לי.
שעד יום לפני כן הסתכלת עלי כך, או שמא הכל היה בדמיון שלי?
ולשבריר שניה, היה נראה כאילו הסטת מבטך ממנה אלי.
אולי רצית לבדוק אם הגעתי, אולי רצית לראות את התגובה על פני לכל מה שקורה פה ואולי רק רצית שהנוכחות שלי תקנה לך את הביטחון שחסר לך, כמו שהיא תמיד מקנה.
היא נעמדה לצידך מתחת לחופה, שתי המשפחות היו שם. אח שלך זרק לי קריצה שהייתה אמורה להוות מין אמירה של "אני מבין אותך ואני מצטער".
בביישנות האופיינית לך חזרת אחרי הרב, אמרת הכל לפי הספר. אם אשכחך וכל העסק, באותו הרגע נפל לי האסימון.
הבנתי שאני הייתי הירושלים שלך, אני הייתי ימינך שאסור לך לשכוח, והנה שכחת אותי, ואילו לשונך לא דבקה לחך אלא לשל אחרת.
שמת לה טבעת על האצבע ואני הרגשתי כאילו מישהו הכניס לי אצבע לעין. מין כאב מוזר כזה, שלא ניתן להסביר במילים ופשוט צריך לתת לזמן לעבור עד שהוא יעלם..

הגיע השלב האחרון, הנפת את הרגל באוויר, עם חיוך מאושר מרוח מאוזן לאוזן, מוכן לשבור את הכוס ולהמשיך לחגיגה האמיתית במסיבה כמו שאתה אוהב.
בדיוק בשניה שהדמעות שלי התחילו לזלוג ואיימו להרוס לי את האיפור.
הכוס נשברה, קול ההתנפצות הדהד באוזניי כמו קול של חבית נפץ..

התעוררתי בבהלה,
גיליתי שנרדמתי על הספה בבית של ההורים, ושאמא שברה כוס בכיור..
לקחתי את הטלפון מתנשמת בכבדות מנגבת את הדמעות שחדרו את החלום למציאות.
מיהרתי לרשתות החברתיות, רוצה לודא שלא פספסתי אירועים חשובים כמו את האירוסין שלכם למשל.
בשניה שגיליתי שלא השתנה כלום מאתמול וחזרתי למסך הבית ולהסדיר את הנשימה הגיעה הודעה ממך..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Sivan Avrahami עקוב אחר Sivan
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
השם שלי הוא ..
השם שלי הוא ..
וואו הרסת אותי , ממש הייתי מרותקת !
הגב
דווח
Sivan Avrahami
Sivan Avrahami
תודה רבה מוזמנת לקרוא עוד
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
הייטק, אנחנו צריכים לדבר..
הייטק, אנחנו צריכים לדבר..
מאת: Roi Lance
לרוץ רחוק ממך
לרוץ רחוק ממך
מאת: סתם אחת
צייר לך עולם: פרק 14
צייר לך עולם: פרק 14
מאת: Writer :)
להילחם בשבילם
להילחם בשבילם
מאת: שלכת כותבת מהלב
המדורגים ביותר
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer