תני סימן חיים
יהיה יום קר בגיהנום
תני סימן חיים,
מה קורה איתך איפה את?
את שומעת את כל הזעקות שלי?
כולם עונים לי חוץ ממך,
כמה אפשר לשמוע,
שכולם מדברים עליי,
ועל כמה שאני כבר לא אני,
כולם רואים שמשהו לא בסדר,
ורק את עיוורת.
איפה את?
זאת השאלה הכי גדולה שלי,
כבר המון זמן שלא שמעתי ממך,
לפחות בסטורי את זזה,
זה קצת מרגיע,
אפילו אתמול העלית לייב,
בכלל התרגשתי,
נזכרתי שוב,
מה זה להיות לידך,
ועוד בזמן אמת.
כבר חצי שנה,
שאת לא כאן,
שלא שמעתי מילה ממך,
כאילו האדמה בלעה אותך,
אני זה שנשבר ראשון,
ומודה שאני מת לראות אותך,
להגיד לך שאני שונה,
להרוג את כל הרע שנכנס אלינו,
אבל משהו בי לא נותן לי,
כנראה שאין לי אומץ,
אולי זה בגלל,
שאת מזמן שככחת אותי,
לפחות ככה זה נראה.
זה התחיל ביום שלא עשית ציפורניים,
שם הבנתי שמשהו לא בסדר,
כבר לא אכפת לך להיות יפה לידי,
זה המשיך ביום שהעדפת הכול חוץ ממני,
כל מיני חברים למינהם,
וזה נגמר כשאמרת שהרגתי את מי שאת,
כי כולה אהבתי אותך יותר מדי,
ורק את לא הבנת.
יום אחד זה יכה בך,
תביני שהכול בגללך,
ובגלל הלב הזבל שלך,
בחיים לא הייתי קורא ללב זבל,
אבל את מיוחדת תמיד אמרתי.
זה יכה בך,
כל מה שנתתי לך,
איך שהערצתי אותך,
אומרים שהטיפש הכי גדול,
בסוף מבין,
ואני בטוח שכולם אומרים לך,
שאת הכי טיפשה שיש,
הלוואי שתביני,
מה הפסדת.
היו לך סימנים על הגרון,
מרוב שחנקתי אותך מהאהבה,
רק אחת כמוך,
יכולה להתלוננן על זה.
שיחתך לך הלב,
כמו שחותכים אבטיח ראשון של הקיץ,
זה יהיה תענוג,
אמן שתפספסי את האוטובוס בדקה,
ואם קנית רכב,
אז שיהיה לך פנצר קבוע בגלגל,
אני יודע שזה לא הגיוני,
אבל מה לך ולהיגיון,
אמן שתעלי לישון ויבוא לך אבוללה,
שיבוא הענק הירוק וירצה לאכול אותך,
אני בטוח שהוא יצא פחות רעב.
והלוואי הכי גדול,
שתתני איזה סימן חיים,
כי נעלמת לי,
מהעין מהלב מכל מקום,
אני שונא אותך וגם כל כך אוהב,
נמאס לי להיות עם פנים חמוצות,
אבל תמיד אזכור שאת שינית להם את הטעם,
הלוואי ואהיה חזק ולא אסלח לך אף פעם.
איפה את?
אין לי מושג יכול להיות בכל מקום,
מה שבטוח,
את חוגגת לי בראש.
אולי הגיע הזמן שזה יפסיק לעניין אותי,
הגיע הזמן להתגבר על הפחד,
גם אם תבכי לעולם לא אסלח לך,
כי אני מבטיח לך,
שיהיה יום קר בגיהנום ביום שנחזור להיות ביחד.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
