כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2 2

דוקטור, תציל אותי

"התאהבתי דוקטור"

הגעתי לרופא משפחה חיוורת, עם יד על הלב ומועקה בבטן. כבר כמעט חודשיים שאני לא מרגישה אני,
אני בקושי מתפקדת, מחזיקה את עצמי בכוח, אבל חוץ מלהיזרק על המיטה אני לא מסוגלת לדבר.
המתנתי בשקט עד שהגיע תורי.

"מה הבעיה יובל?" הרופא שאל אותי
"דוקטור כואב לי כבר כמעט חודשיים כאן" אמרתי לו והמשכתי להחזיק עם היד את הלב.
כאילו אם אשחרר הוא יתרסק וישבר לרסיסים.
"הבנתי, שבי אני רוצה לעשות לך צילום" הוא אמר ברוגע כאילו כל יום הוא נתקל במקרה שכזה.

נשכבתי על המיטה עם הכיסוי הלבן, ופחדתי לשחרר את הלב, הכאב היה כל כך חד שכל תזוזה לא במקום גרמה לכל הגוף שלי להתכווץ, אבל הייתי חייבת לרגע לפחות לשחרר על מנת שהרופא יצלם.

"תמתיני בחוץ יובל כמה דקות תהיה לי תמונה ברורה יותר ונדע מה הבעיה" הוא אמר ואני יצאתי בזהירות עם הלב שלי.

עברו כמה דקות וראיתי את הרופא יוצא לי עם מבט מזועזע, ראיתי שהוא ניסה לשמור על קור רוח אך ללא הצלחה, כי כשהוא קרא לי פנימה הקול שלו כבר בישר לי רעות.

"יובל אני צריך לשאול אותך כמה שאלות אך את חייבת לענות לי בכנות לצורך המשך הטיפול" הדוקטור אמר ואני כמו ילדה טובה הנהנתי לחיוב.

"עשית שימוש לאחרונה עם הלב?" הוא שאל, ואני בהיתי בו והנהנתי שוב לחיוב. "איזה שימוש בדיוק?" הוא שאל ואני חיפשתי את המילים הנכונות להסביר את עצמי.

"התאהבתי דוקטור" לחשתי בשקט, "הבנתי" הוא אמר, "כמה זמן הלב שלך היה על תקן מאוהב?" הדוקטור שאל ואני ניסיתי לחשב את הזמנים נכון, "כמעט שנה דוקטור" ועלה לי חיוך של כאב.

"ובכל הזמן הזה לא כאב לך הלב?"
"לא. להפך, הוא פעם והשתולל בקצב שהטריף לי את הגוף" אמרתי ושוב אותו חיוך של מקודם התפרץ על פניי.

"שאלה אחרונה יובל, מה השתנה בחודשיים האחרונים שהתחיל לכאוב לך הלב?" הדוקטור הביט בי ממתין לתשובה.
"הוא עזב אותי דוקטור, ומאז לא מפסיק לכאוב לי"

הדוקטור הנהנן והתחיל להקליד במחשב, הוציא לי מספר דפים וקבע לי תור לניתוח. מבטי החוויר והבטתי בו מחפשת תשובות לכל השאלות שרצות לי עכשיו בראש.
"ניתוח? למה? מה? צריך ניתוח?" בקושי הצלחתי להשלים משפט.

"תקשיבי יובל, התצלום של הלב הגיע, הוא לא שבור, הוא מרוסק, לאלפי חלקים קטנים. הכאב הזה שאת מרגישה זה כי הלב שלך התחיל לשרוט לך את הגוף מבפנים, אם לא נוציא לך אותו בזמן. את כנראה עלולה למות מדימום פנימי"

הסתכלתי עליו מזועזעת, דמעות הציפו את עיניי וניסיתי למצוא תקווה בכל הכאב שלי, "אין עוד מה לעשות דוקטור?" שאלתי נחושה לאפשרות נוספת.

"יש אופציה אחרת, שהוא יחזור לחייך, יאהב אותך כמו שאהב ויהיה שם כמו שהיה, תחזרו אחד לשנייה, ואני מאמין שתוך כמה שבועות הלב שלך כבר יתרפא מעצמו" הוא אמר וחייך כאילו פתר לי את כל הבעיות.

"אז מתי אני צריכה להגיע לניתוח?"

ימית טייב עקוב אחר ימית
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Just Liel
Just Liel
מדהיםםם מדהים מדהים צמרמורת!
הגב
דווח
ימית טייב
ימית טייב
תודה רבה אהובה!!
הגב
דווח
Kanon Natsuki
Kanon Natsuki
בטעות לחצתי מצחיק וניסיתי לבטל עשיתי שלוש פעמים בטעות אז תעבירי את שלושתם ליצירתי חחח
הגב
דווח
טען עוד 12 תגובות
כותבי החודש בספרייה
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
את מרלין,אני הנשיא
את מרלין,אני הנשיא
מאת: AYASHYI NO CERES
(18+) Moonlight
(18+) Moonlight
מאת: Avaraius The Tale Teller
גלדיס הולכת למכון כושר
גלדיס הולכת למכון כושר
מאת: רינה זיגדון
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay