כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 1 1

היצירה הטובה ביותר

הפנים שלי, לעומת זאת, מרוחות כולן באיפור, אבל לא אכפת לי. זה יום כה מקסים, החיוך לא יורד מפני.

אני מתעוררת בבוקר לצדך, כרוכה בשמיכה האהובה עלי, על המיטה שמוצעת במצעים שאני בחרתי.
אני משתחררת בעדינות מזרועך העוטפת אותי, קמה על רגלי ומותקפת מיד על ידי האוויר הקריר שבחדר.
מבט אחד בחלון ואני מחייכת. חיוך כן, חיוך של שמחה טהורה.
יש לי תחושה שהיום הזה יהיה מושלם, אף על פי שזה לא יום ההולדת שלי, וזה אפילו לא יום שבת.
זה יום ראשון.
הבוקר נצבע בצבעים של לבן של שלג וירוק של שיחים וחום של ענפים ותכלת חיוור של שמים; זהו הבוקר היפה ביותר שקמתי אליו.
אני כל כך רוצה לצרוח מהתרגשות! אבל אתה ישן, אז אני מתאפקת. אני גומעת עם עיני את המראה מעורר ההשתאות הזה ונמלאת השראה.
אני מתיישבת אל המחשב הנייד שלי עם ספל קפה מהביל ומתחילה לכתוב.
כשמוזיקה מנעימה את אוזני ומחשבותי, הדף הלבן שפתחתי הופך במהרה לחמישה עמודים שלמים.
אני כותבת על אהבה, ועל שלג, ועל התכרבלות ממושכת במיטה.
על תפוזים, על תה, על אמבטיות חמות, על שמיכות ועל חיבוקים.
אני כותבת על ההבל שעל החלון ועל האש שבתוך האח.
על מרק ירקות כתומים ועל פאי תותים לקינוח,
על צליל טיפות הגשם שמתמזג עם צליל העצים המתלקחים בסלון.

"פששש... זה לוהט!"
אני קופצת בבהלה ומסתובבת לעברך. אני מוציאה אוזנייה אחת מהאוזן, "מה אמרת?"
"אמרתי שזה לוהט." אתה אומר ומחווה בעיניך אל עבר הטקסט הכתוב שלי, מה שגורם לי להבין מיד שקראת את סצנת האהבה שאני בדיוק עובדת עליה.
"זה עדיין לא גמור, עוד לא עברתי על מה שכתבתי אפילו," אני אומרת ולובשת על פני חיוך מדושן עונג. "זה באמת לוהט?"
"טוב, לא כמוך, אבל... כן, מאוד." אתה אומר וזוכה ממני בחיוך אף גדול יותר. "אין לך מושג מה זה עושה לי. אני רק שואל את עצמי למה היית חייבת לקום מהמיטה, כי אני פשוט חייב..."
אני מצחקקת ומנשקת אותך. "תן לי רק לסיים את הסיפור ואני איתך."
"כמה עמודים כבר כתבת?"
"עשרה."
"וואו! הספקת המון."
"כן! זה בוקר כזה יפהפה." אני סופקת כפיים. "ראית איזה יופי בחוץ?"
"ראיתי. זה עוצר נשימה." אתה אומר והולך לפתוח את החלון קמעה, רק עד שכף היד שלך מצליחה להשתחל החוצה ולתפוס פתית-שלג. אתה סוגר את החלון ומביא לי את הפתית. "זה בשבילך. הגרסה המושלגת לפרח."
אתה כל כך רומנטי, גם אחרי שנתיים ביחד אני מוצאת את עצמי מתרגשת.
"תודה, אהובי." אני מחבקת אותך עם היד שלא מחזיקה בפתית ונותנת לך נשיקה ארוכה-ארוכה. "תלך לאכול, אני כבר מצטרפת אליך. רק אסיים את הפסקה הזו."
"בהצלחה." אתה אומר ועומד לצאת מהחדר, לפני שאתה מסתובב אלי ומוסיף: "אל תשכתבי את הקטע האירוטי, הוא פשוט מצוין!"
זו כזו מחמאה אדירה.
אני מפריחה לך נשיקה באוויר וחוזרת לכתיבה.

כשאנחנו צופים בסרט דרמה בטלוויזיה, מצלצל הפלאפון שלי.
אתה מושיט לי אותו ומשהה את הסרט בזמן שאני משיבה לשיחה.
זו המו"לית שפניתי אליה לפני שלושה חודשים, אומרת שהיא קראה את הרומן שלי ומעוניינת להוציא אותו לאור. ואם זה לא מספיק, היא גם אומרת שזה הספר הכי טוב שהיא קראה לאחרונה, ושהיא רואה בי פוטנציאל כסופרת צעירה ומצליחה.
"אעאעאעאעאעאעאע!" אני צורחת מלוא הגרון ואתה מחבק אותי חזק כל כך עד שאני נמחצת בין זרועותיך המרשימות, נשכבת מעליך ומניחה לך למלא את הפנים שלי בהמון נשיקות קטנות ומתוקות.
"ברכותי, סופרת שלי! את הולכת לשבור את השוק!" אתה אומר לי ומביט בעיני, שוודאי נוצצות מהתרגשות עכשיו.
גם העיניים שלך נוצצות מהתרגשות, וזה הדבר הכי יפה שראיתי היום. אפילו יותר מהנוף הנשקף מהחלון. זה אתה, מתלהב מההצלחה שלי בחיים האלה, והלב שלי בקושי מצליח להכיל את גודל האהבה.
"אני אוהבת אותך." שלוש מילים שאני מנסה לתת להן את מלוא המשמעות עם המבט שלי.
"גם אני." אתה אומר ומנשק אותי. אני עדיין כבולה בחיבוק ההדוק והחם שלך. לא רוצה להשתחרר משם לעולם.
"בואי נצא לחגוג!" אתה אומר פתאום אחרי ששפתיך ניתקות משלי ולצערי הרב משחרר גם את זרועותיך היפהפיות סביבי.
אני עושה פרצוף.
"מה עכשיו?" אתה שואל, שפתיך מתעקלות בשעשוע קל.
"צריכה את החיבוק שלך. קר מדי." אני אומרת בקול מתפנק.
אתה מצחקק ונושק לי שוב, מלטף את פני בגב כף ידך. "אחבק אותך כל הדרך למסעדה, מבטיח. את לא תתקררי לי בשלג."

אתה מקיים את הבטחתך כשאנחנו הולכים ביחד בשלג העבה, ורק בזכותך אני לא מחליקה.
השלג עדיין יורד, ויש ריח של התחדשות באוויר. אני לובשת את השמלה החדשה הזו שמעולם לא יצא לי ללבוש, כי שמרתי אותה לאירועים מיוחדים כמו זה. אתה נראה מדהים בחליפה החגיגית שלך, והפנים שלך קורנות על רקע מזג האוויר החורפי. הפנים שלי, לעומת זאת, מרוחות כולן באיפור, אבל לא אכפת לי. זה יום כה מקסים, החיוך לא יורד מפני.

כשאנחנו חוזרים הביתה בסוף היום אחרי שבנוסף למסעדה חגגנו את הקריירה שלי גם בהשתעשעות בשלג, בצורה שלא ביישה את הילדים הקטנים שהתרוצצו מסביבנו, אנחנו ממשיכים לצפות בסרט, ידינו שלובות, ואני יודעת שבפעם הראשונה בחיים לא אכפת לי להירדם על הספה, העיקר שזה יהיה לצדך.
לאחר שנגמר הסרט, אני הולכת להביא את המחשב הנייד שלי לסלון ואתה מוזג לנו שתי כוסות שמפניה.
"לחיי רומן הביכורים שלך. הלוואי שיהפוך לרב-מכר. ולחייך, אהובתי, הסופרת הכי טובה בעולם." אתה אומר ומרים את הכוס שלך.
"לחיינו." אני אומרת ואנחנו משיקים כוסות.
את שאר הערב אנחנו מעבירים כשאני ממשיכה לכתוב את סיפורי החדש ואתה יושב לצדי, מחבק אותי ועוזר לי ליצור את היצירה הטובה ביותר.
כשאני חושבת לעצמי,
שבעצם היצירה הטובה ביותר זה השלג – כי בזכותו התקבל הנוף הזה מהחלון;
היצירה הטובה ביותר זה הבוקר שאליו התעוררתי היום – כי בזכותו קיבלתי השראה;
היצירה הטובה ביותר זה כל היום הזה – כי זה היום הכי טוב בחיי.
היצירה הכי-הכי טובה זה הרגע שבו אתה מחבק אותי,
ואפילו יותר מזה – כל הרגעים שלנו ביחד מתחברים לכדי יצירה טובה אחת.
היצירה הכי טובה אלה החיים שלי, שכוללים בתוכם את המיטב,
וכמה ברת-מזל אני על שהצלחתי להבחין בכל זה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Vered Milman עקוב אחר Vered
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Yoav Rehavi
Yoav Rehavi
כתיבה מדהימה!
כל הכבוד
הגב
דווח
Vered Milman
Vered Milman
תודה רבה!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Vered Milman
אין שום דבר יפה באהבה
אין שום דבר יפה באהבה
מאת: Vered Milman
ידעתי להאמין
ידעתי להאמין
מאת: Vered Milman
הוא יהיה
הוא יהיה
מאת: Vered Milman
ילדה
ילדה
מאת: Vered Milman
אהבה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
סיפורים אחרונים
סיפור קטן על החרדה
סיפור קטן על החרדה
מאת: Notes_to_self M
לגמרי לבד
לגמרי לבד
מאת: Stav Holz
ללכת בלעדיך
ללכת בלעדיך
מאת: שלכת כותבת מהלב
דרך מוצלחת
דרך מוצלחת
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan