כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 4

מלחמה באור הירח

אני יודעת שאתה מרגיש בדיוק כמוני

עמדנו קרוב מדי אחד מול השני ושתקנו לכמה רגעים.
"מה כהן?" הוא חייך אליי. תמיד כשהוא נבוך הוא פונה אליי בשם המשפחה.
החושך שירד השאיר רק ברק בעיניים שלו ושלי ושנינו לא רצינו ללכת משם, ממוגנטים לחלוטין אחד לשני.
השפלתי מבט והתעסקתי בציפורניים כמו תמיד כשאני חושבת יותר מדי.
"תספר לי סוד שאף אחד לא יודע" הרמתי אליו מבט. הוא גבוה ממני בראש והרגשתי כמו ילדה קטנה.
"אם את תספרי לי קודם, כהן" הוא תמיד חייב להתחכם.
הלב שלי דפק כל כך חזק שהרגשתי שתכף אתחיל לרעוד כולי. הרמתי חצי חיוך בלתי נשלט, כמו תמיד כשאני לידו.
"תצטרך להתכופף אליי" הפצרתי בו בשקט והפעם בלי להתווכח הוא עשה כדבריי. התקרבתי בלב דופק לאוזן שלו, יד אחת על הכתף השרירית שלו והשנייה מסתירה את מה שאני עומדת להגיד, כדי שאפילו הלילה לא ידע שאני אומרת את זה בקול רם. לקחתי שאיפה קטנה של אומץ מהול בריח שלו וכמעט לחשתי "אני יודעת שאתה מרגיש בידיוק כמוני" והתרחקתי חזרה.
"מרגיש מה?" הוא כאילו בחן את התשובה שלי והפנים שלו הסגירו שהוא יודע בידיוק על מה אני מדברת, ובכל זאת עניתי לו.
שמתי את היד שלי על החזה שלו ורטט עבר לי מעמוד השדרה לכל האורך. הרמתי את היד שלו ושמתי על החזה שלי, בצד של הלב - "את זה" הרגשתי את הלב שלו דופק במהירות גבוהה כמו שלי ובקושי הצלחתי לנשום.
עמדנו קפואים ומשותקים לרגע הזה. מלאים בסימני שאלה וקריאה, תשוקה וחרטה ומה לא, הכל התערבב לנו בראש.
הוא שתק והסתכל עליי במבט הלא מפוענח הזה שמטריף אותי כבר כמה חודשים. הורדתי את הידיים.
"כהן את יודעת שיש לי חברה.." הוא כמעט התנצל והרגשתי איך הגוף שלי מתפורר עם כל דפיקת לב מהירה מדי
"אבל כן, אני מרגיש בידיוק כמוך מהיום הראשון שראיתי אותך. אני פשוט מפחד פחד מוות ממה שאת גורמת לי להרגיש. זה לא קרה לי בחיים".
"אני מצטערת" השפלתי מבט ויכולתי כבר לראות איך לא נדבר יותר אף פעם ויודעת שכנראה חצינו את הגבול. כבר מזמן.
כל כך הרבה מחשבות התרוצצו לי בראש עד שיד גדולה הרימה לי את הסנטר בעדינות ועיניים חומות גדולות הסתכלו עליי באותו מבט מסתורי ובוחן.
"כהן" הוא התקרב אליי צעד נוסף ולא הוריד ממני את העיניים "מה אני אעשה איתך תגידי לי?" הוא התקרב עוד צעד לעברי וכבר יכולתי להרגיש את הנשימות שלו מתערבבות עם שלי, הלב שלי דפק במהירות עד שחשבתי שאקבל אירוע לב. ובתוך סופת טייפון של שאלות וחרטות השפתיים שלו כבר ריפרפו על שלי. והודות לאור הירח, ההרס התחיל.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Nomad . עקוב אחר Nomad
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Lior Cohen
Lior Cohen
העברת בי צמרמורת ! מושלמת ❤
הגב
דווח
Nomad .
Nomad .
תודה רבה ליאורי
הגב
דווח
Roi Jan
Roi Jan
מה נעשה אתך כהן?❤
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
סיפורים אחרונים
שמש נצחית בראש צלול
שמש נצחית בראש צלול
מאת: איש המגבעת
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay