

"למה אתה כזה?"
הלוואי ויכולתי להגיד לך, הלוואי וזה היה כמו הסרטים שגדלנו עליהם.
"למה אתה כזה?" היא נתנה לי דחיפה קלה עם האגן והתגלגה לי על הזרוע.
הסתובבתי אליה במבט חצי שואל למרות שידעתי בדיוק מה היא רוצה. היא רוצה לדעת למה אני לא מחבק אותה אחרי שאנחנו שוכבים, למה אני שורט לה את הגב ולא את הלב כמו שעשיתי לאחרות, למה לרצות לפרוק אצלי זה רק הורמונים ולא את הלב.
איך אני מסביר לה? איך אני מסביר לה שאם הייתי כל מה שהיא רוצה היא לא הייתה איתי במיטה?
יש בי צד. צד שמת להגיד לה הכל, להסביר לה למה אני כזה ואיך הייתי חייב לקבור את כל מה שהיא רוצה ממני. לתפוס לה את היד ולגלוש איתה לשיחת נפש שבה אני אספר לה הכל. אספר לה שכל פעם מישהי אחרת התפרצה לי לחיים והיא הייתה הכל בשבילי. גם אם לא שכבנו היא גרמה לי להתאהב בה.

והלכה.
אני מת לספר לה שכל פעם הלב נשבר לי בצורה לא פרופרציונלית למצב ואיך לקחתי את זה קשה. איך כל פעם נעשיתי מרוחק יותר, וככל שנהייתי מרוחק יותר ככה הבחורה הבאה החזיקה יותר זמן.
כמה באלי לספר לה על הימים שהייתי מתוק ורגיש, כזה שהיא מחפשת אחרי שהיא הכירה אותי אבל לא הייתה מוכנה להכיר אותו. לספר לה על כל הבנות שלא רצו להכיר אותו והוא כדרכה של האבולוציה, למד והסתגל ונהיה עמיד יותר.
גם אם בדרך הוא קבר את עצמו.
רציתי לספר לה את כזה. עמוק בפנים כבול בשלשלאות התעורר לו איזה מישהו ישן מחיים קודמים שצעק. הצעקה שלו הדהדה בכל הצלעות ושלחה צמרמורת במורד עמוד השדרה.
רציתי לספר לה עליו. רציתי לתת לה את המפתח ולסמוך עליה בעיניים עצומות.
אבל יותר מהכל רציתי שהיא תישאר.
הסתכלתי לה בעיניים עמוק עמוק וראיתי ניצוץ מוכר מרקד לה בעיניים.
"למה אני כזה מה?" שאלתי.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

