המקום שלך לכתוב

והלכה.

אני מת לספר לה שכל פעם הלב נשבר לי בצורה לא פרופרציונלית למצב ואיך לקחתי את זה קשה. איך כל פעם נעשיתי מרוחק יותר, וככל שנהייתי מרוחק יותר ככה הבחורה הבאה החזיקה יותר זמן.

כמה באלי לספר לה על הימים שהייתי מתוק ורגיש, כזה שהיא מחפשת אחרי שהיא הכירה אותי אבל לא הייתה מוכנה להכיר אותו. לספר לה על כל הבנות שלא רצו להכיר אותו והוא כדרכה של האבולוציה, למד והסתגל ונהיה עמיד יותר.

גם אם בדרך הוא קבר את עצמו.

רציתי לספר לה את כזה. עמוק בפנים כבול בשלשלאות התעורר לו איזה מישהו ישן מחיים קודמים שצעק. הצעקה שלו הדהדה בכל הצלעות ושלחה צמרמורת במורד עמוד השדרה.

רציתי לספר לה עליו. רציתי לתת לה את המפתח ולסמוך עליה בעיניים עצומות.

אבל יותר מהכל רציתי שהיא תישאר.

הסתכלתי לה בעיניים עמוק עמוק וראיתי ניצוץ מוכר מרקד לה בעיניים.

"למה אני כזה מה?" שאלתי.