כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

לאבד את הצפון

פתאום הגעתי לטיילת של יפו, איפה שהכל פתוח ושקט וגדול. איפה שאפשר תמיד לנשום. ליד הים, כמו שאני אוהבת. עם שמש מלטפת כזו, שקרנית - עושה רק נעים אבל לא מחממת באמת; קצת כמוך.

אתמול בלילה חלמתי שאיבדתי את הצפון.
לא שאי פעם הייתי טובה מדי בלמצוא אותו, אבל שם ממש איבדתי אותו פיזית.
תקועה במן אזור מלחמה, אבל לא כזה של הלב כמו שאני רגילה, אזור מלחמה של ממש - כזה עם פצצות ויריות, אפוף בדם ועשן.
כשברחתי גם גנבו לי את האוטו, ועשיתי את מה שאוטומטית הרגשתי למרות שידעתי שאולי זה לא כדאי - התקשרתי אלייך בדמעות.
כבר המון זמן שלא עשיתי את זה, הרי שמעתי אותך חד וברור בשיחה ההיא, אבל משום מה לאחרונה הזכרון הזה נהיה קצת מעומעם.
אולי זו סתם העובדה שקצת חזרנו לסוג של קשר - אבל משום מה חשבתי לתומי שזה שוב נהיה בסדר לצלצל אלייך לבקש שתציל אותי מתופת בוערת; והרי תמיד אמרת שלא משנה מה יהיה בינינו אם יקרה לי משהו אתה כאן, אז אם גם כבר החלפנו כמה שיחות חולין על אחת כמה וכמה. לא?
אמרת שאתה צריך לבדוק אם תהיה עסוק לפני שתתחייב לבוא לקחת אותי, שאם היית פנוי בכיף אבל אולי יצוץ משהו. תעדכן אותי.
כשנפגעתי התעצבנת והסברת לי שזה הרי לא באשמתך שאני שם, ואחר כך אמרת שוב שתעדכן אותי וניתקת את השיחה.
בהיתי באויר בהלם לכמה שניות, ואז כשהתעשתתי התחלתי לברוח בריצה.
פתאום הגעתי לטיילת של יפו, איפה שהכל פתוח ושקט וגדול. איפה שאפשר תמיד לנשום. ליד הים, כמו שאני אוהבת. עם שמש מלטפת כזו, שקרנית - עושה רק נעים אבל לא מחממת באמת;
קצת כמוך.
בכל מקרה, אפילו שם לא הרגשתי לגמרי בבית, ורצתי בלי כיוון לעוד כמה רגעים. אחר כך נזכרתי שאנחנו בשנות האלפיים ואפשר להפעיל ווייז, אבל גם משם לא באה הישועה כי בכל פעם שפניתי לכיוון כלשהו, גם כשעשיתי בדיוק מה שהיא אמרה, התוכנה הארורה התחילה לחשב מסלול מחדש.
כשפקחתי את העיניים בבוקר חשבתי שזה אירוני איך אפשר להיות כל כך קטנה וכל כך גדולה באותו הזמן.
הרי מול כולם אני אחת כזו שיודעת בדיוק מה היא רוצה, שמשיגה. חזקה ועצמאית, יצירתית ומוכשרת. לא מושלמת, אבל מוצלחת, עם לב ענק ומח שעוזר לה למצוא דרכים להשיג את מה שהלב אומר.
ורק לידך אני סתם אחת, במקום אחת ויחידה.
קטנה.
ופתאטית.
ומושפלת.
מדמיינת עולמות וחלומות.

ככה אני מרגישה בכל פעם שאתה מסתכל עליי, כאילו אין בי כלום חוץ מילדה קטנה ואומללה שחיה בעולם של אגדות. כאילו המצאתי אותך מן בחור כזה חם ודואג ואכפתי, כשבעצם כל הזמן הזה היית חסר סבלנות, מתנשא, ועושה טובה שהוא זורק לי עצם.
ברכותיי, יקירי, סוף סוף הצלחת שאפנים - לא אהבת אותי כמו שאהבתי אותך אף פעם. אני בספק אם אהבת מישהו חוץ מאת עצמך

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

ענת . עקוב אחר ענת
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
ענת .
ריח של סוף
ריח של סוף
מאת: ענת .
שתדע לך, אהוב שלי
שתדע לך, אהוב שלי
מאת: ענת .
מרק בטטה
מרק בטטה
מאת: ענת .
סיפורים אחרונים
גברת רוסו פרק 16
גברת רוסו פרק 16
מאת: racheli :)
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
דרך מוצלחת 4
דרך מוצלחת 4
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay