כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

המקום המושלם בעינייו

"קח אותי למקום המושלם בעינייך, למקום שמרגש אותך כל פעם מחדש, שאתה תמיד רוצה לחזור אליו למרות שהיית בו כבר לא מעט פעמים"

"קח אותי למקום המושלם בעינייך, למקום שמרגש אותך כל פעם מחדש, שאתה תמיד רוצה לחזור אליו למרות שהיית בו כבר לא מעט פעמים".
היא ביקשה ממנו, בעודם שכובים במיטה בדירתם, בבוקר שטוף שמש אחד.
הוא נראה קצת מהורהר, לא ממש מבין מה היא רוצה, אבל אז חייך בחיוך ממזרי וענה לה "אין בעיה יקירה, אבל קחי בחשבון שהנסיעה לשם לא קצרה. לקח לי הרבה מאוד זמן למצוא את המקום הזה, שנים של חיפושים".
היא הביטה בו מסוקרנת, קפצה מהמיטה בהתלהבות והחלה להתלבש.
היא התיישבה ברכב והוא ניגש אליה, מפתיע אותה, מוציא מכיסו סרט שחור ואומר "יקירה, את הנסיעה תצטרכי להעביר בחשכה, בלי שתראי לאן אנחנו נוסעים, אני רוצה שזאת תהיה הפתעה".
עכשיו היא נראתה קצת מהורהרת, אך גם נרגשת, ובחיוך נתנה לו לקשור את עינייה.
וכך יצאו הם לדרכם, החלונות ברכב פתוחים, מוזיקה שמתנגנת ברקע, היא נהנת מחמימות קרני השמש ומידו שמחזיקה בידה ומלטפת.
לאחר כשעה של נסיעה הוא עצר את הרכב.
"הגענו? " היא שאלה
"עוד לא יקירה, הדרך עוד ארוכה, אני רק רוצה שתרגישי משהו".
הוא יצא מהרכב, ובזהירות עזר גם לה לצאת. הוביל אותה כשידיו תומכות בגופה.
הם נעצרו, היא לא ממש ידעה היכן, אבל מהר מאוד היא הרגישה את משב הרוח שהגיע לכיוונה. נראה כאילו עמדו במקום גבוה, מקום שבו הרוח כל כך חזקה והיא גורמת לה להרגיש כאילו היא מרחפת על פסגת העולם.
היא הרימה את ידיה למעלה ונתנה לרוח ללטף את גופה ואת פניה והוא מחבק אותה מאחור, תומך בה שלא תיפול ושניהם מחייכים.
לאחר מכן עזר לה לחזור אל הרכב והמשיך בנסיעה.
עברה עוד שעה, לפחות כך זה נראה לה, הוא עצר שוב את הרכב.
"הגענו? " היא שאלה
"עוד לא יקירה, כבר אמרתי לך שהדרך לשם ארוכה, אני רק רוצה שתריחי משהו".
הם יצאו שוב מהרכב, והוא הוביל אותה בזהירות, תוך שהוא תומך בגופה, שלא תמעד ולא תיפול עד שנעצרו.
היא הרגישה שהיא בשדה של פרחים צבעוניים, שמפיצים ריחות מדהימים. הם מתיישבים והיא מעבירה את ידייה על הפרחים, מקרבת אותם לאפה ונהנת מריחות עדינים ומתוקים.
והוא קוטף פרחים קטנים ומקשט את שערותיה בהם, מלטף את פנייה ונושק בעדינות לשפתייה, ושניהם מחייכים.
לאחר מכן עזר לה לחזור אל הרכב והמשיך בנסיעה.
עברה עוד שעה והוא עצר שוב את הרכב.
"כבר הגענו? " היא שאלה
"עוד לא יקירה, סבלנות, אני רק רוצה שתשמעי משהו".
הם יצאו מהרכב והוא הוביל אותה בזהירות, תוך כדי שהוא תומך בגופה עד שנעצרו.
היא שמעה מסביבה אנשים עומדים ומתלחששים, עד שפתאום הייתה דממה והמוזיקה התחילה להתנגן. היה זה נגן כינור שניגן בצורה מופלאה מנגינה מוכרת אך ישנה, מנגינה על אהבה.
הם עמדו שם מחובקים, מקשיבים בשקט, נהנים מהצלילים הקסומים ושניהם מחייכים.
כשסיים לנגן, מחאו לו כפיים בהתרגשות. לאחר מכן חזרו אל הרכב והמשיכו בנסיעה.
ושוב, אחרי זמן מה עצר את הרכב.
"עכשיו הגענו, נכון? " היא שאלה.
"כמעט שם יקירה, אני רק רוצה שתטעמי משהו".
הוא עזר לה לצאת מהרכב, והוביל אותה אל שולחן מעץ. היא התיישבה בזהירות.
"כבר חוזר יקירה, אל תדאגי, ושלא תשברי לי, אל תורידי את הסרט ואל תציצי".
היא נאנחה.
לאחר מספר רגעים חזר והניח משהו על השולחן. "בואי, אני אעזור לך, מכיוון שאת לא רואה".
היא פתחה את הפה בציפייה והוא הניח בתוכו כפית עם גלידה קרירה, בדיוק כפי שהיא אהבה – גלידת וניל ותותים טריים. כך ישבו הם נהנים מהגלידה הקרה, מידי פעם בכוונה היה מפספס הוא את פיה ואז נושק לה על אפה, על סנטרה ועל לחייה, נשיקות עדינות, קרירות ומתוקות ושניהם מחייכים.
לאחר מכן עזר לה לחזור אל הרכב והמשיך בנסיעה.
היא כבר איבדה תחושה של זמן, הרגישה שקרני השמש נעלמות להן והרוח הופכת לקרירה יותר.
הרגישה איך עינייה נעצמות לאט לאט והיא נרדמת.
הוא העיר אותה תוך כדי שהוא מלטף את פנייה. "התעוררי יקירה, הגענו".
"הגענו? באמת? "
"כן, בואי אני אעזור לך לצאת".
היא יצאה מהרכב, הוא הוביל אותה והיא עדיין רדומה מהנסיעה.
הם נכנסו למסדרון, עלו מספר מדרגות ואז שמעה דלת שנפתחת. אין ריחות מיוחדים ואין מוסיקה שמתנגנת ומסביבה דממה.
היא תוהה לעצמה, לאן הגענו? מה כל כך מיוחד במקום הזה?
הם נכנסו לחלל והוא הוביל אותה עוד קצת, עד שנעצרו.
"זהו יקירה, הגענו, אנחנו במקום המושלם שלי. עכשיו את יכולה להוריד את הסרט מעייניך".
הוא חיבק את גופה מאחור נושק לצוואה, והיא בחיוך מסוקרן, מורידה את הסרט מעינייה.
הראייה עדיין מטושטשת אחרי יום שלם בחשכה, העיניים מנסות להתרגל שוב לראות, עברו מספר רגעים ואז התבהרה לה התמונה.
הם עמדו בדירתם, מול מראה גדולה, שבתוכה ראתה היא את השתקפותם, עומדים הם מחובקים, הוא מביט בה במבט כל כך אוהב והיא בו, ושניהם מחייכים.
"יקירה שלי, זה המקום הכי מושלם בעולם מבחינתי, המקום שחיפשתי אותו כל כך הרבה זמן, כמעט כל חיי. המקום הזה כאן, לידך, כשאת בין זרועותיי, כל יום גורמת לי להרגיש מאושר, כל יום מלמדת אותי מהי אהבה, כל יום מאתגרת אותי להיות אדם יותר טוב בשבילך, לחוות יחד איתך את כל הרגעים המרגשים שיש לחיים להציע לנו. אני אוהב אותך! ".
והיא בדמעות של שמחה והתרגשות מחבקת אותו בחוזקה ונושקת לו בתשוקה לוחשת לו "גם אני אוהבת אותך".

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

שבורת כנף עקוב אחר שבורת
שמור סיפור
דרג:
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
הנסיכה תולה
הנסיכה תולה
יואוו! מושלם!!!
הגב
דווח
guest
אחד היפים
הגב
דווח
Ori Korfin
Ori Korfin
מ ו ש ל ם
הגב
דווח
טען עוד 6 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שבורת כנף
ארזתי לך מזוודה
ארזתי לך מזוודה
מאת: שבורת כנף
פסימיות
פסימיות
מאת: שבורת כנף
אז אתה בונה ארמון
אז אתה בונה ארמון
מאת: שבורת כנף
ואיך העז הוא
ואיך העז הוא
מאת: שבורת כנף
אהבה
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
אחותי הגדולה לירון וחיית המחמד שלה, סרטן.
מאת: Nizan Zarotski
מהי אהבה
מהי אהבה
מאת: Kipod Kipod
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
הלוואי וירד מבול כה חזק
הלוואי וירד מבול כה חזק
מאת: שבורת כנף
בוערות בי מילים
בוערות בי מילים
מאת: שבורת כנף
בשוק הפשפשים
בשוק הפשפשים
מאת: שבורת כנף
אופטימיות
אופטימיות
מאת: שבורת כנף