כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 5

המקום המושלם בעינייו

"קח אותי למקום המושלם בעינייך, למקום שמרגש אותך כל פעם מחדש, שאתה תמיד רוצה לחזור אליו למרות שהיית בו כבר לא מעט פעמים"

"קח אותי למקום המושלם בעינייך, למקום שמרגש אותך כל פעם מחדש, שאתה תמיד רוצה לחזור אליו למרות שהיית בו כבר לא מעט פעמים".
היא ביקשה ממנו, בעודם שכובים במיטה בדירתם, בבוקר שטוף שמש אחד.
הוא נראה קצת מהורהר, לא ממש מבין מה היא רוצה, אבל אז חייך בחיוך ממזרי וענה לה "אין בעיה יקירה, אבל קחי בחשבון שהנסיעה לשם לא קצרה. לקח לי הרבה מאוד זמן למצוא את המקום הזה, שנים של חיפושים".
היא הביטה בו מסוקרנת, קפצה מהמיטה בהתלהבות והחלה להתלבש.
היא התיישבה ברכב והוא ניגש אליה, מפתיע אותה, מוציא מכיסו סרט שחור ואומר "יקירה, את הנסיעה תצטרכי להעביר בחשכה, בלי שתראי לאן אנחנו נוסעים, אני רוצה שזאת תהיה הפתעה".
עכשיו היא נראתה קצת מהורהרת, אך גם נרגשת, ובחיוך נתנה לו לקשור את עינייה.
וכך יצאו הם לדרכם, החלונות ברכב פתוחים, מוזיקה שמתנגנת ברקע, היא נהנת מחמימות קרני השמש ומידו שמחזיקה בידה ומלטפת.
לאחר כשעה של נסיעה הוא עצר את הרכב.
"הגענו? " היא שאלה
"עוד לא יקירה, הדרך עוד ארוכה, אני רק רוצה שתרגישי משהו".
הוא יצא מהרכב, ובזהירות עזר גם לה לצאת. הוביל אותה כשידיו תומכות בגופה.
הם נעצרו, היא לא ממש ידעה היכן, אבל מהר מאוד היא הרגישה את משב הרוח שהגיע לכיוונה. נראה כאילו עמדו במקום גבוה, מקום שבו הרוח כל כך חזקה והיא גורמת לה להרגיש כאילו היא מרחפת על פסגת העולם.
היא הרימה את ידיה למעלה ונתנה לרוח ללטף את גופה ואת פניה והוא מחבק אותה מאחור, תומך בה שלא תיפול ושניהם מחייכים.
לאחר מכן עזר לה לחזור אל הרכב והמשיך בנסיעה.
עברה עוד שעה, לפחות כך זה נראה לה, הוא עצר שוב את הרכב.
"הגענו? " היא שאלה
"עוד לא יקירה, כבר אמרתי לך שהדרך לשם ארוכה, אני רק רוצה שתריחי משהו".
הם יצאו שוב מהרכב, והוא הוביל אותה בזהירות, תוך שהוא תומך בגופה, שלא תמעד ולא תיפול עד שנעצרו.
היא הרגישה שהיא בשדה של פרחים צבעוניים, שמפיצים ריחות מדהימים. הם מתיישבים והיא מעבירה את ידייה על הפרחים, מקרבת אותם לאפה ונהנת מריחות עדינים ומתוקים.
והוא קוטף פרחים קטנים ומקשט את שערותיה בהם, מלטף את פנייה ונושק בעדינות לשפתייה, ושניהם מחייכים.
לאחר מכן עזר לה לחזור אל הרכב והמשיך בנסיעה.
עברה עוד שעה והוא עצר שוב את הרכב.
"כבר הגענו? " היא שאלה
"עוד לא יקירה, סבלנות, אני רק רוצה שתשמעי משהו".
הם יצאו מהרכב והוא הוביל אותה בזהירות, תוך כדי שהוא תומך בגופה עד שנעצרו.
היא שמעה מסביבה אנשים עומדים ומתלחששים, עד שפתאום הייתה דממה והמוזיקה התחילה להתנגן. היה זה נגן כינור שניגן בצורה מופלאה מנגינה מוכרת אך ישנה, מנגינה על אהבה.
הם עמדו שם מחובקים, מקשיבים בשקט, נהנים מהצלילים הקסומים ושניהם מחייכים.
כשסיים לנגן, מחאו לו כפיים בהתרגשות. לאחר מכן חזרו אל הרכב והמשיכו בנסיעה.
ושוב, אחרי זמן מה עצר את הרכב.
"עכשיו הגענו, נכון? " היא שאלה.
"כמעט שם יקירה, אני רק רוצה שתטעמי משהו".
הוא עזר לה לצאת מהרכב, והוביל אותה אל שולחן מעץ. היא התיישבה בזהירות.
"כבר חוזר יקירה, אל תדאגי, ושלא תשברי לי, אל תורידי את הסרט ואל תציצי".
היא נאנחה.
לאחר מספר רגעים חזר והניח משהו על השולחן. "בואי, אני אעזור לך, מכיוון שאת לא רואה".
היא פתחה את הפה בציפייה והוא הניח בתוכו כפית עם גלידה קרירה, בדיוק כפי שהיא אהבה – גלידת וניל ותותים טריים. כך ישבו הם נהנים מהגלידה הקרה, מידי פעם בכוונה היה מפספס הוא את פיה ואז נושק לה על אפה, על סנטרה ועל לחייה, נשיקות עדינות, קרירות ומתוקות ושניהם מחייכים.
לאחר מכן עזר לה לחזור אל הרכב והמשיך בנסיעה.
היא כבר איבדה תחושה של זמן, הרגישה שקרני השמש נעלמות להן והרוח הופכת לקרירה יותר.
הרגישה איך עינייה נעצמות לאט לאט והיא נרדמת.
הוא העיר אותה תוך כדי שהוא מלטף את פנייה. "התעוררי יקירה, הגענו".
"הגענו? באמת? "
"כן, בואי אני אעזור לך לצאת".
היא יצאה מהרכב, הוא הוביל אותה והיא עדיין רדומה מהנסיעה.
הם נכנסו למסדרון, עלו מספר מדרגות ואז שמעה דלת שנפתחת. אין ריחות מיוחדים ואין מוסיקה שמתנגנת ומסביבה דממה.
היא תוהה לעצמה, לאן הגענו? מה כל כך מיוחד במקום הזה?
הם נכנסו לחלל והוא הוביל אותה עוד קצת, עד שנעצרו.
"זהו יקירה, הגענו, אנחנו במקום המושלם שלי. עכשיו את יכולה להוריד את הסרט מעייניך".
הוא חיבק את גופה מאחור נושק לצוואה, והיא בחיוך מסוקרן, מורידה את הסרט מעינייה.
הראייה עדיין מטושטשת אחרי יום שלם בחשכה, העיניים מנסות להתרגל שוב לראות, עברו מספר רגעים ואז התבהרה לה התמונה.
הם עמדו בדירתם, מול מראה גדולה, שבתוכה ראתה היא את השתקפותם, עומדים הם מחובקים, הוא מביט בה במבט כל כך אוהב והיא בו, ושניהם מחייכים.
"יקירה שלי, זה המקום הכי מושלם בעולם מבחינתי, המקום שחיפשתי אותו כל כך הרבה זמן, כמעט כל חיי. המקום הזה כאן, לידך, כשאת בין זרועותיי, כל יום גורמת לי להרגיש מאושר, כל יום מלמדת אותי מהי אהבה, כל יום מאתגרת אותי להיות אדם יותר טוב בשבילך, לחוות יחד איתך את כל הרגעים המרגשים שיש לחיים להציע לנו. אני אוהב אותך! ".
והיא בדמעות של שמחה והתרגשות מחבקת אותו בחוזקה ונושקת לו בתשוקה לוחשת לו "גם אני אוהבת אותך".

שבורת כנף עקוב אחר שבורת
שמור סיפור
דרג:
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Ori Korfin
Ori Korfin
מ ו ש ל ם
הגב
דווח
Capricorn ♥
Capricorn ♥
וואוו. אהבתי ממש
הגב
דווח
Shir Beny
Shir Beny
ואו מושלם
הגב
דווח
טען עוד 4 תגובות
כותבי החודש בספרייה
שבורת כנף
צעצועים
צעצועים
מאת: שבורת כנף
מחר יהיה טוב
מחר יהיה טוב
מאת: שבורת כנף
אני כועסת
אני כועסת
מאת: שבורת כנף
זה לא אני, זו את
זה לא אני, זו את
מאת: שבורת כנף
אהבה
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
חיים שלי, חוקים שלי!
חיים שלי, חוקים שלי!
מאת: V D
אני בהריון...
אני בהריון...
מאת: Adam gustavo Zyl
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: עד הפעם הבאה
מרגש
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
תעזוב אותי או שלא . 18+ !
מאת: Omer Levi
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
אני מצטער, אבל יודע שכבר לא תסלחי לי.
מאת: Avishai Hai
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
למה את לא עונה לי?
למה את לא עונה לי?
מאת: אתי בן ארויה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni Nassi
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
שיחת הטלפון שלא תגיע לעולם
מאת: שבורת כנף
רק אתה לא חזרת
רק אתה לא חזרת
מאת: שבורת כנף
"אני אוהב אותך"
"אני אוהב אותך"
מאת: שבורת כנף