כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

מה אתם גייז?

"אני לא יודע מה להגיד"

״מה אתם גייז?״ דויד ירה בלי לחשוב יותר מדי.
אלעד ורותם, שני חבריו הסתכלו אחד בשני במבט יודע דבר ומעט עצוב, מעבר לשולחן ששלושתם ישבו בו במסעדה.
דויד פשוט בהה בפסטה עם שמנת פטריות שלו והתחבט עם עצמו לכמה רגעים. הוא ניסה להבין איך לא ידע על זה קודם.
״אני מצטער שלא סיפרנו לך קודם, דויד״ אלעד אמר
״לא ידענו פשוט איך תקבל את זה ורצינו לא לאבד אותך. חשבנו שלצאת לאכול איתך בלי שליאת איתך אולי יעזור לנו להסביר שהכל עדיין אותו הדבר״
ליאת, החברה של דויד לא יכלה לבוא לאכול איתם. עכשיו הוא הבין שהם ניסו לתכנן את זה כך. הוא הבין גם למה. ליאת לא בדיוק חיבבה נטיות שונות מסטרייטיות. למעשה, היא קצת פחדה מזה. לו, לא הייתה דעה אישית והוא הבין שחבריו רצו שליאת לא תנסה להשפיע על איך הוא יקבל את זה.
״אני מצטער, אני... לא יודע מה להגיד״ דויד היה חסר מילים.
רותם הניח את ידו על זרועו של דויד וניסה להסביר ״דויד, הכל אותו הדבר כל עוד את-״
דויד משך את ידו אחורה.
הוא הרגיש לא נוח עם המגע של רותם. פתאום הוא הרגיש שהם זרים.
זו הייתה הרגשה כואבת פתאום לראות צד חדש ומאיים באנשים שחשבת שאתה מכיר כל כך טוב. כאילו כל זיכרונותיהם ביחד נצבעו בפילטר חדש.
פעם, הוא יכל להיזכר בחיוך בכל חיבוק שלהם. עכשיו הוא הרגיש בחילה.
״אתה לא מבין, דויד״ אלעד אמר.
״זה לא טבעי.״ דויד אמר מתוך קהות החושים שלו.
״זה לא טבעי! למה אתם עושים את זה?!״ הוא כמעט צעק אבל זכר שהוא במסעדה והוריד את קולו ללחישה
״כל הפעמים האלה שחיבקתם אותי, זה היה מיני מבחינתכם?!״ הוא הרגיש שבא לו לבכות. פתאום הוא פשוט רצה ללכת משם.
״עזבו לא משנה אני פשוט רוצה ללכת״
״רגע״ רותם הרים את ידו בתנועת המתנה
״לא תתן לנו צ׳אנס להסביר?״
הם שניהם הסתכלו בו בדריכות. הוא הבין שזו החלטה גורלית. או שהוא יקשיב למה שיש להם להגיד עכשיו או שהוא יקום וילך. במקרה האחרון הוא יאבד אותם. זו תהיה החלטה שלו וההפסד יהיה שלו.
הוא הסתכל בפניהם וראה בהם את החברים שלו. הם היו אותו הדבר. הוא לקח נשימה עמוקה והביע את הסכמתו להקשיב.
״כשאתה מסתכל על ליאת, מה אתה מרגיש?״ רותם אמר והביט בו
״יש לי כזו הרגשה חמה בלב, כאילו היא השמש ואני מסתכל בה בלי להישרף, כאילו הכל טוב״ הוא אמר וחייך בלי שהתכוון לכך.
״ככה אני מרגיש כשאני מסתכל על אלעד״ רותם חייך.
״אבל..״ דויד היסס מעט ״אתה לא מרגיש ככה כלפי כל גבר?״
רותם גיחך גיחוך קטן ואלעד ענה במקומו
״אתה מתאהב בכל בחורה שאתה רואה?״
דויד הבין וענה ״אני מניח שלא״
״והאם אתה נכנס לאנשים למיטה כדי להבין מה הם עושים בלילה? האם אתה שואל אותם איזה תנוחה מהקאמה סוטרה הם הכי אוהבים, או משתמשים? האם היית אוהב התערבות כזו במיטה האישית שלך ושל ליאת?״
דויד רק בחש את הפסטה עם המזלג שלו. היא כבר הספיקה להתקרר. לא היה לו ממש תיאבון.
״טוב, אני מניח שלא..״
״אז הכל בינינו אותו הדבר דויד! אני ורותם ביחד כבר שנתים לפני שידעת. הרגשת אי פעם מאויים? קשה לך לקבל את זה?״ רותם סיים והביט בו במבט מתחנן.
פתאום הבנה קרה שטפה את דויד. הם השקיעו מזמנם ומרצם וכספם כדי להזמין אותו לפה ולספר לו את זה ולוודא שהבין. והכל כי הם רצו שהוא יבין מי הם. בושה שטפה אותו וגוש החל נוצר בגרונו.
״אני מצטער, אני לא יודע מה קרה לי. נכנסתי ללחץ פשוט״
שניהם חייכו ודויד גם חייך חיוך מהוסס.
זה היה מספיק טוב לבינתיים.
****
אלעד ורותם שכבו מתחת לשמיכות בחדר השינה שלהם וסיימו לדון בענייני היום.
״השיחה עם דויד הייתה לא פשוטה״ אלעד אמר.
״אלעד, זה היה סופר קשה. אני שמח שהוא הבין״
״רותם, הוא חבר שלנו כבר שנים, הייתי בטוח שהוא יבין. תן לו זמן״
אלעד אמר ואז שם את ידו על לחיו של רותם.
״אולי כדאי שנתחיל את הלילה שלנו לפני שיהיה מאוחר מדי״
רותם לא אמר כלום ופשוט הביט בעיניו של אלעד.
מיצי, החתול שלהם שישב מתחת למיטה החליט לצאת החוצה מהחדר כשהמיטה התחילה לנוע מעליו ולאיים על מנוחתו.
הוא עזב את אלעד ורותם בחדרם והלך לחפש לו משהו לאכול.
בדירה השכורה שלהם בצפון הישן של תל אביב, תחת שמיכות וסדינים מהבתים של ההורים שלהם,
הם היו לאיש אחד.

Oren Cohen עקוב אחר Oren
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Oren Cohen
נשמה, כפרה, עיניים
נשמה, כפרה, עיניים
מאת: Oren Cohen
כלוב של חובות
כלוב של חובות
מאת: Oren Cohen
"אני בסדר"
"אני בסדר"
מאת: Oren Cohen
התמדה או ויתור?
התמדה או ויתור?
מאת: Oren Cohen
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
סיפורים אחרונים
אני שבחוץ ואני שבפנים
אני שבחוץ ואני שבפנים
מאת: anonymous .
חלום מספר 94 וחלום מספר 95
חלום מספר 94 וחלום מספר 95
מאת: תומר דגן
8:00
8:00
מאת: imagine me
לשיר מכל הנשמה 3
לשיר מכל הנשמה 3
מאת: שיר פיליבה
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D