כל הזמן הזה הייתי לבד
ועומר היה הכי זמין, הוא נתן לי טיפת יחס וקיבל מה שרצה. זה לא שלא רציתי גם, אבל יותר רציתי שיחבק אותי בלילה ויבריח את השדים. כי בשעות הקטנות זה הכי קשה להיות לבד, ולהיות עם עצמי זה כבר בלתי נסבל.
אחרי שאספתי את כל הדמעות
וסידרתי את המיטה,
שלחתי לעומר הודעה
"נו אתה בא היום? אני לבד"
ידעתי שעוד קצת מהבדידות
וכלום כבר לא יישאר ממני,
גם ככה כולם הרגו אותי עם הפוסטים שלהם מהמסיבה, או מהמסעדה או סתם מהים.
מהפייסבוק לאינסטגרם,
מציגים לעולם את החוויות שצבעו,
מה ורק אני לבד?
מתחילה לנקות כל פינה בבית, רק כדי שלא ישעמם
לפחות שמישהו יבוא להנעים לי את הזמן.
עומר לא היה בדיוק הטעם שלי
ולא אהבנו את אותם דברים
אבל הייתי צריכה להתחלק עם מישהו בעצב
כי עוד קצת והייתי טובעת בתוכו
עומר היה הכי זמין
הוא נתן לי טיפת יחס ואז קיבל מה שרצה
זה לא שלא רציתי גם, אבל יותר רציתי שיחבק אותי בלילה
כי בשעות הקטנות הכי קשה לי,
ולהיות לבד עם עצמי זה כבר בלתי נסבל.
בזמן האחרון עומר לא ממש מתייחס,
ואני צריכה קצת להציק כדי שיבוא
"מה לא בא לך?"
אני מנסה לפתות אותו עם התמונות
"טוב אני אגיע אבל לא להרבה זמן",
שמחתי כי ידעתי שאצליח לשכנע אותו להשאר עוד קצת.
"תודה קטנה, היה טוב"
עומר קם ממני והתכוון ללכת
תפסתי לו את היד וביקשתי שישאר
פחדתי שוב לעבור את הלילה לבד,
"חברים שלי מחכים, נראה אותך כבר",
וסגר את הדלת אחריו.
נשארתי רק אני, עם השמיכה הדקה
רק אני, המחשבות והתהיות
לא מבינה איך נתתי למישהו את השליטה
פעם אחת בהיי ושעה אחרי אני ברצפה
אז הורדתי מעומר את הצלצול המיוחד
החלטתי להפסיק לצפות להודעה ממנו
והחזרתי לעצמי את השליטה
ואז הבנתי
זה לא באמת משנה עם מי אני אצא
תמיד תהיה לי פינה בלב של עצב
והבדידות לא באמת תעזוב אותי
זה שלי, אף אחד לא יוכל לקחת
גם אם ממש ממש ירצה
הטעות הכי גדולה זה לשים את המפתח למצב רוח שלי ביד של מישהו אחר,
כי כמה, כמה שזה קל להשפיע עליי
מרב שאני צמאה לאהבה,
הכי קל להאכיל אותי בשקרים או בהמצאות
ואני יכולה לבנות לעצמי עולם שלם של אגדות
ממילה אחת שהוא אמר
רק כדי להרגיש משהו,
משהו בתוך הלב המת שלי.
ואז הבנתי,
שכל הזמן הזה הייתי לבד.
כל יום מחדש.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
