כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

צדיק

יש לך רגע?

כל שישי בצהריים אבא אוסף אותי ישר אחרי בית הספר. ביחד אנחנו הולכים לקנות מצרכים ממינימרקט קרוב ובוחרים על המקום מה נבשל להמשך השבוע.
אם הוא רואה שמשהו מעציב אותי אנחנו הולכים לסופר שהוא קצת יותר רחוק. יש שם חמצוצים מיוחדים שאין כמעט בשום מקום שאני מת עליהם ובהליכה יוצא לנו לדבר.

עכשיו כבר 13:15, אני עומד בשער בית הספר שמתחיל להתרוקן לאט לאט. כמעט כל הילדים הלכו ואני לא רואה את אבא בשום מקום. יצאתי לכיוון הכביש הראשי, המשמרות זהב כבר סיימו את התורניות.

התחלתי להילחץ.

לפני שהמחשבות הבאמת רעות פלשו אלי אוטו כסוף ומוכר נעצר מולי בחריקת בלמים. אבא היה במושב וניפנף לי להצטרף.

נכנסתי בהקלה והתחלנו לנסוע.

"למה איחרת?"

"קראו לי מהעבודה" הוא אמר, "ניסע למקום קצת רחוק ונעשה כבר שם את הקניות".

"טוב"
הוא הסתכל עלי בחיוך וחיבק אותי ביד אחת ובשניה החזיק את ההגה.

"איך היה בבית ספר?" הוא שאל והנמיך את הרדיו.
"בסדר, כעסו מאוד על ערן שהוא לא יודע את התקווה בעל פה. לא הבנתי למה המנהלת הייתה בהלם, הוא לא חייב לזכור את זה"
אבא שתק ורק כשהגענו לפקק הוא הסתכל עלי.

"זה משהו מלכד, משהו שמייחד רק את העם שלנו. אין חוק שאוסר עלייך לנסוע בכיפור אבל אתה לא תעשה את זה כי אתה חלק מקהילה מסוימת שאימצה מנהגים משלה."
"אבל למה היא כעסה? ערן הרגיש ממש רע אחר כך..."
"היא לא כעסה" אבא פסק והתחיל לנסוע, "היא רצתה להבהיר לו כמה זה חשוב לדעת את הדברים האלה"

המשכנו לנסוע בשקט, אבא נאנח ואז אמר :"אתה יודע כשאתה גדל אתה לומד להבין שיש גבולות דקים מאוד בין דברים, דבר אחד לא בהכרח מסמל משהו אחר. אחרי זה אתה מתבגר עוד קצת ומאבד אותם..."

"אני לא חושב שזה יקרה לי" אמרתי והרגשתי ככה.
"אתה תותח בדרך שלך" הוא השיב בחיוך.
*

אחרי נסיעה של כמעט שעה נכנסו לחניון של מרכז קניות. חנינו והתפצלנו. אני חיכיתי לאבא בחנות צעצועים והוא עלה למשרד.
הסתכלתי על סט לגו מיוחד של ימי הביניים ושיננתי הכל עליו כולל המספר של הברקוד כדי שאני אדע בדיוק מה אני רוצה ליומולדת. אבא הגיע אחרי כמה דקות והלכנו לסופר קרוב שכמעט והיה ריק.

"אנחנו סוגרים עד 10 דקות קרא לו השומר"
הנהנו ונכנסנו.
לקחנו כל מיני מרכיבים מוזרים. "היום תטעם אוכל הודי" אבא הכריז בשמחה. הרבה תבלינים בצבעים מוזרים לאוכל וגם פחית של "קרם קוקוס". קנינו בגט טרי מהמאפייה וכרסמנו בדרך.
יצאנו מהמרכז והלכנו לכיוון האוטו.

"צדיק?!"

"איש לבוש שחורים עם כיפה ופאות מסתלתלסות קרא לכיוון אבא. הוא עמד לבד בדוכן באמצע הרחבה שעליו הונחו כמה סטים של תפילין ובקבוק מיץ תפוזים.

"יש לך דקה?" הוא שאל והצביע על העמדה שלו.

"אבא הסתכל עלי ואז עליו במהירות.

"בטח! תתן לילד שלי מיץ בינתיים?"

"בשמחה" הוא קרא ומזג לי כוס מיץ "אבא שלך עושה מצווה גדולה"

שתקתי.

הוא עמד שם והקריא מחוברת קטנה ומצ'וקמקת. הדתי מילמל איתו ועצם את עיניו, מקשית את גופו בקצב.

כשסיים הוא אמר לו תודה והשאיר לו תרומה של עשרה שקלים. הסתכלתי אחורה וראיתי שכמעט אף אחד לא נשאר ברחבה, הדתי הסתכל עלינו בעיניים מנצנצות ונופף שוב לשלום כשהסתובבתי.
חיכיתי רק שאבא ידליק את המנוע לפני ששאלתי אותו מה שבער בי.

"חשבתי שאתה לא מאמין."

"אני לא" הוא ענה בפשטות.

"אז למה עצרת אצלו?" לא הבנתי אותו בכלל.

"הרבה לפני שאני אתיאסט או לא מאמין, יש לי ערכים אחרים. מעל ערכים של כבוד ושל אידיאולוגיה, מעבר לערכים מאוד חשובים שאפשר לדבר עליהם בלי סוף, יש ערך שאי אפשר להסביר אותו, אתה פשוט מרגיש אותו."
"אמונה?" שאלתי

"שמחה, פשוט לעשות טוב לאנשים. ראית את הבחור הזה בדיוק כמוני, הוא עמד שם בשמש כשאף אחד לא נשאר, כנראה כל כך הרבה התעלמו ממנו ולך תדע כמה הגיבו לו בגועל. אבל הוא נשאר סבלני וחייך אלינו, הוא נתן לך אפילו קצת מהמיץ שלו.
רציתי שהוא יסיים את היום שלו בטעם טוב לפני שהוא ילך הביתה למשפחה ויתנתק מהכל בשבת.
אפשר לראות את זה כהתפשרות אבל מבחינתי זו עסקה טובה כששני הצדדים מרוצים, שנינו יצאנו שמחים."
הבנתי את מה שהוא אמר לי. שתקתי קצת ואז מצאתי אומץ לשאול אותו מה שרציתי.

"אז למה התגרשת מאמא?"
עכשיו זה היה תורו לשתוק.
"דני..." ראיתי בעיניים שלו שהעצבתי אותו.

לקח לו זמן, כנראה שהוא חשב שאני לא יוכל להבין את מה שהוא רוצה להגיד. זה הכעיס אותי.

"אהבה זה אפילו מעל הכל, היא גורמת לך לעשות דברים משוגעים דני, היא גורמת לך לא להתנהג כמו עצמך. רוב הפעמים זה לטוב, אתה כל כך מאושר לא אכפת לך משום דבר. אבל גם לרע, וכשזה קורה אתה עושה דברים שלא היית מעלה על דעתך שתעשה.
לפעמים אתה מרגיש כאילו חטפו אותך וקברו את מי שהיית עמוק במדבר מרוחק.
בלהט הרגע עשיתי הרבה דברים שאני מצטער עליהם, המון מעשים שכמו שאתה רואה אותי עכשיו לא היית מעלה על דעתך שאני יכול לעשות, אני עדיין מנסה לקבל ולאהוב את עצמי, להשלים עם מה שעשיתי כחלק ממני.
עדיין קשה לי, להאמין שחשבתי את מה שחשבתי. אין פלא שאמא שלך רצתה להתרחק ממני, לה יש את האופציה לברוח ממני, אני חייב להישאר עם עצמי."

הצטערתי ששאלתי, הרגשתי כאילו אני נסגר ולא רציתי שאבא יחשוב שאני מתבייש.

"זה דו צדדי" הוא הפר את השתיקה, "גם היא לא הייתה הכי בסדר, וזה גרם לזיקוקי די נור בינינו. אף אחד לא רוצה להגיע למצב שבו אתה צריך לחסום מישהו מהחיים שלך, בעיקר כשזה מישהו שאהבת והפך לחלק ממך; וגם אם תחתום על חוזה ותחביא תמונות עמוק במגירה, הוא עדיין יהיה חלק בלתי נפרד ממך בכל צעד שתעשה. אבל לא הרגשנו שיש לנו ברירה."

הסתכלתי עליו, הוא היה נראה לי זקן כמעט כמו סבא עכשיו. הקמטים על הפנים הודגשו וכל נשימה שעשה כאילו ניפחה ענן של כבדות בלתי נראה שסחב על כתפיו.

הגענו הביתה בשקט, אבא אמר לי לעלות הביתה בזמן שהוא מחפש חנייה.

עליתי וחיכיתי לו כמה דקות. כשנכנס הוא מילמל שלום וטס לחדר שלו, סוגר את הדלת באיטיות אך במסר ברור.

מעניין אם אני אטעם אוכל הודי היום או מחר חשבתי לעצמי.

הבחור ההוא עקוב אחר הבחור
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
הבחור ההוא
הפלוץ הראשון שלה 3&gt
הפלוץ הראשון שלה 3>
מאת: הבחור ההוא
קשר של קונדומים
קשר של קונדומים
מאת: הבחור ההוא
הגבר שלך
הגבר שלך
מאת: הבחור ההוא
מאוהב בזוגיות
מאוהב בזוגיות
מאת: הבחור ההוא
סיפורים אחרונים
אין יום
אין יום
מאת: AYASHYI NO CERES
הרימו עוגן
הרימו עוגן
מאת: איש המגבעת
אילת
אילת
מאת: שיר פיליבה
כולם אהבו להיות בחברתו
כולם אהבו להיות בחברתו
מאת: Hikari Me
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz
להפסיק לחשוב עלייך
להפסיק לחשוב עלייך
מאת: N D