כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

ענת

הלילה ששינה הכל

זה היה יום שישי,
לילה די קריר וכוכבים לא נראו בשמיים רק ירח כתמתם נגלה לעייני.
אני מחכה לענת שתרד למטה כדי שאאסוף אותה למסעדה שקבענו שנלך אליה.
"5 דקות אני למטה, מצטערת על העיכוב לא ידעתי מה ללבוש" קיבלתי בתוספת של סמיילי מהסס עם נטייה לפראנויות של מחשבות אדם לא רצוניות.
סליחה, שכחתי לציין שיש לי נטייה לניתוח התנהגות ודברים מלחיצים כמו אימוג'ים ואיך לא? מחשבות של נשים. (קריפי לגמרי)
בזמן שאני מחכה לענת אני מזמזם את השיר הנוסטלגי המושמע ברקע "אחרייך אלך עד סוף העולם אלחם למענך לבד מול כולם.."
בדיוק כשהסתיים הפזמון? ענת נכנסה.
עטופה בריח נעים של ורדים, לבושה בשמלה שחורה ועקבים אדומות, שיערה מדיף ריח של שמפו קוקוס עם קצת לבנדר, וענת? נראית לחוצה מתמיד(כבר אמרתי שיש לי נטייה לניתוח דברים? )
"תירגעי אני לא נושך"
אני אומר לה.
היא מעקלת שפתייה לחיוך קטנטן.
יצאנו לדרך, לעבר מסעדה תיאלנדית לא מוכרת.
השירים הנוסטלגיים התחלפו בשידורים של פקקי תנועה וחדשות.
"ממתי את ככה שקטה?"אמרתי במטרה לפתח שיחה.
"סתם, אני פשוט חושבת"היא אמרה.
רק עכשיו שמתי לב לעיינים המבריקות.
היא מחזיקה דמעות, מפחדת שחס וחלילה אחת תברח מהמבצר.
"קרה משהו? את רוצה לחזור הביתה?"אני שואל בדאגה, למרות ששפת הגוף שלה אומרת בוודאות שהיא מרגישה לא בנוח עם השאלה הזו ושאני אעזוב אותה לנפשה.
"הכל בסדר, התחלף"היא אומרת.
"מה התחלף?"
"הרמזור, סע פה שמאלה"
הגענו לחנייה ונכנסנו למסעדה.
המארחת קיבלה אותנו בקבלת פנים חברותית עם פנים חייכניות שלא אופייניות לשעות האלה של הלילה.
המוזיקה המותאמת לאווירה והמראה של המסעדה היה מרהיב בצניעותו אך מסתיר בתוכו חלקיק של ערך עצמי.
ענת שינתה מצב רוח בשנייה, פתאום העיינים שלה נצצו מאושר.
"תמיד חלמתי לאכול אוכל תיאלנדי. תודה" היא חייכה אליי.
חייכתי חזרה.
הערב הועבר בנעימים.
סיימנו, אמרנו תודה השארנו טיפ ויצאנו לדרכנו הביתה.
הגעתי לפתח ביתה של ענת, אמרתי שנהנתי לבלות איתה את הערב, שיהיה לה לילה טוב ותודה וכמובן שנדבר בהמשך, שיגרתי נשיקה קטנה על הלחי ווידאתי שהיא הגיעה לביתה בשלום והמשכתי לביתי.
את הערב עם ענת לא אשכח, המשכנו לדבר ולהתחבר מפגישה לפגישה.
אבל אותה הפגישה?
הייתה הצעד הראשון למקום שבו אני היום.
נשוי, עם 2 ילדים מקסימים ואישה אחת.
אני בטוח שאתם יודעים את שמה.
ומאז? יש לנו מסורת.
פעם בחודש, באחד מימי שישי.
לחזור לאותה מסעדה.
ולהתאהב,
כאילו זה אף פעם לא קרה מלפני.
@Nani-נאני

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

מעיין רבוח עקוב אחר מעיין
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מעיין רבוח
מי אתה?
מי אתה?
מאת: מעיין רבוח
פנטזיה
הבת זונה הזו כמוני
הבת זונה הזו כמוני
מאת: קריסטין .
שירות לקוחות אהבה
שירות לקוחות אהבה
מאת: Avrahami Amitay
התגעגעתי הוא שלח
התגעגעתי הוא שלח
מאת: אתי שבי
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions