כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 3

איש ללא פנים.

"את פה?" הוא שאל בקול רדום עם עיניים עצומות וכרך את ידו סביב גופי, "תמיד." עניתי.

כשהיו שואלים אותי על אהבה תמיד הייתי מספרת עליו, הוא היה האהבה הכי גדולה שאי פעם חוויתי. אהבתי אותו עם כל חלק שיש לי בגוף ועם כל פינה שיש לי בלב.
אהבה מהסוג שרואים בדרך כלל בסרטי דרמה רומנטית או קוראים עליה בסיפורי האהבה הכי גדולים, אהבה מהסוג שלא קיים במציאות.
ואז הוא הופיע, נכנס לחיי בסערה וסחף אותי איתו לכל המקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם, המקומות שפחדתי מהם, אבל איתו הכל הרגיש בטוח, איתו שכחתי מהו פחד.
הוא היה מרגש אותי עם כל מילה וכל מבט, גרם לי להתמסר אליו, לתת לו את הלב שלי ואת כל הנשמה,
את כל חיי ראיתי אך ורק איתו עד שיום אחד הוא פשוט קם ועזב.
אמר שזה כבר לא כמו פעם, שהוא אוהב אותי אך אחרות מרגשות אותו, שהוא מרגיש כלוא ושהוא מאבד את עצמו.
הוא עזב ואני הרגשתי שאיבדתי את עצמי, לא ידעתי איך לנשום בלעדיו. הייתי קוברת את הצער שלי בעבודה, חברות, הרבה בקבוקי יין וגברים אחרים. חיכיתי לו שיחזור, התפללתי שיחזור ויחבק אותי רק לכמה רגעים, שיאהב אותי שוב כמו פעם, גם אם זה לקצת.
ולפעמים הוא היה חוזר, אוהב אותי לכמה שעות ואני הייתי מרגישה שוב שלמה, הוא היה עוזב לפנות בוקר ואני הייתי מתפרקת,
הוא היה חוזר ואני קיבלתי אותו לתוך הנפש הפצועה שלי, ועם כל פעם שהוא עזב הוא השאיר לי עוד פצע פתוח ובמקום להפסיק את זה ולתאפס על עצמי אני נתתי לו לעשות כרצונו.
בלילה קר אחד הוא ישן לידי שליו כמו מלאך ואני התמלאתי ייסורים וכאב מהידיעה שעוד כמה שעות הוא כבר לא יהיה קרוב אלי כמו עכשיו.
הוא התעורר בפתאומיות והרגשתי אותו מתקרב אלי, "את פה?" הוא שאל בקול רדום עם עיניים עצומות וכרך את ידו סביב גופי, "תמיד." עניתי, מנסה להישמע רגועה ולא נחנקת מהבכי, דמעה אחת עצובה וכואבת זלגה מהעין שלי ונספגה בתוך הכרית.
חיכיתי עד שהוא ירדם וקמתי להתלבש, משתדלת לזוז על קצות האצבעות בחיפוש אחר הבגדים שלי שהיו זרוקים הכל החדר.
לפני שסגרתי את הדלת הסתובבתי לאחור, ספגתי אותו לתוכי עם העיניים בפעם האחרונה, כמה שרק יכולתי, ספגתי את פניו וכל קו שיש לו בגוף, לשכוח אותו היה הפחד הכי גדול שלי.
במשך תקופה הוא ניסה להתקשר, לסמס, ליצור קשר אך לא נכנעתי אליו. בכיתי בלילות עד שהכאב ראש היה כבר בלתי נסבל והייתי נרדמת לפנות בוקר, כואבת וקרועה מבפנים,
עד שיום אחד, בדיוק כמו פעם שעברה, הוא פשוט נעלם.
הפסיק להתקשר, הפסיק לסמס, הפסיק להתאמץ ואני? אני התקדמתי הלאה.
היום כששואלים אותי על אהבה אני מספרת על איש ללא פנים, שלימד אותי לאהוב ולהיות נאהבת, שהוציא ממני את כל הפחד שאי פעם היה בי.
האיש שאם יעבור לידי ברחוב עכשיו כנראה לא אזהה אותו כי עברו כל כך הרבה שנים מאז ואני מחקתי אותו מכל מקום אפשרי בחיי.
האיש שתמיד ישאר האהבה הכי גדולה שלי, האיש ששבר לי את הלב.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

כותבת . עקוב אחר כותבת
שמור סיפור
לסיפור זה 9 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Unknown C
Unknown C
פשוט מדהים.
הגב
דווח
סיון לוי
סיון לוי
הכתיבה שלך
אוי הכתיבה שלך כ"כ מרגשת..
הגב
דווח
Elchin's Emotions
Elchin's Emotions
בהחלט מדהים!
התמונה שלך אגב מאילת בחוף קיסוסקי מזכירה לי נשכחות שמוזכרות באתר הזה.
הגב
דווח
טען עוד 7 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
המדורגים ביותר
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
אישתי "השרמוטה"
אישתי "השרמוטה"
מאת: Adam gustavo Zyl
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לא לפחד
לא לפחד
מאת: Soul Writer