כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
2 2

האונס נמצא מול הדלת.

זממו של אביב גרנות.

זה התחיל בסתם שיחה תמימה,
שלימים התפתחה לסרט אימה.
מישהו בפייסבוק שלח לי הודעה:
"את יודעת? את ילדה נורא יפה"...
שמו היה אביב גרנות,
ואת האמת שהסתכלתי בתמונות,
הוא נראה ממש טוב חייב להודות.
השיחות התפתחו,
ממש זרמו,
התרגשתי ממש,
סיפרתי לחברות שיש כבר מישהו חדש,
למרות שאותו במציאות עדיין לא ראיתי
ואת הסוף המר לא צפיתי...
כל יום רביעי ישבתי עם החברה הקבועה,
סיפרתי לה את הרגשות שלי והיא אמרה שאני חיה בבועה,
שאני צריכה להזהר,
להיות ילדה טובה ולהשמר.
ביום רביעי אחד חזרתי הביתה אחרי השיחה,
פתחתי את הפייסבוק באנחה,
לפתע צליל של הודעה, זה אביב!
הוא שאל האם אני מוכנה,
אבל אני רק בת 16 אני לא מבינה,
מהי כוחה של התמונה,
תמונה שלי חשופה ממש,
ואביב רק מעודד אותי-"אל חשש,
תראי לי שאת מוכנה,
אל תגידי לי שאת ילדה קטנה".
נורא פחדתי כי זה נוגד את כל מה שההורים אמרו לי כל השנים,
לעולם לא לצלם את עצמי בלי בגדים.
אבל נורא רציתי את אביב גרנות,
ובשבילו כן הייתי מוכנה לשנות את כל המוסכמות.
אז לבסוף הסכמתי,
ואת התמונה שלחתי,
אביב היה מרוצה,
והתחיל להתעניין במידת החזה..
זה היה נראה לי מאוד מוזר,
אביב גרנות לרגע הרגיש לי גבר זר.
אך נורא התלהבתי מהמראה החיצוני,
שכל כך לא הייתי אני.
יום לאחר מכן אביב שלח הודעה שוב,
"תקשיבי, זה חשוב".
הרגשתי שעשיתי מעשה שלא אופייני,
מעשה שלא נראה לי הגיוני.
החלטתי לא להשיב לאביב בחזרה, הוא התעצבן והחליט לשלוח הודעה,
ועוד הודעה עד ששלח:
"אם לא תעני, אפיץ לכולם את התמונה שלך".
נורא פחדתי,
ולאביב לבסוף עניתי,
רק באותו הרגע הבנתי
לאיזה סיפור נכנסתי.
בעודי מנהלת עם אביב שיחה סוטה ומגעילה,
אורן השכן מתקשר-איזו הקלה!
הוא שאל אותי האם אני יכולה לשמור על דנה
ביתו הקטנה, עניתי מיד בחיוב
ורשמתי לעצמי ביומן,
זה חשוב.
ניסיתי להמשיך את החיים שלי כרגיל,
השיחות עם אביב נהיו מבחילות באופן מגעיל.
ימים עברו ולפתע הגיע השעה 6,
זמן הבייביסיטר אני צריכה להתלבש.
התלבשתי
ולביתו של אורן השכן הלכתי,
ועל הדלת תקתקתי.
אורן השכן פתח לי את הדלת בחיוך לא אופייני,
הוא אמר לי שעכשיו זה רק הוא ואני.
שאלתי איפה דנה, אורן התחיל לצחוק,
תוך כדי שהוא סותם לי את הפה התחלתי לצעוק,
תוך כדי שהוא מבצע בי את זממו,
התפללתי שלא אבל כן,
אביב גרנות הוא בעצם אורן השכן.

מיגל דדון עקוב אחר מיגל
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
עדי אוחנה
עדי אוחנה
מדהים
הגב
דווח
Ella Allen
Ella Allen
וואו. פשוט וואו
הגב
דווח
כמעט אני
כמעט אני
אני בהלם וואן
הגב
דווח
טען עוד 8 תגובות
כותבי החודש בספרייה
מיגל דדון
שונא ואוהב
שונא ואוהב
מאת: מיגל דדון
סרט אימה בשירותי בית הספר.
סרט אימה בשירותי בית הספר.
מאת: מיגל דדון
לא נרדמת...
לא נרדמת...
מאת: מיגל דדון
וירטואלי-לא ריאלי.
וירטואלי-לא ריאלי.
מאת: מיגל דדון
דייטינג
לא מגיע לך .
לא מגיע לך .
מאת: Anael Sol
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
זה נכתב בשבילך אהובה שלי
מאת: Me & Myself
לגבר הבא שלי
לגבר הבא שלי
מאת: מתולתלת .
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
הנשיקה הראשונה השנייה שלי
מאת: Nomad .
סיפורים אחרונים
פיית המוות
פיית המוות
מאת: Ofir Cohen
שפל המדרגה
שפל המדרגה
מאת: איילת רון
"אַגַּב הַגַּב"
"אַגַּב הַגַּב"
מאת: אהוד נוה
“נַעֲלַיִם בָּאָפְנָה”
“נַעֲלַיִם בָּאָפְנָה”
מאת: אהוד נוה
מומלצים מהמגזין
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
גם ככה אין לי חבר
גם ככה אין לי חבר
מאת: דנה לוי
GAME OVER עבורה?
GAME OVER עבורה?
מאת: שבורת כנף
על המוכר והזר
על המוכר והזר
מאת: שבורת כנף