כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

כּוֹס בִּירָה

״אולי אני לא אדע אף פעם מה הטעם של טקילה, ולא של היין הלבן שהבחור ההוא שתה, אבל אני אנסה את הבירה שלך״.

היא יושבת לה שם על הכיסא הגבוה בבר הההוא,
לוגמת מכוס הבירה הגדולה שהזמינה, וכשמסיימת אותה, היא מזמינה עוד אחת.
היא משחקת עם תחתית הבירה, מדי פעם שולחת מבט לטלפון שלה, מסתכלת אם מישהו שלח לה הודעה.
שיר שהיא אוהבת מתנגן ברקע, ידיה לאט לאט מתנועעות, ואחריהן גם גופה משתחרר לפי הקצב, אבל היא לא תעז.
היא נשארת לשבת.
ברגע אחר היא מסובבת את הטבעת על האצבע שלה, חסרת מעש חוזרת על הפעולה שוב ושוב ושוב. לעתים מביטה היא אל הרחבה בעיניה הגדולות.
סוקרת את כל מה שמסביבה.

היא תפסה ברשת שלה כמה גברים,
האחד עמד שם עם החולצה המחויטת שלו, מלאה בכפתורים קטנים, מכופתרים עד הסוף,
הוא אחז בידו כוס יין לבן, נראה מעניין ומרשים, הוא בטח אוהב לטייל, יש עליו תמיד אולר, מוכן לכל מצב ויהיה אבא למופת, אחד כזה להביא הביתה להורים.

הגבר השני שתפסו עינייה, הוא גבוה, גדול כזה, לבוש בגדים זרוקים, עם חיוך בוהק וכוס בירה בידו, הוא בטוח בעצמו, הוא יודע מה הוא שווה, אחד כזה שיכניס אותך לתוך הילת הזוהר שלו, הוא נראה מציאותי כאילו טעם את החיים על שתי חצאי הכוס, המלאה והריקה..
אבל בו זמנית נשאר ותמים מאמין ביופי שיש לחיים להציע, מלא בטוב לב.

השלישי שהספיקה היא לבחון, היה ״החבר של כולם״, כולם הכירו אותו בבר, הוא רקד עם כולם, זמזם את כל השירים.
מדי פעם היה אפשר לראות את החיוך העצוב שלו מבצבץ, כאילו משהו חסר לו, אבל לרגע לא הפסיק הוא להרים שוטים של טקילה עם כל מי שבא. מתעלם, מתנתק מהפחדים.

היא ישבה שם, המשיכה לבהות בהם. היא רצתה לפתוח בשיחה עם כל אחד מהם,
כל אחד סקרן אותה, משך אותה, עניין אותה בדרכו שלו. לכל אחד, נדמה היה לה, שיש מה לחדש ולהביא איתו, ללמד אותה על החיים ועל עצמו.
בראשה התרוצצו אלף מחשבות, העיקרית והחשובה בניהן, הייתה אומץ.
אך היא לא נגשה אל עבר אף אחד מהם. היא לא תעז.

היא המשיכה לשלוח מבט אל ׳החבר של כולם׳, חייכה ופלרטטה קצת עם ׳הבחור לחתונה׳,
ולפתע בכיסא גבוה על הבר ההוא הפינתי, התיישב לידה אותו אחד, מלא קסם, עם ההילה מעליו.
עם כוס הבירה בידו, חייך לעברה ושאל
״מה את שותה?״
מחשבותיה התעופפו, פתאום הוא היה נראה שונה מכולם, אמיתי יותר, אולי זה היה הרושם שהשאיר עליה ואולי עצם העבודה שמכל הבחורים שעברו בבר הוא האחד שניגש וניסה את מזלו.
היא החליטה לנסות, חייכה חיוך גדול וענתה
״אולי אני לא אדע אף פעם מה הטעם של טקילה, ולא של היין הלבן שהבחור ההוא שתה,
אבל אני אנסה את הבירה שלך״.
״ בחירה קלה״ ענה, מבלי להבין מה הכוונה.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Eden No עקוב אחר Eden
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
Eden No
# אמר אף גבר אף פעם
# אמר אף גבר אף פעם
מאת: Eden No
אהבה של פעם
אהבה של פעם
מאת: Eden No
או סקס או ספורט
או סקס או ספורט
מאת: Eden No
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Elchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions