כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

"אני בסדר"

זה מה שאתם רוצים שאני אגיד?

ערב. ירון חזר הביתה במצב רוח נורא. כל היום הזה התחיל חרא. הוא פספס את האוטובוס בבוקר ואז חיכה חצי שעה עד שעוד אחד הגיע. בעבודה החדשה עדיין היה לו חשוך מדי. לא בקטע פואטי או משהו פשוט לא היה מספיק אור. גם חלונות אין שם יותר מדי אז ככה שהאוויר ממוחזר דרך המזגן. הוא כבר חשב שאולי כדאי להחזיק בתיק איזה אקמול או אדוויל
באופן קבוע, שיהיה.

הוא ידע כבר איך הערב הזה ייראה. תמיד כשהיה מתגבש לו הגוש הזה בגרון הוא ידע שהוא לא הולך לעשות את המטלות שלו מהמכללה, הוא לא הולך להתכתב יותר מדי עם אנשים, הוא בהחלט לא מתכוון לצאת עם חברים ויותר מהכל הוא הולך להימנע משיחות עם ההורים שלו, שחפרו לו ב"מה חזרת קצת עצבני היום, איך היה בעבודה?". לא היה לו כוח להסביר והוא ידע שהם לא יבינו. כמעט אף אחד לא מבין.

הוא כבר ידע את התשובות שלהם לכל דבר "אני לא עושה את מה שאני אוהב" היה מקבל את "העיקר שתרוויח עכשיו ואחר כך תעשה מה שאתה רוצה". אם היה אומר להם "אני כותב ספר" או "אני מפתח משחק מחשב" אז הוא נענה ב- "מי הכניס לך את הג'וקים האלה לראש? תסיים את התואר המזורגג הזה כבר ותתחיל לעבוד בעבודה מסודרת"
הם לא ירדו לסוף דעתו, הם לא הבינו שברמה הכי פשוטה הוא פשוט לא היה מאושר והוא לא ידע או מצא את הדרך לשנות את זה.

היו כל כך הרבה דברים שירון חלם לעשות. הוא רצה לפתח משחק מחשב, כי זה החלום הכי גדול שלו. הוא רצה לכתוב ספר, כי יש לו סיפור שהוא פשוט רצה לספר. הוא רצה לצאת ממירוץ העכברים, כי עם יד על הלב אתם באמת רואים את עצמכם עובדים עד גיל 67 בעבודה יומית מ-9 עד 5? הוא רצה לסיים כבר עם התואר שלו במדעי המחשב כי זה כבר עצם בגרון אחרי 4.5 שנים שהוא מורח את זה. הוא רצה לרדת במשקל, כי הפחד הכי גדול שלו - להגיע למשקל בעל שלוש ספרות - התממש. הוא רצה בת זוג, כי הוא לא נהיה צעיר יותר ושנה הבאה הוא יהיה כבר בן 30. וגם כי יש לו כבר 6 אחיינים ברוך השם. הוא רצה לגור לבד, כי הוא אהב את ההורים שלו אבל הוא יאהב אותם יותר אם הייתה לו טיפה פרטיות. הוא רצה לעבוד במקום שמקנה משכורת גבוהה והטבות כי לחיות עם חובות זה מטריד ומלחיץ. הוא רצה אוטו כי פאק נמאס לו כבר מתחבורה ציבורית.

הוא רצה להיות חופשי, כי כל כך הרבה חוטים קשורים שמושכים לכל כיוון זה לא בריא.

אבל אין קסם בחיים האמיתיים ואין מנורת משאלות. לעבוד קשה זו התשובה ואולי צריך גם קצת לבכות.

Oren Cohen עקוב אחר Oren
שמור סיפור
לסיפור זה תגובה אחת
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
פנינה אהרון
פנינה אהרון
מדהים אורן!
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
דרמה
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
סיפורים אחרונים
מגנט
מגנט
מאת: Mo Bu
אני שבחוץ ואני שבפנים
אני שבחוץ ואני שבפנים
מאת: anonymous .
חלום מספר 94 וחלום מספר 95
חלום מספר 94 וחלום מספר 95
מאת: תומר דגן