כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1 2 2

עֵינַיִם תְּמִימוֹת

"זה הרגע שיוצאים כל השדים. ממש עכשיו", היא לחשה לי בלי קול, אחרי שכיבינו את כל האורות ונשכבנו מחובקים.

"זה הרגע שיוצאים כל השדים. ממש עכשיו", היא לחשה לי בלי קול, אחרי שכיבינו את כל האורות ונשכבנו מחובקים. הירח המלא של אמצע חודש מרץ היה היחיד ששפך את אורו הלבן על המיטה שלנו.

היא סיפרה לי שכשהייתה קטנה, בת חמש בערך, האמינה בקיום של היצורים האלה שיוצאים מתחת למיטה, מארון הבגדים הפתוח למחצה, ואפילו מהחריץ של החלון, כשהאויר הקר היה נכנס פנימה. היה לה מין קטע כזה להסתתר מתחת לשמיכה, עד שהייתה נרדמת. היא צחקה כשנזכרה בימים מאוחרים יותר, שההרגל הזה ליווה אותה כל לילה גם כשגדלה. השמיכה היתה קצרה מידי כשכיסתה את ראשה והאחרונה עלתה וחשפה את כפות הרגליים, אז נאלצה להתקפל כמו כדור כדי שתכסה את כל גופה. שתגן עלייה מהשדים שמסתובבים אצלה בחדר.

"מתי כבר תפסיקי עם האמונות הטפלות האלה שלך", אמרתי לה ואפילו כבר התייאשתי מלשאול, כי עם עקשנים כמוה רק טיפש יתחיל לריב. ליטפתי לה את הפנים כשהתקפלה לכיווני וניסתה לעצום את העיניים חזק, כי לא הסכמתי לה לכסות את עצמה בשמיכה. ליטפתי את הנקודת חן שעל הלחי שלה עם האגודל שלי, ונזכרתי כמה היא אוהבת שאני עושה את זה.

"זה לא יעזוב אותי גם בגיל שבעים", שמעתי את קולה העמום, שעה שנצמדה אלי, והרגשתי את הבל פיה כשמלמלה, "בטוח גם לך יש דברים שהאמנת להם בגיל קטן וקשה לך להתנתק מהם".
"אבל אני יודע לשחרר", היא החניקה צחקוק ושלחה את ידה אל מאחורי גבי, מנסה איכשהו לחבק אותי, וישר החזירה את ידה אל מתחת לראשה כשפגשה בקור הדוקר ששרר באוויר. זה העלה לי חיוך על הפנים.

"עזבי, בילדות כל המבוגרים האכילו אותנו בשקרים ובשטויות, ניצלו את התמימות שלנו" אני מגלגל תלתל בודד שלה סביב האצבע שלי, ולא עוזב גם אחרי שהיא נושפת ברוגז ומבקשת ממני ללא מילים שאפסיק.

"מה אתה רומז בזה? שנשארתי תמימה?" היא מראה לי את העיניים החומות האלה שלה, בורקות בלבן של הירח, ולרגע אחד אני שוכח מה אמרתי והמילים שרציתי לומר לה כמו פורחות מראשי פתאום.

"יש לך מבט כזה תמים. ואני אוהב את זה", אני אומר ושובר את השקט. אי שם בחוץ צרצר משמיע את קולו. היא מתבוננת בי ארוכות, ואני כבר יכול לראות בדמיוני את גלגלי השיניים שחורקים להם בתוך מוחה. אני יכול גם לומר מה היא חושבת עכשיו. שאני מנסה להתקיל אותה. היא בטוח חושבת על משפט מחץ שיתחיל ויכוח ישן.

"לך לישון מאמי, העייפות עלתה לך לראש". היא מתחפרת בחזה שלי כאילו מנסה להסתיר את עיניה ממבטי הבוחן.

"העייפות לא משקרת, יא תמימה אחת", אני נושק לראשה, משתהה קצת כדי להסניף את הריח המשכר שלה ועוצם עיניים, מעלה בדמיוני את העיניים הגדולות והחומות שלה. בחיי שיש לה עיניים תמימות.

A C עקוב אחר A
שמור סיפור
לסיפור זה 7 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
Coral Goldner
Coral Goldner
נפלא! נהנת לקרוא אותך כל פעם מחדש ❤
הגב
דווח
A C
A C
תודה אהובה! שמחה שאהבת ❤
הגב
דווח
Noam Harshish
Noam Harshish
מושלם מושלם מושלם , אין לי עוד מילים !
הגב
דווח
טען עוד 11 תגובות
כותבי החודש בספרייה
A C
לגבר הבא שלה
לגבר הבא שלה
מאת: A C
יש לך עיניים יפות
יש לך עיניים יפות
מאת: A C
מוטי הגבר
מוטי הגבר
מאת: A C
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
מומלצים מהמגירה
אני שרמוטה
אני שרמוטה
מאת: Roni ron Nassi
לילה מלא מחשבות
לילה מלא מחשבות
מאת: Matan Osrovitz
אין דבר יותר סקסי
אין דבר יותר סקסי
מאת: Matan Osrovitz