כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

החיוך האחרון שלה.

את שירן הכרתי כשחיכיתי לרכבת, נערה על כיסא גלגלים שהצליחה למשוך את תשומת ליבי.

את שירן הכרתי בזמן השירות הצבאי שלי,
באחד הימים חיכיתי לרככבת והיא הייתה שם, נערה על כיסא גלגלים שמשכה את תשומת הלב.
תוך כמה רגעים כבר ניהלנו שיחה,
היא סיפרה לי שכבר שנים היא חולה במחלת ניוון שרירים,
ועל כמה שחיים שלה השתנו מקצה לקצה מאז אותו יום אכזר.
את הנסיעה ברכבת העברתי בצמוד אליה,
שעה של שיחה שהשאירו אותי חייב להישאר איתה בקשר, החלפנו מספרי טלפון והיא המשיכה לדרכה.
מאז אותו יום שמרנו על קשר, הסיפור שלה גרם לי לרצות להישאר קרוב.
בכל סוף שבוע שיצאתי הביתה דאגתי לבקר אותה, לשבת איתה לשיחה קצרה על החיים וללמוד ממנה איך להתמודד למרות הכל,
שירן לימדה אותי המון,
היא הייתה מסוג האנשים שמלמדים אותך מהי תקווה, ועל כמה להודות שאתה בריא, כל השאר לא באמת חשוב.
שירן הייתה שם בכל רגע חשוב או עצוב בחיים שלי,
נערה שמשיחה קצרה ברכת הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, אשת הסוד שלי.
שנים שהיינו בקשר, גם בזמן טיול השחרור שלי למזרח הרחוק היא דאגה להאיר לי כל בוקר עם הודעה או תמונה שלה שהשאירה לי חיוך ליום שלם.
באחד מימי הקיץ אספתי את שירן מהבית ויצאנו לטייל,
בדרך עברנו ליד ליד הבריכה העירונית, שירן נעצרה לרגע והסתכלה על כמה בנות ששיחקו כדורעף במים,
היא לא הוציאה מילה, אבל המבט שלה אמר כ"כ הרבה.
"הכל בסדר שירן?", שאלתי, היא שתקה לכמה שניות, "כן, פשוט הבנות האלה, כיף להן שהן ככה, יכולות לעשות הכל".
לא חיכיתי יותר מדי ופניתי לאחת הבנות,
"סליחה, אכפת לך אם היא תצטרף אליכן למשחק?" שאלתי אותה,
היא הסתכלה על שירן במבט בוחן, על כיסא הגלגלים עליו ישבה ועל העיניים שלה שהיו נפולות מרגע הבושה שבו העמדתי אותה.
"האמת שאנחנו תכף מסיימות, אבל שתצטרף" היא אמרה,
עזרתי לשירן לצאת מהכיסא והיא נכנסה למים, מביטה לצדדים כדי לוודא שאף עין לא בוחנת אותה וגורמת לה להרגיש שונה משאר הבנות.
תוך כמה רגעים שירן כבר הפכה להיות חלק מהמשחק,
רוב הפעמים שהכדור הגיע לידיים שלה הוא פשוט נשמט וגרם לקבוצה שבה שיחקה לאבד נקודות,
אבל זה לא עניין אותה, היא חיה את הרגע ואת העובדה שהיא לא מרגישה שונה יותר.
שירן קפצה במים, העבירה את הכדור בין הבנות במסירות איטיות, באחד הרגעים אפילו הצליחה להרוויח כמה נקודות לטובת הקבוצה שלה.
מדי פעם היא הרימה מבט והסתכלה עליי, עומד על שפת הבריכה ומביט בה,
היא חייכה וחזרה לשחק, החיוך שלה גרם לי להאמין שלמרות המוגבלות שלה היא הדבר הכי יפה שהכרתי בחיי. חייכתי אליה בחזרה,
חיוך שאולי גרם לי להראות כמו דביל, אבל מאושר.
עזרתי לשירן לצאת מהמים והושבתי אותה בחזרה בכיסא הגלגלים,
היא הסתכלה עליי עם דמעות בעיניים וחיוך ענק שמרוח על הלחיים, "תודה" היא סיננה לעברי",
לא אוכל לתאר את ההרגשה של לשמוע ממנה את המילה הזו.
חודש לאחר מכן שירן נפטרה,
זה היה הקיץ האחרון שלה.
את הימים שאחרי העברתי לבד בבית, מנסה להשלים עם העובדה שהיא איננה.
והיא אמנם עזבה, אבל לעולם לא אשכח את החיוך על הפנים שלה, החיוך האחרון שלה.

בכל יום יש לנו הזדמנויות לעזור,
הזדמנויות לתרום ולתת קצת יותר לאנשים שהמזל שלהם לא האיר להם פנים.
היא הייתה מסוג האנשים שמילה אחת לא מתאימה יכולה להרוס להם יום שלם, אבל מעשה אחד נכון מאיר להם את השבוע.
בלי לדעת ובלי לתכנן הגשמתי לה את החלום שלה.
תהיו אנשים טובים, טוב לב של אדם נמדד ברגעים בהם הוא עוזר לאנשים כאלה,
אנשים שעבורם לתפקד בחיי היומיום זה לא דבר מובן מאליו.

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Moshicko Moshicko עקוב אחר Moshicko
שמור סיפור
לסיפור זה 0 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
כותבי החודש בספרייה
מרגש
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Elchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה
סיפורים אחרונים
החורף האחרון
החורף האחרון
מאת: טלי טל
געגועים ללבנה
געגועים ללבנה
מאת: איש המגבעת
כאילו יש לנו זמן
כאילו יש לנו זמן
מאת: איש המגבעת
על האיש שהכי אוהב לשבור לי את הלב.
על האיש שהכי אוהב לשבור לי את הלב.
מאת: gali the first
מומלצים מהמגזין
חוטיני אדום
חוטיני אדום
מאת: דנה לוי
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מבוא לתורת הגבר פרק 1
מאת: Avrahami Amitay
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
אין לך מושג בכלל מה זה אישה
מאת: Avrahami Amitay
שֶׁקֶר או אֶמֶת
שֶׁקֶר או אֶמֶת
מאת: Roi Jan