כתוב כתוב
הירשם
down
התחבר
down
menu
Mypen home בית

המקום שלך לכתוב

magazine המגזין
library הספרייה
drawer המגירה
סיפורים קצריםסיפורים אמיתייםסיפורים בהמשכיםספרים
תגיות
כל התגיות
1

רציתי לקרוא לך שי

מחכה להסתכל כבר על המתנה שאלוהים שלח אלי, לשמוע את הצלילים הראשונים שהוא מוציא מהפה שלו שהוא מגיח לעולם, את החיבוק הראשון שאני אחזיק אותו בין זרועותי, את הפרידה הראשונה שתהיה לי הכי קשה, את הגעגוע לחוש אותו על הגוף שלי שוב, ואז לצאת איתו מבית החולים בעגלה הכי יפה שתהיה בחנות, ולהיות גאה שקיבלתי את המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש.

רציתי לקרוא לו שי, רציתי לקרוא לו שי כדי שהוא ידע שהוא המתנה הכי גדולה שהייתי יכולה לקבל, רציתי לקרוא לו שי כי ידעתי שהוא יגדל להיות לא רק המתנה שלי אלא של כל מי שיכיר אותו, רציתי לקרוא לו שי כדי שפעם אחת בחיים אני אדע שיש לי מתנה שהיא רק שלי לנצח.
אבל לא הספקתי, לא הספקתי לראות אותו יוצא מהבטן שלי בבכי צווחות, להסתכל עליו ולדעת שהוא? הוא המתנה האמיתית שלי. יותר נכון הוא לא הספיק..
משהו שם נהרס בדרך, כנראה שככה הכל היה צריך להיות מהתחלה, שכל הציפיות האלה היו לשווא, שהייתי צריכה לדעת ששום דבר לא יכול להיות באמת כל כך טוב.
שי היה אמור להיות הילד הראשון שלי, לא סתם ילד, מתנה.
בגיל נורא צעיר נפלתי קורבן לאונס, האנס אפילו לא טרח להשתמש באמצעי מניעה מה שגרם לבטן שלי לתפוח לאט לאט, הייתי קרועה בין שני עולמות, לא ידעתי מה הבחירה הכי נכונה לעשות. בבית חולים אמרו לי שזה תהליך שכרוך בהרבה סיכונים, ביניהם בעיות פוריות, שזה הסיכון שהכי חששתי ממנו.
אבל בכל זאת עשיתי את הבחירה שלי, ובחרתי לבצע הפלה, הפלתי את היצור הקטן שהחל להירקם לי בתוך הבטן, הכל בגלל איזה אחד אחוז דיבוק שלא יכל לשלוט ביצרים שלו, והרס חיים של 2 אנשים.
עברו הרבה שנים מאז, הכרתי את נאור, התחתנו והחלטנו שהדבר הכי נכון עבורנו כרגע זה ילד, משהו שיאיר לנו את החיים ויתן לנו תקווה להמשך, ניסינו כל כך הרבה, כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה נסיונות, כל כך הרבה הפריות, כבר חשבנו שהכל אבוד אבל בכל זאת.. שמרנו על אופטימיות, היתה לי הרגשה טובה הפעם.
והנה, לא טעיתי. אחרי כל כך הרבה נסיונות הצלחנו! זה היה היום הכי מאושר בחיים שלי, בחיי! אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה הייתי כל כך מאושרת. היינו בעננים.
שמרתי על עצמי מכל משמר, בלי להשתולל יותר מדי כדי שחס וחלילה לא יקרה כלום.
החודשים עברו והייתה לי בדיקת אולטרסאונד. גילינו שזה בן, כל כך שמחנו, לא יכולה להסביר את ההתרגשות שעברה בי באותו רגע, כאילו הייתי במין חלום, אופוריה מטורפת כזאת, שכרון חושים.
אני כמעט בחודש שמיני, לא יכולה לחכות כבר, מחכה להסתכל על המתנה שאלוהים שלח אלי, לשמוע את הצלילים הראשונים שהוא מוציא מהפה שלו שהוא מגיח לעולם, את החיבוק הראשון שאני אחזיק אותו בין זרועותי, את הפרידה הראשונה שתהיה לי הכי קשה, את הגעגוע לחוש אותו על הגוף שלי שוב, ואז לצאת איתו מבית החולים בעגלה הכי יפה שתהיה בחנות, ולהיות גאה שקיבלתי את המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש.
באותו לילה של החודש השמיני חזרתי מקניות, קניתי את העגלה הכי יפה שהייתה בחנות, בדיוק כמו שרציתי, בדרך לאוטו עם המוכר בחנות שהיה נורא נחמד, ועזר לי להעמיס הכל כדי שלא אתאמץ. הוא סיים ועלה חזרה לחנות, נשארתי בחניון החשוך באה להיכנס לרכב, לשנייה ראיתי מישהו עובר שם בחניון מסתכל עלי, הייתי בטוחה שאני סתם מדמיינת, השעה כבר מאוחרת ובכל זאת.. ההורמונים. איך שאני אוחזת בידית האוטו יד מושכת אותי מפילה אותי על הרצפה וגוררת אותי את כל החניון שהיה ריק מאדם לתוך מחסן חשוך. באותו מחסן הדמות הזאת עושה בי את זממיה, אונסת אותי בדרך הכי אכזרית שיכולה להיות, מטיחה אותי שוב ושוב על הרצפה ולא די לה.
אני כבר הבנתי שאין לי לאן לברוח, רק התפללתי ששי בסדר, שהוא לא מרגיש כלום ושקט לו שם בפנים..
הוא סיים לבצע בי את מעשיו, הלך בעודו משאיר אותי שרועה ומדממת על הרצפה רק מתפללת לאלוהים ששי בסדר.
נאור לקח אותי לבית חולים, עשינו בדיקות כדי לראות שהכל בסדר, הרגשתי כאבים נוראיים, אבל העדפתי לחשוב על זה כמה שפחות..
אני ונאור מחזיקים אצבעות ואז הרופא מגיע, מבשר לי את הבשורה הכי קשה ששמעתי מיימי, ״אני מצטער, הוא לא שרד, הוא חווה טראומה כל כך גדולה, התינוק שלך נפל.״ לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, נשברתי למיליון חלקים, המתנה שלי, הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי, נעלם מהעולם שהוא עוד לא הגיע אליו ואיננו עוד. לעולם לא אזכה לשמוע את הבכי הראשון שלו, להרגיש את המגע שלו על הגוף שלי, לחוות את הגעגוע הכל כך כואב הזה, ולצאת איתו בגאווה מהבית חולים בידיעה שזכיתי.
השארת אותי יתומה, יתומה מכל תקווה שאי פעם הייתה לי, יתומה מאמונה בעולם הזה, יתומה מהורות.
אז רציתי לקרוא לך שי. רציתי..

חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!

Yarden Feiner עקוב אחר Yarden
שמור סיפור
לסיפור זה 3 תגובות
שלח תגובה
אני מסכים ל תנאי השימוש
guest
כמה כואב אלוהים אדירים!!
הגב
דווח
Good Girl
Good Girl
הכי טוב שקראתי פה...
הגב
דווח
Shai Kahlon
Shai Kahlon
משום מה הקטע הזה נגע בי . ולא רק בגלל השם :) יפה מאוד !
הגב
דווח
כותבי החודש בספרייה
Yarden Feiner
הסקס הקבוע שלי
הסקס הקבוע שלי
מאת: Yarden Feiner
המלחמה שבה ההגיון ניצח
המלחמה שבה ההגיון ניצח
מאת: Yarden Feiner
תשוקה
תשוקה
מאת: Yarden Feiner
עד כדי כך דפוקה
עד כדי כך דפוקה
מאת: Yarden Feiner
מרתק
בוא פשוט נשכב עכשיו
בוא פשוט נשכב עכשיו
מאת: Elinor Shema
שרמוטות שכמונו
שרמוטות שכמונו
מאת: Eltchin's Emotions
אני מכורה
אני מכורה
מאת: Shira Mualem
״עונשו של סטוציונר״.
״עונשו של סטוציונר״.
מאת: דוד חגולי
המדורגים ביותר
ואהבתי את שתיהן
ואהבתי את שתיהן
מאת: Rotem Matarasso
אהובה שלי אני מצטער
אהובה שלי אני מצטער
מאת: Nicole Denisov
יש לי חברה שמנה.
יש לי חברה שמנה.
מאת: Eltchin's Emotions
אל תתאהב בי
אל תתאהב בי
מאת: אתי בן ארויה