יואב
יש חיבוקים שלוקח נצח לשכוח, ויש אהבות שהן כאן בכדי להישאר; למרות שנעלמו כלא היה דבר מעולם.
יש חיבוקים שלוקח נצח לשכוח,
ויש אהבות שהן כאן בכדי להישאר;
למרות שנעלמו כלא היה דבר מעולם.
-
"יש מספיק אור, תפסיקי לעמוד בצל." היה המשפט הראשון שהוא אמר לכיווני. מיותר לציין שמדובר בפברואר של אותה שנה, הצל היה מזמין יותר מלהתחיל לחפש את השמש. אבל הוא הושיט יד, סיפר שקוראים לו יואב ושהוא אחרון המבקרים בלב שלי, יתפוס מעתה את רוב המקום.
כנראה שלא הייתי מאפשרת אם הייתי מבינה ברגע הנכון את ההשלכות להיכרות הפתאומית בגשם.
מצחיק איך לאדם בלי מטרייה, יש כל-כך הרבה ביטחון וכל-כך הרבה מקום פנוי במעיל, שכל מה שהייתי צריכה בשביל לייבש את הצלקות הטריות של הלב; הוא חיבוק.
-
הוא לימד אותי על אמנות, על ואן גוך ובמקביל על צ'ארלס בוקובסקי. לימד אותי מילים גבוהות בשפה שלא דיברתי קודם. לימד את כל מה שראה מהעולם. על כל המגדלים שרצה לבנות, רק בשביל שיוכל למוטט ולבנות מחדש. הציג את כל תאוריות הקונספירציה שספג מהעולם. את כל הכאב שהרגיש בזמן שחייך, את כל המנגינות שניגן על מיתרי הלב שלי, כשלא החזיק כלי נגינה בחייו.
-
יואב היה מומחה המילים.
כמו כל האהבות הראשונות, הכל הרגיש קטן לידו. לשום דבר לא הייתה משמעות. כל מה שהוא לא יואב זז הצידה, כל עוד הוא מפריע.
כי יואב מעל כולם. יואב יודע מה אני צריכה. יואב מבין על החיים יותר מכל אחד אחר. יואב יספר לכולם על האהבה הגדולה שלנו. הוא יכתוב עלינו ספר, ילחין את אלבום הנפש שלי.
-
כשיואב הלך לחפש את עצמו במדינה רחוקה והשאיר אותי מאחור, הצל חזר.
ברגע שהכי לא ציפיתי, הלב שלי התרסק כמו אחרון המגדלים שהוא רצה לשבור. החלומות התנפצו והתמימות הלכה לחפש את עצמה בערים רחוקות עם שמש.
-
לפעמים אני תוהה, אולי מעולם לא הכרנו. אולי כל הזמן עמדתי בצל.
אבל אז אני נזכרת באמנות, בשירה, בשיחות על כובד החיים והיופי שבהם. אני נזכרת בכל מי שרציתי להיות.
מודה על התמימות, על אנשים, על אהבה ראשונה.
מודה על יואב.
מודה על האור. על השמש.
-
יש אהבות שלוקח נצח לשכוח,
ואולי בכלל צריך לזכור.
חולמים לצאת לאור? שיתוף פעולה בין mypen להוצאת ספרי ניב יכול להגשים לכם את החלום!
שלח תגובה
